שיחה על אבולוציה ודת לרגל השקת ספרו של ד"ר מיכאל אברהם

קייב, אני באמת נואש. תאמין לי שאני מנסה להסביר באר היטב, ואתה לא מבין (או באשמת יכולת ההסבר שלי, או באשמתך, או שאני טועה - מה שלא ייתכן כמובן). אתה פשוט מדבר לא לעניין. זה כמו שיבוא מישהו ויתווכח ש-2+2=7, ולא יבין למה אני חוזר בלי לנמק שזה דווקא 4. מה עוד שאני כן מנמק, כל הזמן.
אנסח את הטיעון שלי עוד פעם, אולי באופן ממוקד יותר (בכוויה לא אסתבך בטיעונים תומכים ובדוגמאות נוספות כדי להתמקד), ואנא הצבע בטובך על ההנחה שאתה לא מקבל:
1. הנחה א: כל הסבר/הבנה מדעי לתופעת/ות טבע ניתן במסגרת חוקים כלשהם. אין הסבר שלא מבוסס על חוקים.
2. הנחה ב: הביולוגיה, או אבולוציה, הן תחומים מדעיים.
3. מסקנה א: הסברים בביולוגיה או באבולוציה נזקקים לחוקי טבע. אין שם הסברים שלא מבוססים על חוקי טבע (כמו תורשה, ברירה טבעית, וברקע - חוקי הכימיה והפיסיקה).
4. מסקנה ב: לכן חוקר שיודע הכל אודות תחום מסויים (את התהליך לכל ארכו, בלשונך), בעצם מצויד במערכת של חוקי טבע כלליים, שמהם ניתן לגזור את כל התופעות בתחום הנדון, עד אחת. יתר על כן, נלך לקראתך ונעשה את הבלתי אפשרי: הוא גם עשה את הדרך האינסופית, ויש בידו את כל שרשרת ההסברים של חוקים באמצעות חוקים אחרים, עד אינסוף. אני עושה זאת כדי שהפערים בתיאוריה וחוסר הידע או היכולת של החוקר לא יתערבבו לנו שוב ושוב בדיון.
5. כעת עולה השאלה: האם מערכת החוקים הזו נזקקת ל'מפעיל' חיצוני, או שמא היא יכולה לפעול לבד? זו השאלה שלגביה נטוש הויכוח בינינו. אני טוען שזו שאלה פילוסופית, ולמדע אין מה לומר לגביה, ואתה טוען שהשאלה הזו יכולה להיות שאלה מדעית.
6. כעת אני מבקש הבהרה ממעלתך: אם אכן אתה טוען שזו שאלה מדעית שמצויה גם היא בסמכותו של החוקר המדעי הכל יכול הנ"ל, אנא הסבר לי בטובך, באילו כלים מדעיים על החוקר להשתמש כדי לענות על שאלה זו? האם זה יהיה באמצעות החוקים שברשותו (או אולי חוקים אחרים, שכלל אינם קיימים לפי הנחתנו שהרי הוא יודע כבר הכל), מיקרוסקופ שמגלה אלוהימים, או כל מכשיר מדעי אחר.

דייר:

ההבדל בין המדען לבין הבאסטיונר הוא בכך שהמדען יודע את ההנחות שעליהם הוא מבסס את הטיעון  הלוגי. ואילו הבאסיונר מוכיח את הטיעון לפי הנחות של מדען כורסא.

 הפילוסוף הדגול מיכי כותב בספרו האמור "אלוקים משחק בקוביות" בנספח א' עמ' 377 כך

"ההוכחה הנפוצה ביותר בעולם הישיבות היא ההוכחה שכל יהודי צריך ללכת עם כובע.היא בערך כך

1.      כתוב וילך אברהם

2.      והרי ברור שיהודי כמו אברהם אבינו לא הלך ללא כובע

3.      אם כן, כמו שאברהם אבינו מצא לנכוןתמיד ללכת עם כובע, ברור שכל יהודי צריך ללכת עם כובע. "

והרב מיכי טוען שאכן זו הוכחה תקפה כמו ההוכחה הידועה שסוקראטס בן תמותה.

1.      הנחה כוללת: כל בני האדם הם בני תמותה

2.      הנחה פרטית: סוקרטס הוא בן אדם.

3.      מסקנה: סוקרטס הוא בן תמותה.

כב' הפילוסוף הדגול טוען ששתי ההוכחות שוות שהרי בשניהם המסקנה חבויה בהנחה, שהרי כולנו יודעים שסוקרטס שהוא בן אדם הוא בן תמותה גם ללא ההוכחה הלוגית לטיעון.

 דהיינו בהנחות כבר יש את הנחת המבוקש, ולכן לדעתו גם ההוכחה מאברהם, שיהודי חייב ללכת עם כובע הינה הוכחה תקפה מבחינה פילוסופית למרות שהיא מניחה את המבוקש.

 דברי הבל אלו אינם מראים על הבנה פילוסופית ישרה. כאילו ההנחה שכל בני האדם הינם בני תמותה כוללת את המבוקש להוכיח שסוקרטס הוא בן תמותה.

 ומה יאמר כב' הפילוסוף המלומד על ההוכחה הלוגית הבאה.

 ברצוננו להוכיח שמותר להרוג כינה בשבת.

1.      הנחה כללית: אסור להרוג בשבת רק בעל חיים שרבייתו הינה מזכר ונקבה.

2.      הנחה פרטית: כינה נוצרת מעיפוש ללא התערבות של הורים.

3.      מסקנה: בשבת מותר להרוג כינה.

זו צורה של הוכחה לוגית ללא הנחת המבוקש. ההנחות הינן תוצאה של ידע נפרד הן להנחה הכללית והן להנחה הפרטית. אין כאן הנחת המבוקש וזה טיעון תקף. לעומת ההוכחה שעל יהודי ללכת עם כובע מכך שאברהם הלך עם כובע כי הוא היה יהודי, זוהי הוכחה מעגלית שאינה תקפה.

 ולכן צודקת צענע בקביעתה שעשרה קבין של הבנה פילוסופית ירדו לעולם, וכולם נטל מיכי.

 בסופו של דבר, הספר של מיכי לא מחדש דבר, הוא חוזר להוכחות הישנות מאז רס"ג. שהעולם הוא כמו שעון, ולכן מוכרחים לומר שיש לו בורא, וכמו בית חרושת ולכן יש לו מנהל, אלא שהוא תקוע עדיין בהבנות הישנות, העולם לא נראה כמו שעון, המבנה שלו נראה אקראי ולא מתוכנן.  ולא כמו בית חרושת, אינו מוכוון מטרה, ואין לו שום תכלית. הוא יותר דומה ל"פרפטום מובילה".