|
|
| נשלח ב-28/6/2011 18:25 |
 |
| |
בפורום בחצרות חסידים מביא הניק 'מתפעל' ציטוט של בראון:
"בחסידות בעלז עצמה רווחות תחושות של עלבון ואי אהדה כלפי החזון איש על רקע טענות כאילו הוא לא התייחס לר' אהרן במלוא הכבוד הראוי לו".
ושואל:
האם ידוע למישהו מה הכוונה?
היכן לא התייחס אליו במלוא הכבוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 18:27 |
|
| |
הניק 'קמיע' עונה:
"קטע דמיוני ושטותי.
כשראיתי קטע זה ממש התביישתי בשביל בני בראון. איך אדם "אינטלגנטי" אינו מתבייש לכתוב כזה משפט שיקרי ונבזי, ועוד על סמך מה? אין לו מקורות על כך, וכהודאתו ש"לא מצאתי מקורות בכתב לתחושות אלו, אבל שמעתי עליהן בעל פה".
אני דוקא שמעתי אחרת, ויש לי אפילו מקורות בכתב לתחושות ההערצה שהיו בבעלזא לחזון איש".
ע"כ לעת עתה.
תוקן על ידי שיכון_ה ב- 28/06/2011 18:30:36
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 18:28 |
|
| |
טעות.
תוקן על ידי שיכון_ה ב- 28/06/2011 18:31:49
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 19:16 |
|
| |
בספר מובאת התכתבות בין הגרח"ע לחזו"א לסיכול העברת ביהמ"ד לרבנים, מגרמניה לארץ. ומשום מה בספר אין הסבר כיצד איפוא הרב קלמן כהנא בוגר ביהמ"ד לרבנים היה ממקורביו הקרובים ביותר של החזו"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 19:54 |
|
| |
ההתנגדות לא היתה לבית המדרש לרבנים אלא להעברתו לארץ הקודש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 20:01 |
|
| |
ומה היה נימוק הרבנים הגאונים, שלא להעלות את ביהמ"ד לרבנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 23:31 |
|
| |
נראה שבכלל התנגדו למוסד הזה, אלא מאי ? הבינו כולם שבשביל יהודי אשכנז הוא הרע במיעוטו.
למיטב זכרוני ראיתי שגם הראי"ה קוק התנגד לכך (בסוף "כהונת רפאל" - ספרו של בן אחיו הרב רפאל קוק, מובא כך בשמו).
מכאן שאין סיבה שהחזו"א לא יקרב את הר"ק כהנא אליו, מה עוד ש(לפי בראון) לחזו"א לא שיחקו מניעים פוליטיים, אלא עניניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2011 23:36 |
|
| |
לשמחה 9
כפי שניתו לראות במקור הבא לא כל מה שמתאים לחרדים בחו"ל מתאים לסטנדרטים של החזון איש לגבי ארץ ישראל.
(פרט פיקנטי שמוכיח זאת היא העובדה שבין התומכים הגדולים להעברת בית המדרש לרבנים לארץ הקודש היה חיים נחמן ביאליק)
ושאלתך לגבי קירובו של הרב קלמן כהנא אינה מובנת לי. הרי אדם לא נבחן לפי המקום שבו למד אלא לפי יראת השמים שלו וכנראה שהרב כהנא הצליח לצאת "בשלום" מלימודיו שם בבחינת "נכנס בשלום ויצא בשלום"
http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/berlin1-2.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 08:46 |
|
| |
צענערענע
מדברך מובן שרוב הנכנסים לבית המדרש הנ"ל לא יצאו בשלום. אני חושב שאתה מתבלבל בין בית המדרש הנ"ל בברלין לבתי המדרש של תנועת ההשכלה בברסלאו וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 08:52 |
|
| |
מאיפה הסברא שהחזו"א הסכים לביהמ"ד לרבנים כאשר שכן בגרמניה?
האם מישהו יכול לשפוך אור על דעת החזו"א בענין לימודי חול לבחורי ישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 09:12 |
|
| |
מי הגיה את הספר הזה... גדוש טעויות.
ע' 262:
"תמך במפלגת פאג"י ( פועלי אגודת ישראל ירושלים) הקיקיונית של עורך הדין הירושלמי מרדכי בוקסבוים".
פאג"י =פועלי אגודת ישראל (או פורשי אגודת ישראל).
מרדכי בוקסבוים - היה מועמד הרשימה היהודית המסורתית ולא היה שייך לפאג"י, ראה כאן:
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2147
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 10:21 |
|
| |
המחבר דן בויכוח מי דאג לאישורי עליה (סרטיפיקט ועוד) לחזו"א - ר' משה פ. ור' משה ב. - אנשי אגו"י, או אנשי הרה"ר. והנה בס' גדול בישראל לדמותו של הר"י גרוסמן בפרק על החזו"א מסופר כי ר' משה פ. הוא דאג לאישורים. (איני חושב שצריך להכריע כ'גדול בישראל' אבל זו גם דיעה)
כמו"כ בספר הנ"ל, מספר הר"י גרוסמן, כי היוזמה להחתמת כרוז ראשון נגד גיוס בנות - באה מצד הרב מבריסק, ובספר דנן כמובן שגם יוזמה זו מקשר לחזו"א לבדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 16:46 |
|
| |
שמחה9
תמצא לי מי התנגד לביהמ"ד בברלין, למעט רבני אונגארן ?
אומנם ישנה איזה הערה עוקצנית של הגח"ע (בית חרושת לרבנים) - אך זו לא ממש התנגדות. וכי "המנחת יצחק" אינו מצטט (הרבה) את ה"מלמד להועיל" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 18:48 |
|
| |
דרך אגב,הגר"י וינברג זצ"ל בעל השרידי אש,מאוד כאב לו הביטוי הזה,בית חרושת לרבנים,והוא שלח ע"כ מכתב להגרח"ע זצ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2011 20:39 |
|
| |
שיכון ה,
שמא הכוונה להאמרה המיוחסת להחזו"א שכל אברך בכולל חזו"א חשוב יותר מהבעלזער רב.
|
|
|
|
|
