| נשלח ב-24/6/2011 13:19 |
 |
| |
איש נעים שיחה ופתוח לביקורת עניינית. נשמע גם כמי שממתין לשמוע פידבק.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2011 14:48 |
|
| |
לכל המעוניין לדעת:
ההדפסה הראשונה - כ-1000 עותקים - כמעט שאזלה לגמרי, ומאגנס החליטה על הדפסה שנייה של עוד 1000 עותקים בתוך שבוע מאז יצא הספר לאור. מדובר בתופעה נדירה ביותר עבור ספר עיון.
גם מן החנויות מדווחים על ביקושים ערים, בחלק מהן מתקשים לספק את הסחורה. חלק גדול מן הביקושים הן מן המגזר החרדי, שם עובדת מאגנס בעיקר באמצעות מפיצים פרטיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 08:35 |
|
| |
ניתוץ מיתוס "חבורת הלומדים" של החזו"א ללא מורא, מחבר הספר מעז לצאת נגד המיתוס שבנה פרופ' מנחם פרידמן והוא: חבורת הלומדים – היינו שהחזו"א הנהיג אשר אברכים לאחר החתונה יכנסו ללמוד בכולל ולא יצאו ממנו שנים ארוכות, ומאידך הגברת תפרנס את הבית. הנה מתוך ע' 300: "תמונת עולמו החברתית של החזון איש היא תמונה אליטיסטית, שבה הציבור נמנה ברובו עם 'דלת העם' ועיקר עניינו ב'שטף החיים' ובענייני העוה"ז ורק בודדים הם תלמידי החכמים, מתעלים אל מעבר לכך [...] הוא היה ער לכך שהאידיאל הלמדני תובע התמסרות רבה שלא כל אחד מסוגל לה. ואמנם, בצד איגרות המעודדות צעירים לפנות לחיי תורה [...] אנו מוצאים גם אי אלו התבטאויות אחרות, נדירות אמנם, המביעות מודעות לכך שדרך זו איננה מיועדת לכל אדם. [...]
"מסתבר שחלק מהחשש הזה נגע לבעיית הפרנסה ולבעיית היחסים בין איש לאשתו. בדברים שאמר לאחיינו, הרב שאול ברזם, הדגיש שהדבר תלוי בעיקר באהבת התורה של האשה ובמידותיה האישיות [...] "הוא ממשיך ומבהיר שהכול תלוי במידת יכולתו של האדם לעמוד בדוחק הכלכלי [...] במערכת ציפיותיו האליטיסטית הניח מראש שהתורה היא נחלתם של 'בני עליה המועטים'. גם כאן ניתן איפוא להבחין בבירור בפער בין שאיפתו של החזון איש לבין תוצאתה ה'מתועשת' בחברת הלומדים החרדית שלאחר מותו".
תוקן על ידי שמחה9 ב- 26/06/2011 08:37:22
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 08:40 |
|
| |
המהדורה החדשה שיוצאת עכשיו,תמכר כבר במחיר רגיל,כי שבוע הספר נמר כבר,מישהו יודע בענין הזה משהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 08:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 08:54 |
|
| |
שמחה. החזו"א אמר שחובה ללמוד בכולל של סורוצקין.. הבראון הזה פשוט לא יודע היסטוריה. מה יש בספר הזה חוץ מבקעה לכמה גורפי פרוטות??
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 08:59 |
|
| |
קסת, באתר מאגנס מצויין כי ההנחה היא בחודש הספר.
יגלי, מה לך כי קצפת? בא תן לנו את דעתך, עם מקורות ונוכל להשוות. ואם כבר יש לך ידע בנושא, אז בא תשפוך אור על השאלות הבאות:
1. חשון תשי"ד - כמה אברכים בכמה כוללים היו בארץ ישראל, ומתוכם כמה ליטאים.
2. תרצ"א - טרום עלות החזו"א לארץ, כמה אברכים בכמה כוללים היו בארץ ישראל?
3. אלו גדולי הדור המשיכו לאחר פטירת החזו"א את הדרך של כולל לכל אברך?
4. נכון להיום, כמה ליטאים נשואים לומדים בכולל, וכמה אחוזים עובדים?
5. האם הספרים הקודמים אודות החזו"א מדוייקים, מדגישים את הנדרש ומעלימים את הטפל?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 09:13 |
|
| |
שום קצף. אתה מתחיל להבין את הגיחוך בניפוץ שהזכרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 09:14 |
|
| |
יגלי. אם לא תבהיר את עצמך, לא יבינו את כוונותיך הנסתרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 09:19 |
|
| |
מקוואות.
המחבר מאריך בנושא המקואות ומדגיש את שיטת החזו"א אשר דבק במקוה הזריעה.
ומה קורה למעשה? הנה ציטטה מע' 598:
"רבים מהפוסקים בדורו של החזו"א ובדור שלאחריו ביקרו את שיטתו זו והביעו את הסתייגויותיהם כלפיה [ובשוה"ג בהערה 103: ביניהם: ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר, ר' יעקב ברייש בעל 'חלקת יעקב', ר' יצחק יעקב וייס בעל 'מנחת יצחק', ר' חיים נאה, ר' יוסף גרינוואלד, ר' משה פיינשטיין ועוד ...] למעשה שיטה זו נותרה בדעת יחיד, ועם זאת, בשל השפעתו הרבה בארץ, היו מקומות שקיבלו את פסיקתו והלכו על פיה. [...]. אשר למקווה של האדמו"ר רש"ב [ליובאוויטש], כמה מקומות אימצו את דרכו, והדבר עורר פולמוס הלכתי בעולם האחדי, הקשור מן הסתם בפולמוס הנרחב יותר בין חב"ד לליטאים. כמו"כ הוצעו הצעות לשיפורו, בין השאר כדי לצאת מן הספקות שעורר לגביו החזון איש".
המחבר מביא את הפן ההלכתי בארוכה, אבל היכן נוצרו בעיות לבניית מקואות בשיטת הרש"ב, עוד בימי החזו"א וכנראה לפי הוראותיו, זה לא הובא כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 09:24 |
|
| |
קרוב לאנשי פא"י
ע' 737:
"בתחילת דרכו הוא היה קרוב לעולמם ולרוחם של החרדים המתונים, אנשי פא"י, שהיו הראשונים שהפכוהו למורה ההלכה שלהם ומצאו בו איש כלבבם. אולם כחלוף השנים הלך ואימץ לעצמו קו נוקשה יותר [...] בשלב זה נעשה קרוב יותר לעמדות הזרם המרכזי של היהדות החרדית , המזוהה עם מפלגת האם של פא"י - אגודת ישראל".
אכן כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 09:38 |
|
| |
יבול נכרים בשמיטה
ע' 748 בסופו:
"באופן מפתיע הוסיף בסוף: וכן המנהג [קדושת שביעית בפירות נכרים] בישוב החדש. עדות זו תמוהה הן מבחינה עובדתית הן מבחינת יחסו של החזו"א למנהג [...] מסתבר ש'הישוב החדש' שעליו דיבר החזו"א אינו אלא אותם יישובים חרדיים מעטיים, בעיקר קיבוצי פא"י, שקיבלו עליהם את הוראותיו. מנהגן של קבוצות אלה אינו 'הנהגת דלת העם' אלא להפך: זהו מנהג על פי חכמים, שאותו ראוי גם ראוי לקבל כמנהג תקף".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 09:47 |
|
| |
שתי הערות חשובות.
א. שמיטה - המחבר מתאר את השמיטה לאחר קום המדינה (תשי"ב), ועולה כי היו אז שני 'מנהלים' לשמיטה מבחינה הלכתית בארץ: הרבנות והחזו"א, וזה כמובן לא נכון כיון שהיו שתי מערכות כשרות מפוארות - העדה החרדית וועד הרבנים של אגו"י, אשר ניהלו מערכות חשובות של כשרות מהודרת לחלוטין ומנותקת בד"כ מהחזו"א בגלל המחלוקת של יבול נכרים.
ב. חליבה - המחבר מאריך מאוד בחלקו של החזו"א בנושא חליבה בשבת על ידי יהודי, אלא שבמחלוקת זו היו מעורבים עשרות פוסקים ורבנים והחזו"א היה מהראשים, ומצד שני בשנים הבאות, כאשר הונהגה החליבה החשמלית בשבת, החזו"א הוביל לבדו את המהלך בקיבוצי פא"י וסוגיה זו קופחה וזכתה לפחות מעמוד (ע' 788-789).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 10:03 |
|
| |
מנהיג המהפכה החרדית?
בשם הספר, הכתיר המחבר את החזו"א בתואר: מנהיג המהפכה החרדית, אבל בחותם סיכום הספר, הדברים נראים קצת שונים. הנה חותם הסיכום בע' 861 קטע אחרון:
"אשר על כן, החזו"א ספק ראוי ספק אינו ראוי לתואר 'אבי המהפכה החרדית'. הוא לא היה מהפכן באופיו [...] הוא לא תכנן את המהפכה החרדית ובוודאי לא הובילה. הוא רק הניע את הגלגלים בכיוונה מבלי ששיער שיגיעו כה רחוק [...] אולם גם בתור שכזה, דומה שיש לו חלק נכבד באחריות להמשך דרכה של היהדות החרדית, לטוב ולרע. גם השגשוג שחברה זו השיגה וגם ההסתבכויות שלתוכן נקלעה חוזרות, במידה זו או אחרת, אל הגלגלים שהניע 'גדול הדור' מבני ברק".
~~~
עד כאן שלל ציטוטים מרתקים, וכמה הערות. המשך יבוא בעז"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 13:57 |
|
| |
בספר מעשה איש (כמדומני) מתוארת אנקדוטה על כך שהחזון איש אמר שהוא מעדיף לגור ביישוב החדש, בני ברק, ולא ביישוב הישן משום שהוא כבר סגור להשפעה.
אם אנקדוטה זו אכן מדוייקת, דומה שהחזון איש הבין היטב את מעמדו ותיכנן את ההשפעה על היישוב המתחדש בכוונה תחילה. יש עוד הוכחות לכך, אבל זו ממש אמירה מפורשת.
|
|
|
|
|
