|
|
| נשלח ב-22/6/2011 19:36 |
 |
| |
יתכן
עד כמה שהבנתי מן ה"טלפון השבור" של ציטוטים על ציטוטים, אזי ככה. דינו באקדמיה שלו מצטט אותם חלקים שנוחים לו. החלקים האחרים, שוב על פי הציטוטים, קובעים שהאבולוציה מאד חשובה והמדע נזקק לה. זה סוג אחר של שיקול, העובדה שהתיאוריה על האבולוציה משתלבת יפה עם תיאוריות אחרות.
עד כמה שהבנתי את א-ס, קציר היה אמור להתפלץ מכך שמצטטים רק את החלק שלאבולוציה אין ראיה. ועל זה כתבתי שאיני מבין מדוע שיתפלץ. הוא כן כתב את המשפט הזה שלאבולוציה אין הוכחות. זה שהוא בעד האבולוציה משיקולים אחרים אינו מבטל את ערך המשפט המצוטט. כמובן, מחמת היושר ראוי לציין שקציר כן מאמין באבולוציה - מסיבות אחרות. סיבות שהן מדעיות אבל לא נחשבות להוכחה. (חילוק עדין מאד שאיני יודע כמה הוא מובן לציבור ללא השכלה פילוסופית מדעית ולא ברור לי כמה הוא חשוב ומשמעותי בפני עצמו). האם כל זה סיבה להתפלץ? ומחמת מה? שחולקים על האבולוציה היקרה לליבו? זה לא שיקול שאמור לגרום להתפלץ. שנותנים לקורא להבין שהוא במחנה שוללי האבולוציה? זה באמת לא יפה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 20:01 |
|
| |
הרב מיימוני, דינו הביא דוגמה. סטיבן ג'י ולד התחרט בהרבה במות פומביות על הקביעה שלו שהמאובנים אינם תומכים באבולוציה הקלאסית עליה ניתן לומר כי מדען אמור להיות נקי מאמונות בלתי מוצדקות, ולכן, הוא צריך להיות מסוגל לקבל שיחלקו עליו גם בלי להתפלץ. א-ס טען וכולנו מכירים זאת, כי יש מי שמרשה לעצמו לעשות שימוש בציטוטים שגם אם אינם חלקיים אינם משקפים כלל את דעת המצוטט. בדרך כלל השימוש נעשה בנוסח ראו נא גם אותו מדען וכו'. דוגמא קלאסית היא השימוש התכוף בציטוטים בשם איינשטיין אודות אלוהים, למרות שאיינשטיין דיבר על אלוהים פילוסופי. וכי אין הצדקה לומר כי איינשטיין לבטח היה מתפלץ, למרות אי היותו דתי חשוך? העובדה כי לעתים החילוק עדין מאד שאיני יודע כמה הוא מובן לציבור ללא השכלה פילוסופית מדעית אינה היתר לעשות שימוש מניפולטיבי בציטוטים ואדרבה. אני רק להעיר באתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 20:04 |
|
| |
דינו יקירי,
אני מקווה שאתה מבין שאדם שרוצה לעשות רושם של מגיבים רבים לא ישתמש בשמות דומים כל כך. למען האמת ממש לא אכפת לי שתחשוב שאני קריסטוס, אריסטטולוס, אגוסטינוס, קרא קצת, וגם ראשישיבע ופוגמישו ביחד. ממילא הניק הזה לא הולך לשמש אותי יותר מידי זמן.
מה שקרה הוא פשוט מאד, מסיבות טכניות לא יכלתי להשתמש בניק ששימש אותי כאן בעבר הרחוק, וכיוון שהייתי צריך לבחור כינוי, בחרתי כינוי שממשיך את המסורת היוונית-רומית של שמות בעלי פלוגתך. למען האמת, הקריצה לשמות הקודמים כל כך ברורה, שהייתי מצפה מאדם שכה בקי בקביעת ההיסטוריה המקראית על פי אטימולוגיה של שמות, לנחש את זה בעצמו.
לגופו של עניין, כמובן שלא דיברתי על אנשים שנאלצים להודות בעל כורחם בדברים המנוגדים להשקפתם, אלא לשם דוגמה, על ציטוט של חוקר שמביא מאה ראיות לנושא מסויים, והסתייגות אחת קטנה. ואתה מציג רק את ההסתייגות, פעמים רבות תוך הוצאה גם מההקשר הספיציפי שלה.
גולד הוא אכן דוגמה מצויינת לכך, כיוון שלמרות שחלקים מסויימים ברקורד המאובנים, אכן תומכים בהתפתחות באופן של שיווי משקל מקוטע, ולא בהתפתחות בעלת קצב קבוע. הרי שרקורד המאובנים מהווה לדעת רובם ככולם של הפלאונטולוגים והביולוגים בעולם, כולל גולד, את אחת הראיות החזקות ביותר לאבולוציה. כך שהצגה של האמרה של גולד, כאילו היא אומרת משהו משמעותי על האבולוציה באופן כללי, היא עיוות חמור של הנתונים, בדיוק מהסוג עליו דיברתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 20:24 |
|
| |
קרא לעצמך כרצונך. (אפשר להשתמש גם בצורה אפס).
גולד כותב: "העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים.. אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו.. הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".
המשפט הזה הוא בהחלט אמירה משמעותית על האבולוציה, שרבים אינם יודעים אותה, וכשאני מביא אותה במאמרי, ברור מאליו לקורא שגולד הוא אבולוציוניסט נלהב, והדברים כתובים גם במפורש בדברי, כאשר אני מכנה אותו בהמשך "הדרויניסט הנלהב גולד".
הוא יכול לכעוס מאד שמשתמשים בדבריו, והוא אכן כתב כמה פעמים מרה על הנושא, אבל הוא מודה בעובדות. נכון הדבר שדבריו באו כדי לחזק את תורת שיווי המשקל המקוטע, שהומצאה אד-הוק כדי לפתור את הבעיה הזו. אבל הבעיה עדיין קיימת. ועובדה היא שרוב האנשים חושבים שהתרשימים והאנימציות של האבולוציה הם דברים שנצפו, בעוד מדובר ביצירת דמיון גרידא.
שום חלק מהמאובנים לא יכול להיות מוגדר כ"תומך בשיווי משקל מקוטע", שמעצם הרעיון שלו הוא מקוטע, ולכן אין לראות אלא קטעים. האם קטעים אקראיים תומכים בכך? כל הרעיון של שיוי משקל מקוטע נולד כדי לבטל את הצורך בממצאים, מכיון שהכל היה מקוטע ובקפיצות, אין לתמוה מדוע אין ממצאים. זה לא אומר שהאין ממצאים תומך במקוטע.
כמדומני שמי שמוציא דברים מהקשרם הוא כבוד תורתו, שבמקום לצטט קטע מדברי, למען כל קורא יוכל לשפוט אם באמת יש ממש בטענותיך, אתה מביא חצאי דברים וקובע קביעות והכללות (על חוקר שמביא מאה ראיתו והסתייגות וכו' כשגם ההסתייגות מוצאת מהקשרה וכו'), מבלי לבססם. כאשר כבר נקבע כאן כלל גדול על ידי מימוני כי "דינו באקדמיה שלו מצטט חלקים שנוחים לו" כאילו מדובר במשהו שהראית בעליל..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 23:54 |
|
| |
אם מצטטים אותי, אזי במפורש איני רואה פגם בציטוטים חלקיים. זה מה שעושים כל החוקרים והמדענים. צא וראה. מה שפסול הוא ציטוט מטעה.
ברור שהמצטט לוקח את מה שחשוב לו. וחשוב בהקשר זה שקול ל"נוח לו". וזה כאמור לא פסול. להפך. מה עוד יעשה אם לא יצטט?
ולדעתי נושא הציטוטים החלקיים לעומת הציטוטים המטעים הוא נושא חשוב באמת, הרבה יותר מהשאלה אם הציטוטים באקדמיה של דינו שייכים לקבוצה הזו או גם זו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 23:58 |
|
| |
א. למען הסר ספק הודאתי על כך שאני לומד רבות מתורתו של דינו שיחי' לא חלה על השימוש בריבוי ניקים..
ב. אוקטביוס כתב: "הרי שרקורד המאובנים מהווה לדעת רובם ככולם של הפלאונטולוגים והביולוגים בעולם, כולל גולד, את אחת הראיות החזקות ביותר לאבולוציה."
הנה כמה ציטוטים: • בעיה עיקרית בהוכחת התיאוריה היא תיעוד המאובנים; סימני החותם של מינים שנכחדו המשומרים בתצורות הגיאולוגיות של כדור הארץ. תיעוד זה מעולם לא גילה עקבות לגרסאות הביניים המשוערות של דארווין. במקום זאת, מינים מופיעים ונעלמים בצורה פתאומית, וחריגות זו הזינה את טיעון חסידי הבריאה שכל המינים נבראו על-ידי אלוהים. (מארק צרנסקי 26 Mark Czarnecki, "The Revival of the Creationist Crusade", MacLean's, January 19, 1981, p. 56) • הנקודה שעולה היא שגם אם אנו בוחנים את תיעוד המאובנים בפרוטרוט, בין אם ברמה של הסדרים או של המינים, אנו מגלים שוב ושוב – לא אבולוציה הדרגתית, אלא התפוצצות אוכלוסין פתאומית של קבוצה אחת על חשבון אחרת. (דרק ו. אייגר Derek V. Ager, "The Nature of the Fossil Record", Proceedings of the British Geological Association, Vol 87, 1976 p. 133.) • העובדה שצורות ביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים (סטיפן גולד the panda's thumb עמ' 150 ) • אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציונים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו הם לא ניצפו מעולם בשכבות הטבע (שם עמ' 151) • קבוצות גדולות כגון סדרות היונקים מופיעות בממצאי המאובנים באופן פתאומי שאינו מאפשר לטעון שהם מהווים נדבך סיום של התפתחות הדרגתית (ניילס אלדרידג' time frames עמ' 146) • ממצאי המאובנים שנתגלו אינם כוללים את צורות הביניים במעבר מקבוצת בעלי חיים עיקרית אחת לאחרת (סטיבן סטנלי the new evolutionary timetable עמ' 77) ודרווין עצמו כותב • כל הדוחה את הטענה שצורות ביניים קיימות אלא שלא נתגלו חייב לדחות את התיאוריה כולה (מוצא המינים עמ' 336).
ומסירת מודעא- הציטוטים כמובן נועדו להרחבה, ולהראות שלא כל הפליאונטולוגים סבורים שהמאובנים מהווים ראייה לאבולוציה.-
ובנוגע לדברי ייתכן על אמונתו של איינשטיין: לא שזה ממש חשוב, אבל אינשטיין דיבר בפירוש על אל פארסונלי לא פילוסופי, אמירות כגון: האל נותן לנו לגלות מעט מן הידוע לו וכדומה, היו נשמעות מפיו חדשות לבקרים. [את דוקינס בספרו זה קצת מרגיז מה לעשות..]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 05:28 |
|
| |
אגוסטינוס, אני מניח שמטרתך העיקרית בהבאתך את הציטוטים מאתרו של דינוזאורוס, רגע אחרי שניטען שהוא נוהג להוציא ציטוטים מהקשרם, היא להוכיח שאני ואתה הם בני אדם שונים, אני מקווה בשבילך שזה יספק את דינו, והוא לא יראה בכך עוד מניפולציה מתוחכמת שמעידה עד כמה "א-ס" הוא קטנוני ואפס. בנוגע לדבריך על איינשטיין עיין במאמר הזה:
http://tomerpersico.com/2007/03/11/einstein-on-science-and-religion/ דינוזאורוס, אכן ברור לקורא שגולד הוא דרווינסט נלהב, אבל הרושם שאתה ובריאתנים אחרים מנסים ליצור, הוא שלמרות שגולד עצמו מכיר שרקורד המאובנים אינו תומך באבולוציה, הוא בכל זאת נשאר אבולוציוניסט (כנראה בגלל שהוא מאד אוהב בשר חזיר ולדבר לשון הרע). העובדות הן כמובן אחרות, לדעת גולד, רקורד המאובנים תומך בצורה נחרצת באבולוציה, והוא לא ראה בעובדות עליהן הוא הצביע אלא תיקון מסויים לתפיסה הנאיבית שההתפתחות היא קבועה. אני מסכים איתך שעצם הפערים והקפיצות לא תומכים באבולוציה, ולכן גם לא בשיווי משקל מקוטע. אולם רקורד המאובנים בכללותו תומך בצורה חד משמעית באבולוציה, בעוד שתאוריית האד-הוק של שיווי המשקל המקוטע, נותנת הסברים טובים לפערים ולקפיצות, ולכן הם אינם מפריכים את יתר הראיות. אני חושב שברור לחלוטין, שאילו היה לדרווין את המידע שהיה בידי גולד, הוא היה משוכנע בתאוריה שלו הרבה יותר, גם אם כמו גולד, הוא היה מבין את צורת ההתפתחות בצורה מעט שונה. הרקורד הענק של המאובנים שקיים בימנו, הכולל צורות ביניים רבות, ומתאים ללוח הזמן האבולוציוני באופן חד משמעי ,מהווה את אחת הראיות הטובות ביותר לאבולוציה. לכן לצטט את גולד כאומר ש"שהמאובנים אינם תומכים באבולוציה הקלאסית", זהו שקר מוחלט. כיוון שלדעתו המאובנים בהחלט תומכים בעקרונות הבסיסיים של האבולוציה. אלא אם כן לדעתך הרעיון המרכזי של "האבולוציה הקלאסית" הוא התפתחות קבועה ולא מקוטעת, או מהימנות הציורים בספרי הלימוד. אולם נראה לי שאין ביולוג אחד בעולם שיסכים עם ההגדרות האלו. ובקצרה, לציטוטי דיונזאורוס שהובאו על ידי אגוסטינוס ציטוט ראשון מובא בשם מרק צרנסקי, עב"ם, מחיפוש שערכתי במנוע חיפוש למאמרים מדעיים, לא מופיע אף מאמר בשמו. הציטוט שהובא בשמו מקורו במגזין MacLean's שעוסק על פי ויקיפדיה בפוליטיקה קנדית ותרבות פופ. גולד, אלדריג', דרק, סטנלי: עליהם דיברתי לעייל. בהקשר הזה ראוי לציין שאיש מהם אינו חולק על העובדה שנמצאו צורות ביניים רבות, הנושא הוא רמת ההדרגתיות בצורות הביניים, או תקופות ספציפיות (כמו ההתפוצצות הקמבריאנית עליה מדבר סטנלי, עוד על דבריו ניתן לראות ב: http://www.talkorigins.org/faqs/quotes/mine/part4.html#quote4.3) ולגבי דברי דרווין: " כל הדוחה את הטענה שצורות ביניים קיימות אלא שלא נתגלו חייב לדחות את התיאוריה כולה". אכן כך, אין איש בעולם הטוען שצורות ביניים לא קיימות. הטענה העיקרית של תומכי השויווי המשקל המקוטע היא, שהרבה יותר קשה לגלות רצף של צורות ביניים, כיוון שהאבולוציה מגיעה בגלים ולא בקצב קבוע.על ההתפתחות המהירה יחסית בתקופת הגלים אין לתמוה: וכדברי ג'ורג' ווליאמס: ""The question of evolutionary rate is indeed a serious theoretical challenge, but the reason is exactly opposite of that inspired by most people's intuitions. Organisms in general have not done nearly as much evolving as we should reasonably expect. Long-term rates of change, even in lineages of unusually rapid evolution, are almost always far slower than they theoretically could be." (Williams 1992, p. 128)
תוקן על ידי אוקטביוס ב- 23/06/2011 05:43:03
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 07:54 |
|
| |
שלום
אני נרגש
זו לי הפעם הראשונה בפורום זה
אגב, אני לא אקסודוס ולא אפיקולוס, וההוכחה שאני נקבה. וכן הוכחה נוספת, אני מצטט מדברי דינו:
"אבן עזרא היה הראשון שהעלה ספיקות לגבי כתיבת כל התורה על ידי משה".
ציטוט נפלא מאד יש לומר!
מה שהבאתם פה בענין המאובנים, פשוט שטויות, נראה לך שאם תצטט משפט באנגלית מטוקאוריגינס זה יפתור את השאלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 08:06 |
|
| |
שלום
אני כבר מצפה לברכת 'ברוך הבא' של מימוני, בנוגע לדברי ההוא גברא אמפידוקלס
הרי מדובר בציטוט מרושע ומטעה, אני שמח שבחרת דוקא אותו, כי זה עוזר לי להבהיר את דברי. מהדברים משתמע שאבן עזרא לא האמין בתורה משמים והיה שמח לראות את בקורת המקרא, לעומת זאת לי ברור שהוא היה מתפלץ בראותו את בקורת המקרא ואת המעובנים!
כעת אני עסוק ואני פורש מהדיון כאן, אולי בהמשך אחזור!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 09:02 |
|
| |
אהה, אספוס, עוד משהו.
אם באמת אתה מתענין בשאלה האם רקורד המאובנים תומך באבולוציה. אציע לך הצעה חברית: האשכול הזה יורד נמוך מדי, פתח אשכול חדש בנושא "האם רקורד המאובנים תומך באבולוציה", אל תחסוך מעמנו, הראה את ידך החזקה וזרועך הנטויה, הסבר בצורה ברורה ובעברית צחה מדוע לדעתך רקורד המאובנים תומך באבולוציה. ואני מבטיח לדון עמך פרט אחר פרט, אריח אחר לבנה, מבלי להתעצל.
אמנם בתנאי אחד: שמור על ניק אחד לאורך הדיון, אל תעשה "ניקא דמסייע", אל תברח באמצע "מכוצר הזמן" או מסיבות אחרות, פשוט רד לעולם הטיעונים, והסבר בצורה ברורה את דעתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 09:33 |
|
| |
ביאור דברי הראש יוסף דברי הראש יוסף שם אין להם מובן דמחד גיסא כותב "שהם הבל" ומאידך מבין דע"י "כישוף אפשר למנוע כישוף", ובאמת שמקור הדברים ביש"ש שם, ודבריו שם צ"ת, דמחד גיסא מביא דברי הרמב"ם דהוי דברי הבאי ומאידך מבין שאינם הבאי ממש, ויכולים להועיל כגון למנוע כישוף אחר ועוד ס"ל דהא דכישוף הוי דברי הבל אינו מוחלט, ולפעמים יש בהם ממש עיי"ש. איני רואה ענין להאריך בזה ודיינו בסוגיא זו לדעת האמת ולהבין דברי חז"ל והראשונים, (ומכ"ש דאין לעסוק בדברי הפמ"ג, שאף ב"הלכתא" אין דעתי שלימה עם סברתו ומהלך מחשבתו ומ"מ בדברים האלו, ובפרט דעיקר דבריו אינם מדידיה אלא מדברי רש"ל) ולגוף דברי "האקדמיה" לדעתי רבינו דינו "סילף" וחבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 09:41 |
|
| |
אמונת הקדמונים בנזקי הנדה אקדמיה ליהדות ערך טומאה וטהרה - הנזק שעליו מדברים הקדמונים בנדות האשה, הוא נזק סמלי, אין המדובר במחלה מסוכנת וכדומה, המחזור החדשי נוצר בצורה שיש בו נזק סמלי בכדי להמחיש ולהדגיש את הרצוי מבחינה רוחנית. כשם שאפשר להתייחס לקרום הבתולים (הקיים רק בבני האדם, כמו גם המחזור החדשי) כבריאה סמלי "דיני האישות הונהגו מטעמים דתיים אבל אין ספק ששמשו גורם לטיפוח טהרת המין ולהתרעננות פסיכולוגית ע"י הימנעות מן המגע המיני במשך התקופה של טומאת נדה - צד חשוב בהיגיינה המינית", (מתוך אנצ"ע ערך היגיינה). אם דינו רוצה להביע את דעתו הרציולנית בברכה. אבל למה "לסלף" שהקדמונים גם נתכוונו לזה. וז"ל הרמב"ן בראשית לא- הנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד, כי כן שמן מעולם "נדות" לריחוקן, כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק, גם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר בארו הפילוסופים, עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה וז"ל ויקרא יח ואל אשה בנדת טומאתה - אסר הכתוב הנדה מפני טעם שהזכרתי (לעיל בפסוק ו), שלא התירה התורה המשכב רק לקיום הזרע. והנה הולד נוצר מדם האשה כולו או רובו כאשר הזכרתי כבר (לעיל יב ב), ומדם הנדות לא יהיה נוצר כלל, ואיך יעשה ממנו ולד, והוא סם המות ימית כל בעל חיים שישתה אותו או יאכלנו. והנה בהיות ברחם דם נדה הרבה, לא תתעבר ממנו, כי לא יוצר כלל, ואף אם תתעבר מדם אחר ויהיה נזון מזה הוא ימיתנו. וכבר הזכירו הרופאים עוד, שאם יהיה נזון מדם משובח וכל מזונו מדם טוב אלא שנשתקע בתוכו מדם הנדות יחמיץ אותו ויוליד בולד שחין ואבעבועות למיניהם, ועל דעת רבותינו (תנחומא מצורע א) אם ישאר ממנו בגופו קצת יהיה הולד מצורע. ומכל הפנים האלו ראוי שתרחיק התורה משכב הנדה: ועוד הגידו בו נסיון אמיתי, והוא מנפלאות תמים דעים בתולדה, כי הנדה בתחילת זובה אם תביט במראה של ברזל הבהיר ותאריך לראות בה יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם, כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי, ורוע האויר ידבק במראה. והנה היא כאפעה הממית בהבטתו, וכל שכן שתזיק לשוכב עמה אשר תדבק גופה ומחשבתה בו ובמחשבתו, ולכך גזר עליו הכתוב (לעיל טו כד) ותהי נדתה עליו, כי רעתה רוע מתדבק. והוא שאמר "בנדת טומאתה", יאמר טומאת הנדה (יחזקאל לו יז), כי יזכיר בה לעולם טומאה, שהיא כשרץ וכאיש המצורע שטומאה להם בגופם. ויתכן שזהו טעם את מקורה הערה והיא גלתה את מקור דמיה (להלן כ יח), כי המקור המושחת ההוא ראוי להסתר, לא שיגלה וישאב ממנו מים הרעים המזיקים מאד. והנה נאסר לזרע הקודש כל ימי טומאתה עד שתטבול במים, כי אז תטהר גם במחשבתה ותהיה נקיה לגמרי: האמת שאני מרגיש טיפש לצטט ולהביא הוכחות שזו הייתה תפיסת חלק גדול מהקדמונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 09:43 |
|
| |
קרבנות לעתיד לבוא. אקדמיה- קודם לחטא העגל תיכף אחר מתן תורה, לא היו ישראל צריכין לכל אלה.. ולא נצטוו על עשיית משכן וכליו וכהניו ומשרתיו ולא על שום קרבן לחובת צבור או יחיד כלל זולתי אחר מעשה העגל. כאמרו יתברך כי לא דברתי את אבותיכם ולא צותים ביום הוציאי אותם בארץ מצרים על דברי עולה וזבח", (ספורנו, הקדמה לויקרא). לפי ספורנו, הקב"ה ניסה לתת לבני ישראל הזדמנות להחזיק באמונתו ועבודתו על ידי 'אהבה אפלטונית', אלא שחטא העגל לימד אותנו שללא הדבקות על ידי העבודה, עלולים בני ישראל להידבק בצורה מוחשית כזו דוקא בעבודת הפסילים. כך אפשר להסביר את המדרשים שהקרבנות בטלים לעתיד לבא (ויק"ר טז[1], רד"ק יחזקאל מו' יג', רבי יהונתן איבשיץ בספר אהבת יהונתן סוף פרשת החודש) א] לא יתכן לומר שלעתיד לבוא לא יקריבו כלל קרבנות- התפילות מלאות בצפיה לחזרת הקרבנות, וכמד' רמב"ם כתב בית מקדש שלישי וכי לאיהיו בו קרבנות? כל ענין האבילות על חרבן הית למה? (האם אין זה סתירה לזאת התורה לא תהא מוחלפת?) קרבנות יחזקאל לא מדברים על לעתיד לבוא? ב] ויק"ר פט, ז - רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות[2] בטלות ההודאה אינה בטלה הה"ד (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו) עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה. אברבנל ישועות משיחו חלק שני העיון הרביעי כתב עוד הביא המפקר ראיה ממה שאמרו בויקרא רבה (פ"ט, ז) לעתיד כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה שנאמר (תהלים נ, כג) " אבל כבר השיבוהו על זה מה שיש בו די בפירוש המאמר, שאין הכוונה שיבטל דבר ממצות התורה אלא שאז יבטל יצר הרע לב האבן מבשרם וע"כ יתבטלו רובי הקרבנות הבאים על איזו חטא זולת הקרבן הבא להודות לה' על הטובה.ע"כ, (וכן לענין תפילה הכוונה שלעתיד לבוא לא יהיו תפילות על בקשת צרכים) וכן פירש הרד"ק הובאו דבריו לקמיה, וכן הביא השל"ה מספר עבודת הקודש[3] ג] דעת הרד"ק [א] ירמיהו לג (יא) מביאים תודה - ולא אמר חטאת ואשם לפי שבזמן ההוא לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כלם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא חוץ מקרבן תודה: [ב] תהילים ק (ד - ה) באו שעריו בתודה, בהודאה שתודו לו חסדו. ובדרש (שו"ט): רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפלות בטלות לעתיד לבוא וההודיה אינה בטלה, כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל. רצה לומר כי התפלות בטלות שלא יצטרכו לשאול צורכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים, ואין להם אלא שבח והודאה לאל, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם. [ג] יחזקאל מו (יג) וכבש בן שנתו תמים - זהו קרבן התמיד שעושים בכל יום כמו שאמר בתורה את הכבש אחד תעשה בבקר והמנחה אינה כמו שנזכר בתורה הנה יהיה בזה חדוש לעתיד וקרבן הערב לא זכר נראה שלא יעשה לעתיד אלא עולת הבקר: ד] ר"י איבשיץ הר"י איבשיץ בספרו אהבת יהונתן (סוף פרשת חודש) מחדש שלא יקריב כל יחד אלא יחיד אלא הנשיא בשביל כולם. [אפשר שיש כאן עכ"פ צימצום של עבודת הקרבנות] לסיכום: ודאי שיהיו קרבנות ורק חטאת ואשם לא כיון שאין חטא חטאת ואשם למה?, עוד חידש הרד"ק שלא יהיה קרבן בין הערבים, אפ"ל שברד"ק רואים כיון של צימצום עבודת הקרבנות, וכן בר"י איבשיץ חידש עוד צימצום שרק הנשיא יקריב. נ.ב ברם הראי"ה (,בספרו הנפלא לנבוכי הדור פ"י) כתב שלעתיד לבוא יבטלו החכמים את הקרבנות ולא יקריבו אלא מנחה וזהו ביאור המדרש לעתיד לבוא כל הקרבנות וכו' ומה דנקטו תודה משום שיש בה קרבן לחם עיי"ש באורך
[2] ולקמן סוף פרשה כ"ז ובתנחומא פ' אמור, ובילקו"ש תרמג איתא כל ההודאות בטילות, והודאת תודה אינה בטלה ולעת עתה לא ידעתי לפרש גירסא זו. [3] עבודת הקודש בחלק העבודה פרק מ"ג, וזה לשונו: ולעולם הבא אחר התחיה, אין חטא, ואין מות, ולזה אין חטאות ואשמות ושום קרבן לעתיד לבא, זולת תמידין ומוספין וקרבן תודה, שלא יתבטלו לעולם. כי חטאות ואשמות באות על חטא, ובזמן שאין חטא, חטאות ואשמות למה. ובמדרש שוחר טוב (תהלים ק, ד) 'באו שעריו בתודה וגו' הודו לה' ברכו שמו' (תהלים ק, ד), אמר רבי פנחס בשם רבי לוי, כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל לעולם,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 09:46 |
|
| |
מדרש כדעת הרמב"ם? אקדמיה- הרמב"ם כותב כי הקרבנות באים להוציא מדרכי עבודת האלילים שהיו מקובלות אצל המצרים והכשדים, מהם באו אבותינו. פירוש זה יכול להיות נוח אולי למי שרוצה להעמיד את התורה בצורה רציונלית, אלא שהוא מוריד מאד את ערך המצוות אצל מי שרוצה לראותם תקפות לנצח כפי שמפורש בתורה, מה היא המשמעות בימינו לעקירת דעות של כשדים ומצרים? (הקרבנות אינם נוהגים אמנם בימינו, אבל איסורי כלאיים או בשר בחלב שגם הם באים להוציא מדרכי ע"ז לדעת הרמב"ם, נוהגים בימינו). אין אנו יכולים לבטל את הדעה הזו,[2] שכן חכמינו מביעים אותה במפורש בשתי מקומות "לפי שהיו ישראל להוטין אחר עכו"ם במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים דכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ואין שעירים אלו אלא שדים שנאמר ויזבחו לשדים אמר הקב"ה יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהם באהל מועד והם נפרשים מעבודת כוכבים והם ניצולים הה"ד איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב", (במדב"ר[1] כב' ח'). ויקר"ר (כב,ח) - איתא רבי פנחס בשם רבי לוי אמר משל לבן מלך שגס לבו עליו והיה למד לאכול בשר נבילות וטריפות אמר המלך זה יהיה תדיר על שולחני ומעצמו הוא נדור (גדור) כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר עבודת כוכבים במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים דכתיב (ויקרא יז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ואין שעירים אלו אלא שדים שנאמר (דברים לב) ויזבחו לשדים ואין שדים אלו אלא שעירים שנא' (ישעיה יג) ושעירים ירקדו שם והיו מקריבין קרבניהם באיסור במה ופורעניות באות עליהם אמר הקב"ה יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועד והן נפרשים מעבודת כוכבים והם ניצולים הה"ד איש איש מבית ישראל וגו' ע"כ ומכאן הביא אברבנאל[2] ראיה לשיטת הרמב"ם[3], [ובאמת אף הרמב"ם לא קאמר דטעם הקרבנות כדי להפרישם מע"ז והארכנו בזה במק"א] ובאמת נראה פשוט דאין כוונת המדרש לתת טעם לעיקר הקרבנות, ולכן לא נאמר מדרש זה בתחילת החומש, אלא דבא לתת טעם לאיסור בשר תאוה דבהא קאי המדרש לעיל מינה (וכן פירשו מפרשי המדרש שם על אתר) והיינו דאם ניתן לבן מלך לאכול בביתו הרי יאכל נבילות וטריפות, וכן הכא אי נתיר לבנ"י לשחוט בהמות בכל מקום יבואו להקריב ל"שערים", לכך אמר המלך יאכל זה תמיד על שולחני ומעצמו גזור, וכן בנ"י נאסר להם כל שחיטה ולא הותר אלא בביהמ"ק וא"כ מעצמם הם גדורים. עדיין לא הבנתי מהו פירוש המילים והיו מקריבין קרבניהם באיסור במה וראיתי למשך חכמה (ויקרא יז,ז) שמיסגר תיבות אלו ובעץ יוסף פירש שיש כאן עוד טעם לאיור בשר תאוה כדי למנוע איסור הקרבה בבמה עי"ש
[2] [והעירו דארבנאל הביא המדרש בשינוי לשון מעט וז"ל משל לבן מלך וכו' למוד לאכול נבלות וטרפות אמר המלך יאכלה על שולחן זה תדיר ע"כ ומשמע דיאכל את הנבילות וטריפות על שולחני, דהיינו אף הקרבנות נקראים נבלות וטריפות, וכמד' דאף אברבנאל לא נתכוון להכי ואינו אלא פליטת קולמוס] [3] ותמה האיך לא ראה הרב הנחמי המאמר הזה כי הוא מסכים לדברי הרב המורה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2011 09:46 |
|
| |
ביאור שיטת הרמב"ם אקדמיה- הרמב"ם כותב כי הקרבנות באים להוציא מדרכי עבודת האלילים שהיו מקובלות אצל המצרים והכשדים, מהם באו אבותינו. פירוש זה יכול להיות נוח אולי למי שרוצה להעמיד את התורה בצורה רציונלית, אלא שהוא מוריד מאד את ערך המצוות אצל מי שרוצה לראותם תקפות לנצח כפי שמפורש בתורה, מה היא המשמעות בימינו לעקירת דעות של כשדים ומצרים? האמת היא שלהד"ם, מעולם לא קאמר הרמב"ם שזהו טעם הקרבת הקרבנות, וכל דברי הרמב"ם בפמ"ו היינו רק לבאר מפני מה נבחרו אלו המינים וע"ז קאמר שאילו המינים היו עובדי ע"ז עובדים להם עי"ש, ובעיקר טעם הקרבנות האריך הרמב"ם בפל"ב עיי"ש, וכבר השיג הריטב"א (בספר הזיכרון) על הרמב"ן בזה שהבין דהרמב"ם בפמ"ו נתן טעם לעצם הקרבת הקרבנות, [יש"כ לעלון "מגדול" שהעמדוני על ד"ז] דברי הרמב"ם בפל"ב צריכים תלמוד, ועיקר כוונתו שם נראה דבאמת היה עדיף שבנ"י יעבדו את השם בלא קרבנות, אלא שזה א"א כיון שהורגלו לעבוד אלהים רק בצורת קרבנות לכן ציוה אותם הכתוב בקרבנות לשמו, ועי"ש שהאריך הרמב"ם הרבה בזה
|
|
|
|
|
