שיחה על אבולוציה ודת לרגל השקת ספרו של ד"ר מיכאל אברהם

שתי הוכחות להוכיח שמיכי אידיוט:

הנחה 1: מי שטוען טענות טיפשיות הוא אידיוט

הנחה 2: מיכי טוען טענות טיפשיות.

מסקנה: מיכי אידיוט.

הנחה 1: מיכי אידיוט כי זו המסקנה מהטיעון הזה.

הנחה 2:  כל מי שהוא אדיוט הוא אדיוט.

מסקנה: מיכי אידיוט.

אכן הטיעון השני תקף כמו הראשון. אולם הטיעון הוא מעגלי ולכן לא תקף. וההבדל שבטיעון התקף ההנחות אינם נובעות מהמסקנה.

ר' מיכי,
לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה הא-להים את מעשיך.

   חבל להילחם עם נערים פותים על דברים פשוטים כאלו, זה רק נותן להם תחושה של חשיבות עצמית מזויפת, דוגמת הזבוב שעל גבו של הסוס שמתפאר על כך שהוא והסוס סוחבים את המשא הכבד.
         הטיעון המרכזי כבר נכתב כמה וכמה פעמים, וקל להבינו, פשוט הנערים לא רוצים לקבל את המסקנה שנובעת ממנו לכם הם מטרידים את כל מי שמזכיר אותה ללא הרף בכל מיני בדותות והבלים, מתוך מחשבת הבל שכך יוכלו להעלים או לפחות להתעלם מאמיתתה. (בדומה לטיטוס בשעתו שניסה להשתיק את היתוש, בין אם היה מעשה ובין אם רק משל היה)
                              נראה לי שחבל ללכלך על זה את הידים, ולבזבז זמן יקר.
                                        לעיונך. 
                                           
                         
                     

על נימוק כמו "נו, באמת" אני מרים ידיים. זה ממש  מוחץ, משאיר אותי ללא מילים.
לעומת זאת, הקטע האדום הראשון שמתחזה להיות נימוק, פשוט טועה בסמנטיקה. אין טיעון תקף שהוא כושל. כשל פירושו להראות שטיעון שמתחזה להיות תקף אינו כזה.
לגבי טיעונים תקפים שהנחותיהם שקריות, מה שאתה יכול לומר עליהם הוא שהמסקנה שלהם גם היא שקרית, ולא שיש בהם כשל. והרי הגדרה מויקיפדיה:

שבוע טוב לרב מיכי,
עלתה בדעתי קושייה על טענת ה"חוסר סבירות".
מדוע המדע, כאשר הוא מתבונן בטבע על מורכבותו אומר שתהליך ההתפתחות הוא בלתי סביר? הרי המדע כשלעצמו צריך לתאר תופעות ולהכלילן לחוקי טבע (ולהניח כוחות בלתי נראים וכד') ולא לחוות דעה כמו "בלתי סביר". החיים הם עובדה, וטענה "בלתי סביר" היא שיפוט שכלל לא נוגע למדע. מדוע לא לומר שביקום שלנו הסיכוי הוא 100% להווצרות חיים, משום שהם קיימים. החוסר סבירות הוא פשוט חוסר ידע זמני.

בברכה, אליהו.

אנסזי,
אתה לגמרי צודק. המדע אינו יכול לקבוע על משהו שמתרחש בפועל שהוא בלתי סביר. הוא אמור לתאר את החוקים ששולטים על המציאות, ותו לא. הפילוסוף הוא ששואל האם מה שקורה כאן הוא סביר או לא. זו לא שאלה בתחום המדע אלא בתחום הפילוסופיה.
כאשר שואלים: האם סביר שמנקודת חומר פשוטה ייצאו באופן עיוור החיים, והעולם וכל אשר בו? במישור המדעי התשובה היא: כן. ואם עדיין לא יוכלים לענות כך, זה רק חוסר ידע מדעי. אבל במישור הפילוסופי התשובה היא קטגורית: לא! ההסבר באמצעות החוקים רק מעביר את השאלה למישרו החוקים. האם סביר שבעולם (או בעצם עוד לפני קיומו של העולם) ישלטו שלושה או ארבעה חוקים פשוטים, שיהפכו נקודת חומר פשוטה ויוציאו ממנה את העולם וכל אשר בו, התשובה היא: לא! אלא אם מישהו יוכל להראות שהחוקים הללו הם הכרחיים (סיבת עצמם).
זו טענתי על רגל אחת.

קייב  ומהכפת,
במחילה, לגבי הנחת המבוקש, באמת מיציתי. כפי שכתבתי, אני לא רואה טעם להמשיך את הדיון, ועם כל המתדיינים הסליחה.
זה לא שנעלבתי או משהו כזה, פשוט יש גבול לסבלנות ולחיטוט בחומר כה פשוט, ולחזרה על עצמי שוב ושוב.
אני בד"כ לא מפסיק דיון בגלל עלבונות, ואני גם לא לוקח שום דבר אישית (הרי אף אחד מאיתנו לא מכיר את השני, כך שברור שמדובר על העמדות ולא על האנשים. מבחינתי ניק=עמדה, ולא ניק=אדם). כך שאין כל מקום לדאגה או חשש מעלבונות וכדו'. באמת פשוט מיציתי וזהו.