שיחה על אבולוציה ודת לרגל השקת ספרו של ד"ר מיכאל אברהם

למקסמן
אני עונה בנוסח שלך(לא שאין צדק בדבריך, אבל זה רק אחד מהפנים של הדברים)
 

אני סבור וכך התורה מחשבתית סבורה במעשה בראשית, שתכליתו של האדם היא לחיות לנצח, והיות ובסוף התברר לו שאין הוא יזכה לנצח, ורק נשאר לו להעביר את החיים שלו לצאצאיו, (הרי החיים אפשרי רק להעביר משכפול לעובר)
ולכן מיד והאדם ידע את חוה אשתו:(אבן עזרא בראשית פרק ד פסוק א) והאדם ידע: כאשר ראה שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם הוצרך הוא להחיות המין, על כן אמרה קניתי איש את ד'.
ולדעתי באמת אפשרי שנתגבר על המוות, הרי אין הסבר למוות כלומר אין סיבה למות מצד המדע,
אז שוב: נסגור את הנושא המחשבתי הזה, האדם הראשון התבוני הבין שנצחיותו של חייו יכול להימשך דרך צאצאיו,
אין דרך אחרת ליצור חיים שלו לנצח, הוא הבין גם מחשבתית שדרך התבונה נתגבר בסוף על עץ החיים,
האבן עזרא למשל האמין שחנוך ואליהו הצליחו בחכמתם לגבור על עץ החיים, לדעתי לא חשב באמת שכך אבל הבין שזה יבוא, כמו חשיבת התורה בעניין, במילא למה לא לתת לדורות הבאים את החשק להמשיך לחפש את עץ החיים ?
אני ממש לא מבין אותך.אם אלוקים היתפשל במטרה שלו, אז שיסיק המסקנות ויתפטר מלהעסיק כאן דורות אינסוף שכל אחד המטרטיות שלו היא לחשוב שבעים שנה אייך להעביר הלאה את החכמות שלו, ולהתענג מזה.

לגבי רצונו של האלוקים, נווו אם היה לו רצונות בוודאי היה אומר לי אותם, ולכן לא נראה לי שיש לו רצונות,
הוא נתן לאדם את היקום ואמר לו שחק אותה, בסוף אולי גם תהיה אלוקים בעצמך, משהו כזה,
בסדר אם אתה מסתדר עם הסברא הזאת. לי נראה שעדיף להישאר בתחמה על העולם ולא להמציא תכלית בלתי עולה על הדעת. ואם לדעתך כתוב בתורה התכלית הזאת, אז לדעתי היא בטילה. כי תורה שכתוב בה דברים בטלים היא מבטלת עצמה.

מה מציעים הרוחניים שבחברתינו ? שנבוא לעולם הבא לגן עדן, נווו האם שם כן נהיה בני חורין ? או נקבל מה שנרצה שזה למעשה דמיון גרידה, מבטיחים לנו שנהנה מזיו שכינותו, נווו מה התכלית נלמד עמו מה ? תורה ? מדע ?
אתה צודק שאין לנו שום תפיסה בזה, אבל לא כל מה שחסר לנו תפיסה בזה איננו.טובה ניצחיית היא דבר הנתפס בהגיון, טובה חולפת היא דבר בטל.

תבין ידידי היקר שאנו מפסידים את החיים בזה בשביל עולם דמיוני, שאפי' היא קיימת היא אשליה, האדם אוהב מה שאוהב אז נתן לו בגן עדן מה שאוהב ? הרי זה יהיה אשליה !! ואם נחליט בשבילו מה לאהוב שם אז שוב זה אשליה,
בין כך מפסידים את החיים, אין הבדל בין אדם שבילה חייו מחצית בשאלה ומחצית בתשובה, או כולה בתשובה או כולה בשאלה, שלושתם העסיקו עצמם וחלפו הלכו להם.
מה שאין כן כל יצירה והולדה מקדמת את כל האנושות צד צד לחיים הנצחיים, יש טעם לכל מצוות התורה ליעוד הזה דווקא,
תבין שמשה וכל הצדיקים חיים לעולמים מעצם שאנו נהנים מהם ודבריהם ודרך חשיבתם, וגם אנו צאצאיהם פיזית,
לו לא היינו הופכים אותם לאלילים, אז היינו באמת העם החכם והנבון, תורת אריסטו לא היית מתקבל בכלל באנושות,
אנחנו היינו יכולים להיות המדע המודרנית בכל הזמנים, מבחינת מדע ומבחינת פילוסופית חברתית ומחשבתית ומוסרית,
מה פירוש הם חיים לעולם, אם אין הם מרגישים זאת. מה יצא להם אז כשמחר ידונו בדבריהם. מה שהרעיון שלך הוא טענה פסיכולוגיית שהאדם יכול להרגיש הנצח בהווה, אבל בתכליית אם הוא מתבטל אחרי זה האדם, קשה לא יווצר ולא יצטרך להנאה הרגעיית הזאת
 
תראה מי יכול לדבר בשמו ? דיבור בשמו יכולים לדבר אך ורק חכמים בדרכיו, באותו נשימה שאמר אונכי השם אלוקיך אמר גם לא תשא את שמי לשווא,
הוא בוודאי רוצה שכל אחד מאתנו יזכה לנצח, אין לו שום עניין שנהפוך את התורה כעיקר, בוודאי לא את עצמו לעיקר,
הוא במילא עיקר לעצמו, הוא לא צריך עזרה מאף אדם,
ולכן אין שום בעיה למי שלא רוצה לזכות לנצח, רק רוצה לחיות טוב ולמות, בבקשה זה הבחירה שלו, הרי סוף כל סוף לא שאלו אותו לפני שנולד האם הוא מסכים להיוולד, במילא זה זכות ראשוני לתת לו לבחור בחיים או במתים,
יכול לחיות לנצח דרך צאצאיו או דרך לחדש תובנות לדור העתיד ולדורו = תלמידיו, או למות בסוף בלי כלום,
אבל בכל אופן תן לו את הבחירה, מילא בנושאים חברתיים הוא חייב לשתף פעולה הוא חיים לשלם ארנונה כי אז יפרוץ מגיפות וכדומה אם לא ניקח כל יום את הזבל שלו והביוף שלו, כלומר במחוייבויות החברתיות הוא חייב בכל מקרה כל זמן שהוא ממשיך לחיות, אבל לחייב אותו לחשוב עתיד ועל החיים הנצחיים או לתרום לדורו ולדורות העתיד, כל זה צריך לבוא מבחירתו האישית,

האמת היא שאין כאן כל תכליית מובן בעולם. כל אלו הטוענים שהתכלית היא קיום התורה והמצוות, הם לא מבינים אפילו מה הם אומרים, מה תכלית יש בזה, ומי צריך זה בכלל. 

אין לי שום בעיה שנדמיין דברים, אבל אין לספר חלומות לאחרים ק"ו לחייב אותם במשהו כי בסוף אחרי שתמות תקבל שכר או מה, זהו נוכלות ממדרגה הראשונה, להוציא עמל של אנשים כמו כסף לכוללים וכדומה, בהבטחה שהאלוקים ישלם או בזה או בבא, זה נוכלות ממש, הרי בדיני ממון אני לא יכול לתבוע את הבעל בית את כספו כי הוא לומד בכולל,
ולכן זה המודד של התורה, מה שאתה יכול לדרוש בבית דין זה אתה יכול לדרוש בשם האלוקים, מה שאתה לא יכול לדרוש בבית דין, אז סימן שאתה (לא אתה אתה, רק לשם הדוגמא) משקר לו,
מצד עצמו אין כל שקר אם אני מבטיח למישהו עוה"ב תמורת כספו, כי הוא קיבל הדמיון העכשוי תמורת כספו, זה שווה לא פחות מכל תענוג אחר בעוה"ז. הבעיה בלעבוד על השני זה אם יש סיכוי שהוא יגלה זאת בסוף והוא יתאכזיב, אם הוא לא יגלה זאת לעולם, אין בזה שום חסרון.


אני מסכים איתך שחכמינו לא היו ח"ו נוכלים, והגיעו לחשיבה שיש מן הסתם עולמות מקבילות וכדומה כי לא ראו צדק ומשפט בעולם"בבריאה, יש אשכול שפתחתי בעניין או מאמר כאן בפורום, האם יש שקרים קדושים או זה תיאוריות מחשבתיות שהתקדש בההמון העם, לדעתי זה תיאוריות מחשבתיות שהתקדשו בההמון העם, הנה מצאתי כאן בתגובה השניה של המנהל המשנה הכניס את המאמר לכאן,
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=6&topic_id=2900802&forum_id=1364

אבל אני דורש מהחכמים בהמשך דיי ודיי כבר, הרי אנו יודעים היום שזה לא מתחיל כלל, וזה רק גרם לעצירת התבונה והמדע באנושות לאלפי שנים, ואנו רואים ויודעים שזה כך וממשיכים להתעקש בעניין,
אתה יודע מה בוא נסכים גם שהיא קיימת, אבל למה לעביר את כל התכלית לשם ? ואז יכול ערבי להתאבד על עשרים כופרים באמונתו ויזכה ל70 בתולות, תאמין לי שזה לא מצחיק, לדעתי 70 בתולות דמיוניות הם כמו זיו השכינה הדמיונית, הרי שניהם אשליה מוזמנת מראש, ואם נקבל זאת שם אז מה ? אתה יכול עכשיו לקחת סמים ותרגיש את אותו אשליה,
בתכלית אתה צודק,אני הכי אוהב לפגוש אנשים שבתמימות מדברים על מה זה התכלית האמיתיית, אצל אחד זה עמל התורה אצל אחד זה דקדוק המצוות אצל אחד זה פרישות וחסידות, אצל אחד זה להתנהג במוסריות, אצל אחד זה לשמר הסביבה, אצל אחד זה לדרוש בפילוסופייא, אצל אחד זה לגלות אייך העולם עובד, וכן הלאה, כל אחד מספק עצמו במה שאינטרסאנט לו, והוא מדמיין שזה התכלית, עד שיום אחד הוא נעלם מהמה ואין מי שיגלה לו שהוא והתכלית שלו נאבדו יחדיו.כולם מכניסים את הסיפוק העצמיי של עצמם מהשיטות שלהם לתוך התכלית שלהם כרגע, והם אפילו לא מבינים אתזה, ואני מודיע לך שגם אתה בכל הדרשה שלך כאן עושה אותו דבר, אתה מדמיין שהשיטה שלך היא איזה שיטה ותכלית, צריך לקלוט כבר שאין כאן שום תכלית החלטיית

מה שאין כן התובנות שהגענו היום עם תורת האבולוציה, אנו מבינים שהאדם הוא האלוקים בעצמו הוא היוצר לנצח היא הנותן חיים לנצח, ומי יודע אולי באמת נזכה פעם לחיות לנצח, ונברא באמת עולמות משלנו,
האלוקים כל כך טוב שרוצה שנהיה גם כמוהו ממש, בני חורין בדעת וביצירה ובריאה,
בתכלס הרי קדמוניינו יצרו בנו מה שיש לנו, משם לא נחזור אחורה רק נתקדם,


 אני רוצה לשאול אותך שאילה קטנה, באם יהיה לך האפשריות להעילם מן העולם בבת אחת(בלי מכאוב או ייסור) האם היית עושה זאת, ולמה?

זה כמו שתשאל מה אכפת לאלוקים, באמת לא אכפת לו, מי שרוצה זוכה ומי שלא רוצה מת, אני לא דורש ממך לזכות בכך, אני דורש ממך לפחות בחוקי החברה תהיה שותף, חוץ מיזה אין לי דרישה מאף אחד, כך גם התורה, רוב העונשים כביכול היא כרת, וכרת פירושו עזיבת החברה, ובחוץ באמת שם חיים שבעים שנה ומתים,
10


תבין אפי' אחרי שהאנושות מסכימה שיש קל אחד (ומיזה שאולי אין בכלל ח"ו) מה אנו מרוויחים שנחשוב שהוא רוצה את עבודתינו אליו ?? אוקיי עבדנו אותו ומחר נקבל מה ?? תבין שמה שנקבל ממנו הוא אשליה מוחלטת, הוא יוצר בנו את הרצון ונותן לנו מה שאנו רוצים ?! נווו באמת מה הטעם בכל זה ??
אז מה תשיב לי שנהיה בני חורין שם. אוקיי אנו גם עכשיו בני חורין, רק מה. מחר נמות,
ואז תשיב לי היי שם נהיה בני חורין ולא נמות,
אז אני אומר לך, נווו זה שלא נמות שם כי האלוקים עושה שנחיה לעולמים שם, אז זה לא אנחנו עשינו זאת,
אז הלחיות זה לא אנו יצרנו, אז במה כן נהיה בני חורין ?
לכאורה ביצירה !!! 
אז בתכלס בני חורין זה יצירה ובריאה עצמית,
אז לדעתי אנו כבר אחרי, יצרנו ואכלנו עץ הדעת, וגרמנו למות, עכשיו היצירה לחזור לעץ החיים,
בכל אופן מה שנקבל שם יש כבר כאן, המות זה אנחנו אנחנו בוחרים למות או לחיות,
אתה צודק בכול מה שכתבת בשאלות שלך על התכלית המקובלת כיום בעולם המאמינים (מכל הדתות), רק הפתרון שלך יכול להצטרף לכול מה שאמרת על הדעות של אחרים, מה שאתה כותב כאן לקח לי פעם להסביר כמה שעות לאיזה ראש ישבה ידוע, והוא בקושי הצליח בסוף להגיד 'נו נו'(אני בטוח שהוא לא הבין רק את רושם הדברים). ואחרי זה הוא עוד חותם מה לקרוא ומה לחשוב.

[quote]