שיחה על אבולוציה ודת לרגל השקת ספרו של ד"ר מיכאל אברהם

אני תמיד שמח לראות אנשים פתוחים הכופפים קומתם לפני דברי הרב קוק, ומקבלים את דעתו משום שנאמרה, פשוט סומכים עליו, שהרי זו המדה הנהוגה אצל הכופרים המקשים מדברי הרב קוק, הרב אמר - בודאי הוא יודע מה שהוא מדבר, ואשריכם ישראל!

זה היה ברצינות, עכשיו בצחוק:

א. אכן כן, דת האבולוציה סותרת את פשוטו של מקרא.

ב. לגבי הרב קוק, בלינק המצורף אתה תמצא תשובה של האדמו"ר מליובביטש שמסביר שתיאורית האבולוציה מנוגדת לתורה ומי שטוען אחרת עושה זאת מטעמים אפולוגטיים בלבד:
http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=11&cPartLetter=B&nPageNumber=133 

ג. לפני שהתגלו השקרים הרבים של אנשי דת האבולוציה (וראה במאמר שהעליתי: "תיאורית מוצא האדם – התרמית הגדולה ביותר בעולם"), יכול להיות שהיו רבנים שטעו לחשוב שיש אמת בדבריהם של אנשי דת האבולוציה, בכל אופן, היום התגלה קלונם ומסכת השקרים שלהם, ואין לנו שום סיבה לעוות את הכתובים בשביל שקרים.

ד. חומר בריאתני איכותי לא מצוי לכל דורש (ופעמים רבות צריך ידיעות באנגלית, מדע וכיו"ב), ומכיוון שיכול להיות שיש מהחכמים שלא ידעו להתמודד עם התופעה, נטו לקבל אותה מתוך גישה רגילה שאם המדע אומר משהו – אז אין סיבה לפקפק במדע. מה גם שאולי הם לא ידעו להבדיל בין מה שהמדע אומר, לבין מה שהוא יכול להוכיח.

ה. גם אם זאת הייתה דעתו, זו דעה שמנוגדת לרוב ככל חכמי ישראל, וכידוע חכמי ישראל לא אימצו את דעותיו של הרב קוק בדברים רבים, והדברים מפורסמים לכל דורש אמת.

הזמן חידש לפרסם הכרות כאלה, שגרמו בפרסומן להרס את ההכרות, אשר בעצמן אינן שייכות ביחש שלילי לההכרות המחודשות, אלא שמצד ההרגל נצטברו יחד. האדם מקשר את כל מחשבותיו זו לזו, וכיון שחלק מהן משתנה, הולך השינוי על פני הככר המחשבי. רק בדעת וחשבון יסייג לו האדם את הגבולים, להבחין עד היכן צריכה להגיע יד השינוי של ההכרות החדשות בצדק, והיכן הוא המקום ששם כלה כחן. טבע השכל והציור הרוחני בכלל לחוש בכולו את השינוי שבחלק מחלקיו הוא לו טבע של חיים, המביא לידי שכלול והוספת מעלה בכל עת אשר יחודש דבר באחד החלקים שבו.

שלשה הנם השינויים העיקריים, שבאו במהלך הציור האנושי בזמן החדש, שמהעקרים הללו הסתעפו ענפים רבים חדשים. ומבלי שימת לב להבין את המהות העקרית המונחה בעצמותם של אלה השינויים, למען דעת עד כמה הם צריכים להתפשט, לגרור אחריהם עוד שינויים בדעות ובמעשים, גרמו השינויים לטובה הללו גם כן מבוכה וערבוביה, אשר תשוב לטובה ביחד עם התגברות ההכרה, אחרי שיתפשט התלמוד הרוחני, בהגיונות הנפש ואוצר הדעות, כראוי לו.

שלשת השינויים העקריים הם:

האחד, השינוי במהלך המחשבה החברותית.

השני, במהלך המחשבה הקוסמולוגית.

השלישי, במהלך המחשבה ההתפתחותית.

...

מהלך המחשבה של ההתפתחות, שנתפרסמה בכל השדרות, לרגלי למודי הטבע החדשים, עשתה מהפכה רבה, בחוג המחשבות הרגילות. לא אצל יחידי הסגולה, בעלי הדעה וההגיון, שמעולם הסתכלו בסדרי השתלשלות דרגאים, אפילו בההויה הרוחנית המוסקרת בסקירה היותר נסתרה, שאין הדבר זר אצלם להבין במדת ההשואה גם כן באופן זה בדבר ההתפתחות החומרית של העולם המוחשי, שראוי הדבר שתהיה התגלותו מתאמת להשתלשלות הרוחנית של ההויה, שאינה מחסרת דרגה אחת בדילוג וריקניות. אבל ההמון לא הסכין להבין את ההתפתחות ברעיון שלם ומקיף, ולא יכול לקשור על פיו את עולמו הרוחנה לא הכבדות שיש בהתאמה של פסוקי תורה או מאמרים מסורתיים אחרים לרעיון ההתפתחות מכבידה היא העמדת המחשבה ההמונית על מכונה, מלאכה זו נוחה היא מאד. הכל יודעים, שהמשל החידה והרמז שולטים בענינים הללו, שהם כבשונו של עולם, בכל מקום, וגם אזן ההמון רגילה להיות נשמעת לגזרה קצרה, שמקרא זה או מאמר זה, הוא בכלל סתרי תורה, שהוא נעלה מפשטו, ודעתו מתישבת, והיא מתאמת בזה אל סקירת בעל המחשבה, המשער את סוד השירה העליונה שיש בהרצאת חידות מני קדם. אבל איך להתאים את כל הקשר הרוחני, של כל הרצאת מחשבותיו שנתאגדו יחד על פי הסדר של פתאומיות ודליגה, שהיא מצלת את המחשבה מלשוטט במה שהוא רחוק מחוגה, בהפגשן עתה עם החטיבה החדשה של ההתפתחות, ההולכת ומתפרסמת וכובשת מקום בלבבות, לזה צריכה הזרחת אורה מרובה, שתהיה הולכת וחודרת בכל השדרות, עד אשר תופיע בסדריה הנוחים גם בחוג היותר פשוט והמוני.

על כן הזמן מכריח להפצת הדעה, הדעה היותר רוממה, יותר רחבה ואידיאלית. אי אפשר לצורה הגסה של האמונה, אחרי אשר ירדה ירידה אחר ירידה ונתלבשה בלבושי שקים עבים מאד, להחזיק מעמד. ומי זה ילביש את האמונה הטהורה את המחלצות הראויות לה, מי ישים על ראשה אותו הצניף הטהור ההולם לפי הוד מלכותה, אם לא גדולי הכשרון, חכמי לב, קדושי רגש וטהורי נפש, השתולים בחצרות ד', תלמידי חכמים המסורים להגיון התורה ועמלה.