| נשלח ב-26/6/2011 14:17 |
 |
| |
האם הוא לא הסכים לקבל על עצמו רבנות בירושלים?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 14:24 |
|
| |
לפי הספר הוא לא הסכים להיות רב העד"ח בירושלים (לאחר הגרי"ח זאננפעלד). ר' משה בלוי ניסה לשכנעו בכך, כי הרב בלוי העדיף ליטאי מתון על רב הונגרי קיצוני כפי שבאמת הווה לאחר מכן (נבחר הרי"צ דושינסקיא).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2011 14:30 |
|
| |
לומד. אתה עושה ממנו אחד מאנ"ש ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 05:59 |
|
| |
בסוגיית השיעורים, מחבר הספר נפל בגדול, תרתי משמע. הוא החליט כי שיעורי החזו"א ניצחו, ורובא נוהגים כמוהו. ופשיטא שזה אינו נכון, כיון שרובא דרובא אזלינן כשיעורי הגר"ח נאה, ואילו לחומרא יש המקפידים כחזו"א, ורק חלק מחוגי הליטאים הולכים כשיעורי חזו"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 09:50 |
|
| |
שמחה
זה נראה ששמת לך למטרה להקטין את החזו"א.
כמדומני שכל ההערות שלך סובבות על הנקודה הזו.
תוקן על ידי קסת ב- 27/06/2011 09:55:35
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 10:03 |
|
| |
חושבני שברוב הדברים שכתבתי לעיל, גם קרוביו ומקורביו של החזו"א, יסכימו איתי. למשל את העובדה שהחזו"א הוא הוגה 'חבורת הלומדים', ולפיו כל אברך לאחר נישואיו חייב ללמוד בכולל שנים רבות, - זה לא הגיע ממקור ליטאי, ולא ממקורביו וקרוביו של החזו"א, המצאה זו הינה פרי דימיון אקדמי של פרופסור ידוע.
בנוגע למחלוקת שיעורים, שמיטה ועוד - יש המכנים זאת - מחלוקות ירושלים-בני ברק, ולכל אחד הפרשנות שלו, אבל ברור שזה לא קשור לחב"ד. החזו"א ור' חיים נאה, מעולם לא אמרו שהמחלוקת קשורה לחב"ד, אלא מחלוקת בין שני תלמידי חכמים על דעות קדומות בעניינים סבוכים.
ובכדי שאהיה ברור, אוסיף לך עוד כמה מילים. אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים בכמה מדינות בבריה"מ וגם ביקש לשלוח לצפון אפריקה, ומי ששלח אלפי שלוחים בפועל היה יורשו. אז מי חולל את המהפיכה, בודאי מי ששלח בפועל. כך גם אם תגיד שהחזו"א הגה במשהו את הכוללים, אבל בפועל לא הוא עשה זאת. צריך לדעת את האמת כפי שהיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 11:04 |
|
| |
"כך גם אם תגיד שהחזו"א הגה במשהו את הכוללים, אבל בפועל לא הוא עשה זאת. צריך לדעת את האמת כפי שהיא. "
גם בן גוריון ביצע בפועל את הגותו של הרצל אבל מבין השניים הרצל קרוי חוזה המדינה ולא בן גוריון .
תוקן על ידי צענערענע ב- 27/06/2011 11:05:56
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 11:25 |
|
| |
לפי בראון - החזו"א ראה את ה'כולל' ראוי ל'בני עליה מועטים' בלבד ולא רצה שכולם ילמדו בכולל, והממשיכים בדרכו שינו והלכו בדרך שונה - כך לפי הספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 11:35 |
|
| |
ברגע שהוא עשה הבחנה בין" בני עליה "לכאלה שאינם "בני עליה " (כלומר התנא ר' יוחנן הסנדלר אינו בן עליה)הוא היה אמור לצפות את התוצאות שהרי כולם רוצים לזכות בשידוך הראוי ל"בני עליה" ולכן ההדרדרות היתה צפויה וחכם כמוהו היה אמור לראות את הנולד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 13:43 |
|
| |
להזכירך, המושג בני עלייה והחיזור אחריהם, אינו פרי דור החזו"א, אלא דבר ההולך ובא משנים קדמוניות.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 27/06/2011 13:44:46
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 13:53 |
|
| |
אז מכאן התסכול החבד"י לשמע שמו של החזו"א או שיש סיבות נוספות (כגון התייחסות מצידו אליהם אי פעם?)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2011 14:09 |
|
| |
[תגובתי בקשר ל'שיעורים' וחב"ד, באה בתגובה לדברי 'קסת' בנידון, אלא שהוא לבינתיים תיקן את הודעתו].
בספר ע' 180:
"הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל".
זה מראה את היחס הכללי לחסידים, אם כי בד"כ קיבל את כולם לשיחה תורנית, או לשיתוף פעולה במאבקים על קדשי ישראל. וספציפית בנוגע לחב"ד, יש כמה פרשיות לא ברורות, ומחבר הספר לא איזכרם כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 09:43 |
|
| |
הנה עוד כמה הערות קצרות.
כאשר החזו"א נפש בצפת הוא נסע כל יום לים [אין ים בצפת, ואם יצא את העיר, אז צריך לפרט].
במקום אחד בספר כתוב כי פעם ראשונה יצא לירושלים לקבלת פני הגרי"צ דושינסקי בשנות הצ', ובפעם אחרת כותב בשנת ת"ש יצא פעם ראשונה לחתונת אחיינו.
בא' המקומות בספר מזכיר את עיתון 'המודיע', בלי לפרט, ומדובר בשנת תרע"א, אז כדאי לציין 'המודיע פולטבה'.
ע' 84 - מסביר כי לא נכונה הדיעה כי החזו"א נהיה גדול כי לא היו גדולים אחרים והולך ומונה את כל גדולי הליטאים כאשר הוא שוכח את האחרים ובכלל נראה כי עיקר החיים של המחבר הם החוגים הליטאים, ולמשל מתעלם מכך שביטאון היהדות החרדית באותם ימים 'קול ישראל' לא 'הכיר' את החזו"א.
ע' 85 - עדות מזעזעת על הוראת החזו"א לר' משה בלוי לא לנסוע לאירופה לאחר השואה בכדי להביא ילדים ארצה, בגלל שיתוף פעולה עם הסוכנות. נו, באמת כב' המחבר - שכחת מהתנהגות הסוכנות בשנות המלחמה ואחריה, ובמיוחד בפרשית ילדי טהרן? הם היו מוקצה אצל רבים. ועוד מעניין- מורה דרכו של ר' משה בלוי היה החזו"א? אולי בגלל חילוקי הדיעות עם ראשי 'העדה', החל להתייעץ עם החזו"א?
רבותיי. יש האוהבים לקרוא ספר ולהנות, אבל פה מדובר בספר שמבזה עד עפר, כל מי שטעה בתיאורים וסיפורים, ואילו הוא עצמו לא דק לדייק, כפי עיניכם הרואות. חבל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 14:19 |
|
| |
שמחה. העם אתך תודיע כל פעם שאתה מתחיל מן ההתחלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 18:01 |
|
| |
מופקע - אתה נראה לי חדש פה, אז ברוכים הבאים.
ע' 87:
"החריגים שלא שמעו לו הוקעו והופרשו מכלל הציבור החרדי". מישהו שמע על כך?
|
|
|
|
|
