להלן סקירה של המאמר, וניתוח שלו:
על פי כותב המאמר:
'אלוהים' - "לא אכנס כאן לדיונים מייגעים ולא פוריים במיוחד, ואסתפק לצורך הדיון באלוקים כיישות מופשטת, כנראה בעלת כוחות גדולים מאד, שבראה את העולם ומנהלת אותו במובן כלשהו."
--- כלומר: אלוהים = ישות מופשטת בעלת כוחות גדולים מאוד שבראה את העולם וסוג של מנהלת אותו.
על פי כותב המאמר (וגם באופן עקרוני ) ניתן לבחון אם קיים אלוהים ב1 מ3 דרכים הבאות:
1. שיקול אונטולוגי - חקר ה'יש'
2. שיקול קוסמולוגי - לכל דבר צריכה להיות סיבה או עילה.
כמו בצורה הבאה:
i. דברים מסוימים נגרמים.
ii. אין דבר היכול לגרום את עצמו.
iii. על כן, כל דבר נגרם חייב להגרם על ידי משהו אחר.
iv. לא ניתן למתוח שרשרת סיבתית באופן אינסופי לאחור.
v. מכיוון שכך, חייבת להיות סיבה ראשונית.
vi. המילה "אל" משמעותה סיבה ראשונית שאינה נגרמת.
i. מכאן, שאלוהים קיים.
3. שיקול 'פיסיקו-תיאולוגי: ככל שמשהו הוא יותר מורכב הוא מצריך יוצר (מודע??)
המחבר במאמר השני מרחיב בתיאור הטיעון הזה ובתמצות אפשר לומר: דברים מורכבים ומתוכננים, לא נוצרים מעצמם..'הסיכוי להיווצרות מקרית של חיים, שווה להסתברות להווצרות מטוס בואינג במגרש גרוטאות ע''י סופה'. המחבר מרחיב ומוסיף שיש המערערים על הראיה הנ''ל בטענה שניתן להחליט ש'אלוהים' זו 'מפלצת ספגטי מעופפת' תשובת המחבר : לא משנה איך תקרא לזה, העיקר הוא שתחת ההנחה שצריך יוצר וצריך שהוא יהיה מודע לעצמו, - זה כבר לא משנה אם זו ספגטי מעופף או כל דבר אחר.. מה שחשוב זו לא ההגדרה אלא המהות.
בנוסף ממשיך כותב המאמר: הקורא המצוי יאמר ש'אלוהים' לא עונה על שום שאלה היות וה'טיעון הקוסמולוגי' עצמו מניח ש 'דברים מורכבים כמו בואינג' לא יכולים להיווצר בעצמם, ואלוהים צריך להיות מורכב לפחות כמו בואינג על מנת לייצר יצורים שמורכבים מספיק על מנת לייצר בואינג..
המחבר מבחין ומגדיר את הטענה הזו [שאלוהים צריך להיות מורכב לפחות כמו בואינג, אז מהיכן הוא הגיע] ומהרגע הזה, מערבב בין ה'ראיה הפיסיקו תיאולוגית' ל'טיעון הקוסמולוגי': במקום שיהיה מדובר בטענה שלכל סיבה יש סיבה שקדמה לה, הוא מציג טענה אחרת: שלכל דבר מורכב צריך להיות דבר מורכב ממנו. מכאן הוא מגיע על דרך ה'טיעון הקוסמולוגי' שיש כאן רגרסיה אינסופית: ולמעשה באין משים מחזיר אותנו מה'ראיה הפיסיקו תיאולוגית' ל'טיעון הקוסמולוגי'
המחבר מנסה לשכנע אותנו שוב ושוב, שהמסקנה של ה'טיעון הקוסמולוגי' היא חד משמעית, שכן 'בשטחיות מה, גם אם חוקי הטבע הם 'יישים' כאלה: ( רוצה לומר: ה'יש' העומד ביסודו של הטיעון הקוסמולוגי) – הם למעשה חייבים להיות אלוהים, חשוב להבין שהוא בסך הכל חוזר ואומר בפשטות שהטיעון הקוסמולוגי הוא מחוייב המציאות , אף אחד מאיתנו לא שם לב לזה שמדובר בפינג פונג שכן המחבר המשיך בטיעון הפיסיקו תיאולוגי ולמעשה חזר לטיעון הקוסמולוגי (משעשע.. אין ספק).
חשוב להבין ש'הרגרסיה האינסופית' החדשה של הרב הד''ר, מכילה בתוכה הנחה אחרת מאשר במסגרת ה'טיעון הקוסמולוגי': ב'טיעון הקוסמולוגי' 'לכל דבר נגרם חייב להגרם על ידי משהו אחר' ולכן ניוותר עם ריגרסיה אינסופית. אצל המחבר: הוא הציג כעובדה את ה'טיעון הפיסיקו תיאולוגי' ואז טען שיש לנו רגרסיה דומה, אלא שהפעם הוא יאמר שזה מחייב שהסיבה היא 'משהו מורכב שהוא סיבת עצמו' ערבוב מוחלט בין המושג הלקוח מה'טיעון הקוסמולוגי' ל'טיעון ה'פיסיקו' תיאולוגי'. כלומר יש כאן 2 כשלים: א': הטיעון החדש של המחבר מניח את הטיעון הפיסיקו תיאולוגי כטענה. בהיעדר הטענה, אין מסקנה *. כלומר בניגוד ל'טיעון הקוסמולוגי' שבעייתי עקב הוכחת המבוקש (נראה בהמשך) ב'טיעון' החדש: הריגרסיה מהווה בכלל רמז לכך שהטענה של ה'טיעון הפיסיקו תיאולוגית' היא היא השגויה, והגורמת לריגרסיה. ב': באמצעות טענת ה'רגרסיה האינסופית' הוא מוביל אותנו באף ל'טיעון הקוסמולוגי' שהוא טיעון נפרד. שיש לנתח אותו ככזה.
*[חשוב לשים לב מה עמדת הקורא בעניין הטיעון הפיסיקו תיאולוגי: כיום רוב המדענים מסכימים שיש מכניזם הגיוני מאוד שמסביר את ה'דברים המורכבים' הללו , אולי מלבד החוקים הפיסיקליים שעליהם ניתן לומר שהם נדרשים לסיבה, - רבים מאיתנו לא יסכימו עם המחבר על העיקרון של ה'טיעון הפיסיקו תיאולוגי', - שהעולם הוא מטוס ג'מבו במחסן גרוטאות - משום כך – מהרגע ש ה'טיעון הפיסיקו תיאולוגי' נתון לויכוח, זה כבר לא כל כך טיעון.. ]
כעת למחבר יש בעיה עם המושג 'הנחת המבוקש' שכן זה 'מקשה' עליו בכל הקשור ל'טיעון הקוסמולוגי' דווקא, ולכן הוא מסרס אותו מכל וכל: להלן הסבר על הנחת המבוקש קודם כל: אחד הביקורות על ה'טיעון הקוסמולוגי' זאת העובדה שהנחה: VI" " מלמעלה, למעשה: קובעת שרירותית: ש:
--- "המילה "אל" = סיבה ראשונית שאינה נגרמת." --- כלומר: יכול להיות שההוכחה הקוסמולוגית נכונה מבחינה זו שבטוח שיש 'סיבה ראשונית שאינה נגרמת' , אך הקביעה שחייב להיות שזה אלוהים למעשה מניחה מראש את המסקנה שיש אלוהים. (ביקורת נכונה ככל הנראה..)
כאן המחבר מודע לזה שבטח אנחנו או בדרך לעבודה או ממנה, ואנחנו לא מרוכזים מספיק על מנת להבחין בעיוות שהוא יוצר - של המושג 'פטיציו פרינציפי – הנחת המבוקש' :
המחבר טוען שההבדל בין מקרה שאין הנחת המבוקש למקרה שיש הוא:
" ההבדל הוא אך ורק במידת המורכבות של ההיסק. אם נדרש היסק מורכב כדי לחלץ את המסקנה מתוך ההנחות (למשל שילוב של כמה הנחות), זו לא תיחשב הנחת המבוקש. כאשר המסקנה עצמה טמונה כאחת מההנחות"
כשבמציאות ניתן לקרוא בויקיפדיה : להלן הגדרה של 'הנחת המבוקש':
http://en.wikipedia.org/wiki/Begging_the_question
כפי שניתן לקרוא: הנחת המבוקש משמעה:
" "when a proposition which requires proof is assumed without proof"
לאחר שהבהרנו מהו הכשל של הנחת המבוקש, מי ששם לב יכול להבחין שזה הכשל של ה'טיעון הקוסמולוגי': גם אם הטיעון נכון, הטענה העיקרית מקורה בהנחה מראש שיש אלוהים, כלומר וזה חשוב: הנחת המבוקש מתייחסת לכשלים בטענות, שיש בקרבם הנחה שאילולי המסקנה, הן לא נכונות כלומר יש פה מעגל קסמים של מה בא קודם..
סיכום
המחבר בעורמה משחיל את ה'טיעון ה'פיסיקו תיאולוגי' כשלמעשה הוא מתעסק בטיעון ה'קוסמולוגי' ואז בשביל שלא נשים לב לכשל של הנחת המבוקש הוא מבטל אותו מכל וכל.. מישהו אמר שהוא לא חכם?! בכל זאת ד''ר.. רק ד''ר מהסוג שמתכתב עם חבר דמיוני.
