|
|
| נשלח ב-20/9/2011 11:23 |
 |
| |
כתבת שהחיים לא נוצרו בחלל ועל זה כתבתי שכדור הארץ נוצר בחלל עם כל התנאים הבלתי אפשריים שלו
להווצרות חיים אקראיים(אם קיימת חיה כזאת)
אז הוא טוען שבצורה אקראית נוצר אקווריום מבודד ומוגן שדרכו נוצרו החיים שזה עוד
תנאי בלתי אפשרי שצריך להוסיף למשוואת ההווצרות של החיים בצורה ספונטאנית.
ולגבי החידקים מה אתה משווה לי התאמות שיש לחיידקים להווצרות מין ממין דומם לצומח או דומם לחי
או הפיכת דג לקוף.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 11:43 |
|
| |
| דייר כתב: |  | "כתבת שהחיים לא נוצרו בחלל ועל זה כתבתי שכדור הארץ נוצר בחלל עם כל התנאים הבלתי אפשריים שלו
להווצרות חיים אקראיים(אם קיימת חיה כזאת)
אז הוא טוען שבצורה אקראית נוצר אקווריום מבודד ומוגן שדרכו נוצרו החיים שזה עוד
תנאי בלתי אפשרי שצריך להוסיף למשוואת ההווצרות של החיים בצורה ספונטאנית."
ואף הוכחה יפה הבאת לאי-אפשריות הנ"ל, והיא שהיא מוזכרת פעמיים בדבריך, ממש כיום ג' שנאמר בו פעמיים וכו'.
"ולגבי החידקים מה אתה משווה לי התאמות שיש לחיידקים להווצרות מין ממין דומם לצומח או דומם לחי
או הפיכת דג לקוף."
ראשית הערה עקיפה - אנחנו דיברנו על ווירוסים, לא על חיידקים. אם צבי ינאי היה שוגה כך, כבר היית מבטל את דבריו מכל וכל וטוען שמדובר בבדיחה, לא כן?
ולמהות דבריך. *פרטי* הנושא נדונו בהרחבה בהמון ספרים. מדובר בסדרי זמן שונים לחלוטין. יש בעיות (ופתרונות חלקיים) לחלק מהבעיות הצצות. מדוע אין מוצאים מאובנים של מיני ביניים, לדוגמה. אין לי הרבה מה לומר על הפרטים. השאלה המהותית היחידה היא האם כשיש תיאוריה לא מושלמת יש לזנוח את המתודולוגיה המדעית או לא. אם לא, אז האבולוציה היא עדיין התיאוריה הסבירה ביותר, ואפשר אגב לראות שהיא משתפרת יפה מאד עם השנים. אם כן, אתה יכול לקנות את השטויות של אברהם, אך במקרה כזה עליך לחזור לגור במערה. מכניקת הקוונטים, שמשתמשים בה כדי לבנות את המחשב שאתה משתמש בו, לא פחות בעייתית מאבולוציה.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 13:07 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | לדינוזאורוס
השיטות שלך לאד הומינם דבר ראשון ואח"כ ציטוט משפטים לא משמעותיים אפייניים לאתר הידברות.
למה לא ציטטת את הקטע של הרב הדוקטור בהקשרו ובמקום זה הבאת משפטים חסרי משמעות ללא ההקשר הנכון?
אנא הבא את כל דבריו של אברהם כשבתוכם משולב הקטע הנזכר ואז תקרא שנית את דבריו של ינאי ותראה שגם לאחר המלל הלא משמעותי שציטטת הדוגמא של הציור מסתדרת היטב.
תוקן על ידי צענערענע ב- 20/09/2011 09:22:53
|
|
צענערענע, חשבתי שאת זה את יכולה להבין לבד. אבל אתנדב להסביר שוב: -מיכי אברהם כתב שהטיעון יש אלהים הוא טיעון עובדתי, השולל את הטענה אין אלהים. -צבי ינאי כתב שזה מזכיר לו איזה משחק מלים בנוגע לציורים. -צענערענע כתבה שזה כשל מביך. -אני כתבתי שמדובר בחוסר הבנה, דבריו של מיכי אברהם מתייחסים לשאלה שהעלה בראש דבריו: האם הטיעון יש אלהים הוא טיעון עובדתי או שאינו אלא ענין רגשי. -צענע כתבה: 1) אתה הומינם שהשיטה שלו היא אד הומינם.. 2) מה אתה מביא את השאלה שלו?? מה הקשר בכלל בין זה שהוא שאל שאלה לזה שהוא ענה עליה תשובה?? תבדוק שם ותראה שזה מסתדר בדיוק עם המשל של הציור... ! ואסביר שוב: המשפט שכבר צוטט כאן, בא כתשובה לשאלת מיכי אברהם שציטטתי בהודעתי הקודמת, וברצף. אין קטע שלא צוטט כאן, השאלה צוטטה על ידי, והתשובה על ידי ינאי ועל ידי חניכתו צענערענע. הנסיון של צענערענע לרמוז כאילו לא ציטטתי את הדברים המלאים, הוא כוזב וחסר בושה. כל אחד יכול לקרוא את הדברים ברצף באשכול זה עמ' 16 בהודעתו של יהי אור. ינאי מתעלם מהעובדה שמשפט זה בא כתשובה לשאלה "האם יש אלהים הוא טיעון עובדתי", ומציג את ההסבר (הפשוט וברור) מדוע מדובר בטענה עובדתית, כמשפט לעצמו כסוג של הוכחה, לא פלא שזה מזכיר לו את הצייר והציורים, ומיד בהמשך זה מזכיר לו את ההוכחה האונטולוגית. הוא פשוט מסלף ומוציא דברים מהקשרם. מאז טענתי כבר שהטעות של מיכי אברהם, הוא שאינו יודע שרוב הגולשים בויינט אין להם מושג מה בדיוק הדיון ומה ההיסטוריה שלו, משהו כמו צענע בערך, ולכן אי אפשר לדבר אליהם בשפה יבשה ומקצועית מדי. מה הקשקוש הזה אם סוקרטס בן תמותה, מה, לא? גם הוא אלהים? A נגזר מ B אצלינו בגן לא היו מגזרות כאלו? וכך הלאה. את זה בדיוק ינאי מנצל כשהוא מרשה לעצמו לסלף ביודעין (טיפש הוא ממש לא), תוך שברור לו שלאף אחד זה לא משנה. וצענערענע ללא בושה מחפה על חוסר הבדיקה שלה, בהצהרות חסרות כיסוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 13:29 |
|
| |
חניכתו-צענערענע.
זאת הרמה שלך.
מחבת נשאר מחבת.
על שאר ה"טיעונים "שלך אענה לכשאפנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 13:30 |
|
| |
במחשבה שניה, מכיון שיש כאן בעלי מוגבלויות, אני אצטט את דברי מיכי:
| יהיאור כתב: | | האם אמונה היא טענת עובדה? רבים טוענים שאמונה היא עניין שברגש ולא בשכל. יש שאומרים שזה משהו שמעל השכל (מה זה בכלל?). במקומות אחדים ניתן לראות טענות שאמונה אינה נוגעת לעובדות אלא לחוויות ורגשות, כלומר במדובר במשהו סובייקטיבי. מתוך גישות כאלו ניתן להגיע למסקנה שמתפצלת לשני כיוונים שהם לכאורה מנוגדים: 1. חיזוק האמונה. אם מדובר במשהו שאינו עוסק בעובדות ולא טוען מאומה לגביהן, אזי אין להתחבט בקונפליקטים מול המדע. הבעייתיות סרה מאליה. האמונה מקבלת כאן לגיטימציה אוטומטית, שמאפיינת מאד את עולמנו הפוסט מודרני. זהו סוג של נראטיב, או תחושה, והוא לא יותר גרוע מכל נראטיב אחר. האמונה הופכת לעמדה שלא ניתנת לתקיפה (אני לא מדבר על הינתנות להפרכה. בזה ניגע בהמשך), וכך היא פטורה מלהגן על עצמה. 2. החלשה של משמעות האמונה. אם מדובר ברגש סובייקטיבי, אזי אין כאן משהו אמיתי (מעבר לפסיכולוגיה), ולכן הצהרה על אמונה אינה אלא דיווח על מצב נפשי, ולא טענה על העולם. לפי גישה זו ניתן להניח שאין מקום לאמונה במובן העובדתי-אובייקטיבי. רגשות הם כמובן לגיטימיים, שכן הם עניינו הפרטי של המרגיש. אבל בשורה התחתונה ישנה כאן הנחה שאמונה אינה יכולה להיות משהו מבוסס, סביר, או רציונלי. על אף שהטיעונים הללו לוקחים את האמונה לכיוונים מנוגדים, בעצם מדובר בשתי פנים של אותה מטבע. מכיון שהאמונה מבטאת רגש סובייקטיבי ולא טענות עובדה, אזי היא לא ניתנת לתקיפה. אבל זה עצמו נובע מן העובדה שהיא לא באמת טוענת משהו. אדם שמצהיר על אהבתו לשוקולד אינו טוען טענה משמעותית. הוא מצהיר על רגש או נטייה כלשהי שקיימת אצלו, אך אין כאן טענה על העולם במובן שעשוי (או עלול) לעורר ויכוח כלשהו.
עד כאן הקטע שציטטתי בהודעתי שלפני הקודמת
שקר או אמת? אני רוצה לפתוח את הדיון בהצבת עמדה מנוגדת לתמונה שתיארתי עד כה. מבחינתי אמונה היא טענת עובדה. כשאני אומר שאני מאמין באלוקים, כוונתי לטעון טענת עובדה: 'יש אלוקים'. אם אכן זו טענה אמיתית בעיניי, אזי מכאן כמובן נגזרת המסקנה הלוגית הפשוטה, שהטענה 'אין אלוקים' שקרית.
זה המשפט שצינאיערנע עשו ממנו מטעמים
כך הוא גם לגבי עמדה אתיאיסטית. גם זו בעיניי עמדה שטוענת טענת עובדה: 'אין אלוקים'. ולכן ממנה נגזרת המסקנה שהטענה 'יש אלוקים' היא שקרית. טענת עובדה, להבדיל מחוויות ורגשות, כפופה לחוקי הלוגיקה, ואם הטענה היא אמיתית אז היפוכה שקרי ולהיפך. מהתמונה אותה תיארתי עולה כי יש כאן ויכוח על כל הקופה. בכוונתי כאן לשלול את האפשרות של הבריחה הנוחה כל כך אל הסובייקטיבי, שפוטרת אותנו מהתמודדות עם השאלות. חשוב להבין שבינתיים עוד לא טענתי שהאמונה באלוקים אכן נכונה, ובודאי לא הסברתי מדוע אני חושב שהיא נכונה. כל מה שטענתי הוא שאמונה היא טענת עובדה, תהא אמיתית או שקרית. משמעות הדבר היא שיש לדון בה במונחים של אמת או שקר, והכיוון של בריחה אל הסובייקטיביות שתיארתי למעלה אינו רלוונטי.--
ואלו עוד כמה מלים שלא יהיה הגליון חלק
|
|
ישפוט הקורא (במובן של 'יודע לקרוא') האם צדקה צענע בהאשמותיה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 13:36 |
|
| |
שיבולת אם יש כשלים ובעיות קשות בתאוריה יענו מדעית אז אולי הגיע הזמן
לנסות למצוא הסבר אחר ולא להתקע במקום כמו שמדענים נורמלים אמורים לעשות.
למה ההתעקשות הזאת?
אולי זאת הפכה להיות דת האתאיסתים ואין לזה שום קשר למדע?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2011 13:39 |
|
| |
| דייר כתב: | | שיבולת אם יש כשלים ובעיות קשות בתאוריה יענו מדעית אז אולי הגיע הזמן
לנסות למצוא הסבר אחר ולא להתקע במקום כמו שמדענים נורמלים אמורים לעשות.
למה ההתעקשות הזאת?
אולי זאת הפכה להיות דת האתאיסתים ואין לזה שום קשר למדע?
|
|
לי נראה שלא, אבל אולי. עכ"פ, נראה לי שמיצינו. כל טוב לך, ידידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 16:32 |
|
| |
תודה לדינו שעשה מצווה והואיל סוף סוף להתחשב בבעלי המוגבלויות והביא את הקטע בהקשרו:
"האם אמונה היא טענת עובדה? רבים טוענים שאמונה היא עניין שברגש ולא בשכל. יש שאומרים שזה משהו שמעל השכל (מה זה בכלל?).
במקומות אחדים ניתן לראות טענות שאמונה אינה נוגעת לעובדות אלא לחוויות ורגשות, כלומר במדובר במשהו סובייקטיבי.
מתוך גישות כאלו ניתן להגיע למסקנה שמתפצלת לשני כיוונים שהם לכאורה מנוגדים: 1. חיזוק האמונה. אם מדובר במשהו שאינו עוסק בעובדות ולא טוען מאומה לגביהן, אזי אין להתחבט בקונפליקטים מול המדע. הבעייתיות סרה מאליה. האמונה מקבלת כאן לגיטימציה אוטומטית, שמאפיינת מאד את עולמנו הפוסט מודרני. זהו סוג של נראטיב, או תחושה, והוא לא יותר גרוע מכל נראטיב אחר. האמונה הופכת לעמדה שלא ניתנת לתקיפה (אני לא מדבר על הינתנות להפרכה. בזה ניגע בהמשך), וכך היא פטורה מלהגן על עצמה.
2. החלשה של משמעות האמונה. אם מדובר ברגש סובייקטיבי, אזי אין כאן משהו אמיתי (מעבר לפסיכולוגיה), ולכן הצהרה על אמונה אינה אלא דיווח על מצב נפשי, ולא טענה על העולם. לפי גישה זו ניתן להניח שאין מקום לאמונה במובן העובדתי-אובייקטיבי.
רגשות הם כמובן לגיטימיים, שכן הם עניינו הפרטי של המרגיש. אבל בשורה התחתונה ישנה כאן הנחה שאמונה אינה יכולה להיות משהו מבוסס, סביר, או רציונלי.
על אף שהטיעונים הללו לוקחים את האמונה לכיוונים מנוגדים, בעצם מדובר בשתי פנים של אותה מטבע. מכיון שהאמונה מבטאת רגש סובייקטיבי ולא טענות עובדה, אזי היא לא ניתנת לתקיפה. אבל זה עצמו נובע מן העובדה שהיא לא באמת טוענת משהו. אדם שמצהיר על אהבתו לשוקולד אינו טוען טענה משמעותית. הוא מצהיר על רגש או נטייה כלשהי שקיימת אצלו, אך אין כאן טענה על העולם במובן שעשוי (או עלול) לעורר ויכוח כלשהו.
שקר או אמת?
אני רוצה לפתוח את הדיון בהצבת עמדה מנוגדת לתמונה שתיארתי עד כה.
מבחינתי אמונה היא טענת עובדה. כשאני אומר שאני מאמין באלוקים, כוונתי לטעון טענת עובדה: 'יש אלוקים'. אם אכן זו טענה אמיתית בעיניי, אזי מכאן כמובן נגזרת המסקנה הלוגית הפשוטה, שהטענה 'אין אלוקים' שקרית.
כך הוא גם לגבי עמדה אתיאיסטית. גם זו בעיניי עמדה שטוענת טענת עובדה: 'אין אלוקים'. ולכן ממנה נגזרת המסקנה שהטענה 'יש אלוקים' היא שקרית. טענת עובדה,
להבדיל מחוויות ורגשות, כפופה לחוקי הלוגיקה, ואם הטענה היא אמיתית אז היפוכה שקרי ולהיפך. מהתמונה אותה תיארתי עולה כי יש כאן ויכוח על כל הקופה.
בכוונתי כאן לשלול את האפשרות של הבריחה הנוחה כל כך אל הסובייקטיבי, שפוטרת אותנו מהתמודדות עם השאלות. חשוב להבין שבינתיים עוד לא טענתי שהאמונה באלוקים אכן נכונה, ובודאי לא הסברתי מדוע אני חושב שהיא נכונה. כל מה שטענתי הוא שאמונה היא טענת עובדה, תהא אמיתית או שקרית. משמעות הדבר היא שיש לדון בה במונחים של אמת או שקר, והכיוון של בריחה אל הסובייקטיביות שתיארתי למעלה אינו רלוונטי."
עד כאן הציטוט מהספר.
מה חידש לנו הרב הדוקטור כאן?
בואו נראה.
-------------------------------------------
שלום לכם ילדים חביבים
היום זה היום הראשון שלכם בכיתה א !
ודבר ראשון כדאי שתכירו קצת את העולם שסביבכם-הרי אתם כבר לא בגן שבו שיחקתם כל היום.
הסתכלו ילדים חביבים .
הנה אתם רואים ביד שלי משהו שאתם מאד אוהבים.
(שוקולד! שוקולד -קריאות מכל עבר)
שקט שקט ילדים חביבים.
אני פה בשביל ללמד אתכם .
ותחילה אשאל אתכם שאלה:
יש לי שוקולד ביד.האם זה שקר או אמת?
אמת ! אמת!
נכון ילדים. לזה קוראים עובדה.
חיזרו אחרי:עובדה.
((עכשו המורה מחביא את השוקולד בתיק)
הסתכלו ילדים חביבים על הידים שלי.
אני אומר לכם שיש לי ביד חבילת שוקולד..
שקר! שקר!(כולם במקהלה.)
יפה מאד!
עכשו ילדים חביבים אשאל אתכם שאלה אחרת:
אתם אוהבים שוקולד?
כן כן כן (קריאות מכל עבר)
רק שלוימעלה הצביע גבוה גבוה ואמר:
לא המורה אני לא אוהב שוקולד. אני שונא שוקולד כי שוקולד מלכלך את הבגדים. פויה.
יפה ילדים חביבים.
עניתם מאד יפה על השאלה.
לאהבה או לשנאה קוראים רגש.
חיזרו אחרי:ר-ג-ש.
עכשו כשהבנתם את ההבדל בין עובדה לרגש נחלק לכולכם את השוקולד.
(שמחה וששון.,פרט לשלוימעלה כמובן.
(הילדים אוכלים בשמחה.)
ילדים.חביבים הבנתם יפה מאד.
המורה המורה! קרא שלוימעלה. לא פלא שאנחנו יודעים!
. את כל זה כבר למדנו אצל צילה הגננת .
יש לך משהו חדש לומר לנו?
---------------------------------------
לגבי צבי ינאי הביקורת שלו היא כלפי עצם הרעיון שניתן לטעון שמציאות האל היא טענת עובדה.
כך אני הבנתי את ביקורתו.
אבל ביקרתו של ינאי לא הצטמצמה בכך.
יש לו שם עוד טענות כבדות משקל שאשמח אם מחבתינו היקר דינו יתייחס אליהם.
(אבל אנא!לאט לאט!בהתחשב בבעלי המוגבלויות).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 18:33 |
|
| |
צענערענע
על אף ולמרות, לאברהם הייתה כאן נקודה טובה ואף נדרשת:
יש הרבה מאוד אנשים שכשאתה בא לדון איתם על מציאות האל או התרחשות אירועי התנ"ך וכו' בטענות לוגיות ועובדתיות אתה מקבל תשובה "מה אתה רוצה? זו אמונה".
אין לי מושג איזו מין התחמקות זו.
האם אתה מתכוון שלמרות העדויות נגד אתה ממשיך לסבור שזה נכון? למה? אתה חושב שהעדויות בעד חזקות יותר? אז תגיד. אז כנראה שאתה מתכוון למשהו אחר - מהו? האם משהו במובן של 'מאמין באהבה' (יעני מתחבר לזה או חושב שזו הדרך לפתור בעיות [זו כבר טענה עובדתית])? או מאמין בחופש המידע (=מחזיק בערך כזה)? או שזו סתם סתימת פיות (=זה גכךח'קחשדקגלךכח ולכן הלוגיקה לא יכולה להתעסק עם זה כי המדע או הפילוסופיה מטבעם מתעסקים רק עם דברים שניתן להבין)?
אז גם אני לא מבין מה הם רוצים. אבל בעולמנו הפוסטמודרני נאמרים משפטים ריקים מהסוג הנ"ל בנוגע לכל מיני נושאים וכמובן שהדת ניכסה לעצמה גם את האסטרטגיה הזו ואנשים דתיים (בכל הדתות) יכולים לומר מילים כאלו וזה סותם את פיות המתנגדים. לדעתי יש כאן עניין אמוטיבי, כי אמונה ותקווה הן מילים טעונות רגשית חיובית אצל אנשים ויש כמעט טאבו על לפגוע בדברים המכילים את הרעיון הזה (בשקר, באמת או פשוט בלי קשר), מעין זה המתקבל כאשר דוחפים לשיחה 'צדק חברתי' ("העם, דורש, דברים-שכולם-מסכימים-עליהם!!!" ליאת הרלב בתפקיד דפני ליף, 'ארץ נהדרת') או "זה לא מוסרי".
אז בשביל זה אברהם הגדיר היטב את השיח. זה הכל.
לכאורה, כמובן, זה ברור מאליו. אבל לאור כל הטמטום שקורה בשיח בנושא הזה, זוהי הבהרה נחוצה.
בהשגחה פרטית של ממש, הנה שיחה מקיר הפייסבוק של אדם שאינו אהוד כאן (ונא לא לגלוש לדיון באיש או בטענותיו, אני רק מביא את הקטע כדי להדגים את הנקודה שלי) המדגימה את הענין היטב:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 22:02 |
|
| |
צענערענע
חבל שאת הולכת ומסתבכת ברשת השקר שארגת סביבך. הכל התחיל בכך שהעתקת קטע מצבי ינאי שהיה נראה נחמד, משפט מבולבל של מיכי, המזכיר התבטאות פיוטית של אמן ברגע של השראה. הזדרזת להעתיק את המשפט. אני בטוח שאם היית יודעת מה בדיוק מיכי כתב היית מבינה בעצמך שינאי עשה כאן מעשה לא הגון, והוציא דברים מהקשרם. אבל מסתבר, שלמרות שאת מנסה באובססיביות להילחם בדבריו של מיכי כבר זמן ארוך, אין לך מושג מה בדיוק הוא כתב, פשוט לא זכרת. טוב, כל זה יכול לקרות. אבל אחרי שאני מעיר את תשומת לבך להונאה הזו, יש לך את החוצפה לכתוב שלא ציטטתי את כל הדברים, ושאם אבדוק בפנים אראה שהאנלוגיה של ינאי מאד מתאימה. כאשר אני חוזר ומסביר לך שציטטתי בדיוק את הכל ושינאי הציג כאן סילוף, את כותבת של'טיעון' הזה במרכאות תתיחסי בהמשך.
אחרי יומיים של מחשבה, הגעת למסקנה שיש לתפוס כיוון חדש, ה'כשל המביך' הוא שזה באמת לא כל כך חידוש שיש אלהים היא טענת עובדה.. (הסיפור שלך על השוקולד, מקביל ממש למה שטענתי מראש בשמך: 'מה סוקרטס הוא לא בן תמותה'?? זה חידוש??) כמובן שזה באמת לא חידוש, אבל כפי שכתב לך פרזנט, בשיח הזה יש הרבה גישות, גם כאלו המשליכות את הדיון לתחום סובייקטיבי, וחייבים להסביר ולהגדיר את טיב הטענה לפני שדנים בה. בכל מקרה, הצורה בה ינאי הציג את הדברים היא סילוף, ואם את מחזיקה ומנסה לתרץ את דברייך בכל מחיר, הרי שאת מסתבכת בשקר לחינם.
בנוגע לשאר דבריו של ינאי, בדיוק לאחרונה התפטרתי מלהיות דוברו של מיכי אברהם, ולכן איני מרגיש צורך להתפלמס עם צבי ינאי בנוגע להאם מיכי צדק או לא צדק, במה שכתב בעמ' 85, אני רק יכול לומר שצבי ינאי מעלה שם כמה וכמה טענות ממש לא עניניות. והדוגמא שהבאת היא ממש מצויינת להראות כיצד איש אינטלגנט מסלף ללא בושה מעל דפי הויינט. ולאחר עלעול בין דפי האשכול כאן, לא נראה שיש טעם להתחיל ולדון אתך, את פשוט אכולת אובססיביות וחוסר הבנה השלובים זה בזה. אם מיכי בעצמו התייאש מלדבר אתך, אין סבה שאני ילך לעבוד אצלו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2011 01:08 |
|
| |
/> האם ראית מחבת שמתחמק מלהוכיח את צדקת עמדתו?
התרוץ שלך,אפעס,לא נשמע אמין.
ובאשר לדבריך על יאושו של הרב הדוקטור:
לאחר קריאת טיעוניו באשכול השדים והרוחות וסדרת מאמריו באואינט לא נראה לי שיש בכלל עם מי ועל מה לדבר כך שממילא חבל על המילים.
אבל למה הוא צריך להתמודד אתי?
שיתמודד עם צבי ינאי ..
נראה אותו מעז.
לשיבולת
גם אצלי באקספלורר עמוד 24 לא עולה בכלל.
תנסה לשלוח מעמוד 23
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2011 02:42 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2011 02:42 |
|
| |
מי שלא יכול להתאפק מלתקוע הערות אישיות לבל יתפלא באם נמחוק באופן גורף את הודעותיו.
תוקן על ידי עצכח ב- 22/09/2011 02:49:04
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2011 11:12 |
|
| |
השיחות הנ"ל עם צבי ינאי נוהלו על ידי מתווך שלא שאל את השאלות הנוקבות שהעלה ינאי בכתבותיו האחרונות.
ולגבי הערת עצכ"ח על מחיקה בגלל עלבונות אישיים כביכול תוכלו לעלעל בדפי הפורום ולראות אילו עלבונות הטיחו "
מה שמיימוני קורא:"חשובי הפורום" אבל דבריהם לא נמחקו כי הם הרי "חשובי הפורום" שעומדים בצד הנכון .
חופש הביטוי?לא לכולם.
רק לא להעליב את חשובי הפורום.
מבחיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2011 14:36 |
|
| |
צענערענע
השימוש שלך בסטריאוטיפיים ילדותיים כמו 'מחבת' 'הידברות' הוא נמוך הרבה מתחת ל'אד-הומינם', אולי 'אד-סטיגמוס', זה ענין בלתי נסבל שמעיד על חוסר יכולת תקשורת מינימלית.
'מתחמק מלהוכיח את צדקת עמדתו' האם אני אמור להוכיח שמיכי אברהם צודק בכל מה שהוא אומר? מישהו אמר שאני מסכים אתו? האם אני אמור להתווכח עם כל איפנטיל/ית שאומרת משהו? העובדה שהערתי על כך שאת מתלהבת משקר של צבי ינאי בלי להבין בכלל מה אמר, אינה אומרת שאני עובד אצל מיכי אברהם או אצלך, ושאנסה לרדת לרמה של 'דיון עם צענערענע'.
אעשה איתך מבצע לרגל החגים: אם את תודי כאן באשכול זה, שהמובאה של צבי ינאי היתה דברים שהוצאו מהקשרם, ושאת תמכת בסילוף הזה בטעות, אני מתחייב בלי נדר לכתוב ביקורת מנומקת על אחד ממאמרי צבי ינאי לפי בחירתך, כולל ה"שאלות הנוקבות". אבל אם לך אין יכולת להודות בשקר גס שלך שניסית לטייח, אל תצפי מאנשים שפויים לשוחח אתך.
וכפי שאומר מקסמן צריך תבונה = דת = אלהים = הטבע = שפיות = תרבות = אינטרנט, שזה ההיפך מטפשים = עמרץ = ע"ז = רבנים, וכו'. בכל אופן משהו צריך, את לא יכולה לא להגיד כלום ורק לבא בטענות מגוחכות על אחרים, כפי מאמר הזוהר הקדוש "לית ליה מגרמיה כלום".
אגב, דובר כאן על הערות אישיות, לפי מה שאני מבין, הערה אישית היא הערה שלא ממין הענין, במקום להשיב לטיעון משיבים 'סבתא שלך כורדית' או 'אתה מכוער'. סגנון חריף כמו 'אתה מדבר שטויות', או 'לא השבת כלום', אינו הערה אישית כל עוד הוא מנומק.
|
|
|
|
|
|
