משמעות השבת לפי האבולוציה

א. נראה שלא עיינת במקום שציינתי. כי שם מבואר שהעיקר הוא ענין האות, שידעו ויזכרו ויחוו ויפנימו בני ישראל את הקשר שלהם עם ה'. ולא הפרטים השוליים של סיפור הבריאה.

ב. אינני מכיר את מה שמו? אה, הרמב"ם (אני קודם לו בהרבה), ולא את העיקר השמיני או השמונה מאות של הר"מ וגם לא את האוונגליון של ישוע בן נצרת, אנשים מאוחרים ורחוקים ממני לא יכתיבו לי מה הפירוש של דבריי שאני עצמי אמרתי (מספיק ניסיתם לעשות זאת עם עקיבא בן יוסף).

ג. תורתי משתמשת בשפה ובמושגים של בני האדם בדורותיי, ככל שאינם מנוגדים למטרת תורתי. ולפי מה שהיסברתי המסר של התורה וגם מצות השבת אקטואלי (מאיזו שפה הבאתם מילה זו?) גם לדורותיכם המשונים. (ושוב דחפת לי "רג"נ" ו"ר"מ"). 

לסיום: אל תזלזל בדבריי, עיין בהם היטב קודם שתדחה אותם, לא אתאמץ הרבה לחזור ולבארם. 

משה
<לא משנה אם הכרת את הרמב"ם או לא. הוא היה פילוסוף הרבה יותר גדול ממך-אתה הרי לא קראת אריסטו. ועכשיו יש לנו אפילו קאנט>ראה על
בשמות שם כתוב בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקוָק אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ
ועל זה שאלתי. אם הבריאה לא היתה כמו שכתוב כאן. במה השביתה שבו מראה על הבריאה יותר מכל מצווה אחרת שנותן חוויה כזו.

יהיאור,

אחרי שקוראים ומבינים היטב את הפסוקים הקודמים, מוכרחים להבין שהמילים "אות היא לעולם, כי ששת ימים" וגו' אין פירושן במשמעות "אות היא לעולם שששת ימים" וגו', אלא: מדוע השבת היא האות בין ה' לישראל? כי ששת ימים וגו', כלומר הואיל ולפי סיפור הבריאה ה' שָׁבַת ביום השביעי, לפיכך נבחר יום זה לשביתת ישראל ובזה יהיה להם אות לדעת כי ה' הוא המקדשם, כיצד? כי הם שובתים ומקדשים את היום שהוא שבת בו וקידש אותו (ע"פ הסיפור). אבל שוב, נקודת הענין היא האות, וכמו שביארתי.
בקיצור: "כי" זה אינו במשמעות "ש-", אלא במשמעות הנפוצה יותר של נתינת טעם, וכאן הוא טעם להיותה של השבת "אות". (יתכן שגם הטעמים מסייעים לזה קצת).
אני מבקש שתעיין בפרשה היטב, ותקוותי שתראה כי צדקתי. אני עצמי יגעתי לרדת לעומק פרשה זו, ולא כתבתי כאן סתם דברים בסברת הרגע.

יהי אור

מוזר מאד. טעיתי וכתבתי "ארבעה ימים" לבריאה וזו טעות הקלדה בלבד. אבל העורך אינו מאפשר לי לתקן את הטעות. אני מקוה שלא ייחסו לי את הדעה שהעולם נברא בארבעה ימים...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני
בעיקרון אני מקבל את ההסבר שלך. אבל הבעי' שיש לי איתה היא כי מפורש בתורה שהדרך שבה השבת היא אות ל1 היא בכך שאנו עושים ששה ימים ושובתים בשביעי. ולפי האבולוציה, א'-הבריאה לא היתה בששה ימים. ב'-לא היתה שביתה מעולם.

יהיאור- אנחנו גם יושבים בסוכות מקרשים וענפים (במקרה הטוב), לזכר ענני הכבוד (לפי ר"א). מעשים שמייצגים קשר עם ישות מטאפיזית, בהכרח יהיו מטאפורים.

יהי אור

צר לי. איני מבין את הקושי. ברור שהתורה תציג כך את הדברים. וכל אחד מבין לפי רמתו. מי שהגיע לרמה שהוא מבין שתיאור הבריאה אינו יכול להיות כפשוטו, עדיין שומר את השבת וסופר ששה ושבת בגלל שכך נקבע בדורות ההם, ובגלל שהעולם האנושי הורגל לספירת שבע והיהדות קידשה את השביעי והפכה אותו לשבת, ובגלל שסמל שחדר כה עמוק לא יוחלף ועוד ועוד. אולי מה שמפריע לך הוא מעין ייסורי התבגרות פילוסופית, שצריך להיפרד מהתפיסה הפרימיטיבית, כלומר הראשונית, של הילד מהגן? אני כותב זאת כי אני עברתי זאת, וכן רבים, אז אולי זה נכון גם לגביך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");