| נשלח ב-22/6/2011 12:57 |
|
| |
חשיבות השכל במשנת היהדות.
אשכול זה עלה בדעתי לפתוח אחר שקראתי את דברי ספרן באשכול זה,שנאמרו בדרך מילתא דבדיחותא,
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=4&topic_id=1246067&forum_id=1364
הוא מצטט "מוטב שיהיה אדם שוטה כל ימיו ואל יהי' רשע שעה אחת לפני המקום",כשקראתי משפט זה חשבתי,איבוד השכל זה עצמו רשעות גדולה,ואז הרהרתי שכמדומה שבמקור המאמר לא כתוב "שיהיה שוטה" אלא "שיקרא שוטה", וההבדל כמובן עצום.
יש רמות בשכל ובדעה של האדם,יש שהוא שוטה לגמרי,וגם בשוטה יש כל מיני סוגי שוטה,וגם בבני דעת,יש דרגות עד כמה שכלו של האדם ישר ואמיתי,כמה הוא חכם ומבין.
ההרגשה שלי היא,אם כי לא מצאתי לזה מקור מפורש,שבהשקפת היהדות יש חשיבות רבה לנושא של שכל האדם.
מכמה סיבות,א' יש מצוה של והלכת בדרכיו,האדם מצווה להדמות לקונו,וא"כ בכלל זה שחשוב שהאדם יהיה בר דעת,וידמה בזה לקונו.
ב' נימוק נוסף,וזה יותר ביחס לשוטה ממש,האדם הוא צלם אלוקים,ויש איסור של לא תלין נבלתו,בגלל שזה בזוי לאדם,התורה מחשיבה מאוד את כבוד האדם,והבזיון הכי גדול של האדם זה שהוא שוטה.
ג' מאחר שמצות תלמוד תורה היא מצוה מרכזית בחיי היהודי,מצוה זו אחד מהכלים החשובים ביותר,ואולי החשוב ביותר הוא שכל האדם,ככל ששכלו ישר,ומבין,יזכה יותר להבנת התורה.
ד' מעבר לזה,כמו שכתוב לא עם הארץ חסיד,ויש מושג של חסיד שוטה,כדי שהאדם ילך בדרכים ישרות,חשוב מאוד שיהיה לו דעת מהי הדרך הישרה.
זה עד כאן מצד חלק הנגלה שבתורה,אבל בודאי המבינים בחלק הנסתר שבתורה יוכלו להוסיף עוד דברים בענין על גדלות השכל.
יש איזה משפט של החזו"א באגרותיו על השכל שאני לא זוכר אותו כרגע.
לדעתי הנושא הזה הוא לא תיאורטי אלא מעשי מאוד אבל אין ברצוני להאריך כעת.
רק אציין שזכור לי שיש תשובות חת"ס לגבי מי שאפשר לרפא אותו משטותו שילך למוסד שמאכילים שם טריפות, שמזכיר את המשפט הנ"ל מוטב שיקרא, ולפמש"כ יל"ד בזה, אם כי כמובן יתכן שבשורש הדברים בהחלט היה מקום להתיר על סמך הנ"ל אבל לפי גדרי ההלכה אי אפשר להתיר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 13:47 |
|
| |
אדם שיש לו שכל חושב עם השכל שלו ולא עם השכל של כל מיני אנשים אחרים צריכים ללכת בדרכי האל? הוא גם מצטט אחרים? כפי שכבר אמרתי היום הכל מה שמדברים כאן אנשים בעניני אמונה ודת. אין להם כל ערך שכלי והגויני אפשר לסתור כל דבר בהגיון ובשכל. בלי האמונה העיורת המתאימה לאנשים בלי שכל לא ישאר אבן על אבן מבחינה שכלית ווהגיונית. כמו האמירה הטפשית הזו שצריכים ללכת בדרכי אלוהים, אתם חברים שלו שאתם יודעים לאיפה ואיך הוא הולך ופועל? מה אתם מביני רק במה שבשכל המשוחד והמוטה של האדם מבין ומוריו טמטמו לא ולקחלו את ההגיון ואת השכל
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 15:07 |
|
| |
קסת כתב זכור לי תשובת החת"ס לגבי מי שאפשר לרפא אותו משטותו שילך למוסד שמאכילים שם טריפות, שמזכיר את המשפט הנ"ל מוטב שיקרא, ולפמש"כ יל"ד בזה, אם כי כמובן יתכן שבשורש הדברים בהחלט היה מקום להתיר על סמך הנ"ל אבל לפי גדרי ההלכה אי אפשר להתיר.
וז"ל החת"ס (או"ח א פג.[1]) העידו קדמונינו ז"ל שע"י מאכלות אסורות בנערות מטמטם הלב ומוליד לו טבע רע, עדיין אני אומר מוטב שיהיה שוטה כל ימיו וכו'. וד' יחננו דעה בינה והשכל ויראנו נפלאות מתורתו הקדושה. הכ"ד א"נ חותם בברכה: עכ"ל, כלומר אף אם ע"פ דין מותר להכניס את השוטה למוסד, מ"מ העדיף החת"ס שישאר שוטה ובלבד שלא יטמטם ממאכלות אסורות, מבהיל! מזעזע?
נ.ב מזעזע לא פחות הנימוקים של "קסת", כמד' לפי הנימוקים של קסת, כמעט אין להזדעזע מדברי החת"ס ודי למבין. [1] וז"ל השאלה: בן ז' שנים והנער בכל מעשיו כמתעתע מדבר ואך קול דברים ובעצמו אינו יודע מהו מדבר, שומע בעת מדברים אליו ואינו יודע תכלית שום כוונה מיוחדת על בוריה ממה שדברו אליו, אינו לא חרש ולא אלם אף לא פקח, כל מעשיו רמיזותיו קריצותיו תנועותיו מוכיחין מעידין ומגידין אשר הוא שוטה ודעתו קלישתא מאוד, ואחרי אשר אבי הנער הלזה הניח עזבון גדול וסך עצום ואין יורש אחר זולת השוטה הזה, הנה קרובי הנער אספו הרופאים המומחים מנוסים ומוחזקים שבעיר הזאת לדעת מה יהיה משפט הנער וכדת מה לעשות למצוא מזור ותרופה לתחלואי גופו ונפשו, והרופאים כלם פה א' כי יש בו מעט דעת ודעתו קלישתא ואין רפואה אחרת למכתו אם לא בעיר וויען או בעיר וואצין סמוך לפעסט אשר שמה הוקם בית חנוך מורים מחנכים מלמדים לאלה דעת ומזמה, ואם יבוא שמה בודאי בלי שום ספק יעלה מעלה אחר מעלה בדעת, ואף כי לא יהיה חריף כשארי בני אדם עכ"פ יגיע למעלה להיות בעל אנושי לישא וליתן לכלכל דבריו במשפט לטרוף טרף לו. וזהו מקום השאלה - כי אחרי אשר ינתן שמה אף כי אי +נראה דתיבת אי מיותרת+ אפשר לשלוח לו ולהכין לו די מחיתו בכשרות אף +נדצ"ל: אך+ לא יניחו להוביל לו שמה דבר ממקום אחר והוא צריך להיות בחברה ואגודות כל הנמצאים שמה ואף במאכלן ומשקן, אם רשאים למוסרו שמה כיון שבודאי יאכל נבילה וכל טרפה, או לא:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 15:10 |
|
| |
גילוי מה כוונתך במזעזע לא פחות הנימוקים וכו',לא הבנתי כוונתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 15:21 |
|
| |
ספורנו שמות פרק יח (כה) ויבחר משה אנשי חיל. אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל, כאמרם ז"ל (שבת פרק במה אשה יוצאה) אם תלמיד חכם (נוקם ונוטר) כנחש חגרהו על מתניך, ואם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו (שבת סג א):
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 16:01 |
|
| |
כמובן שאי אפשר בלי הציטוט הזה,
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב כל שלא חס על כבוד קונו: הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 16:11 |
|
| |
תודה רבה על הציטוטים שהבאת.
היה שווה לפתוח את האשכול רק בשביל להכיר את הציטוטים האלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 16:39 |
|
| |
| קסת כתב: |  | | תודה רבה על הציטוטים שהבאת.
היה שווה לפתוח את האשכול רק בשביל להכיר את הציטוטים האלו. |
|
תראה יסוד היסודות בתורה כפשוטו היא שהכל שכלי לא צריך ציטוטים אחרי הפשוטו של תורה,
אבל והיות שאין אצלינו לדבר בתובנות לפני שמצאנו חבר במקורות אז אני מצטט מקורות,
דברים פרק ד
ווּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
ומי יגיד כך ?! הגויים כלומר בלתי המאמינים גם יבינו את חכמתינו ותבונתינו,
וגם התורה במפורש מדבר על חכם ונבון ולא על משהו אחר, כלומר מדובר כאן בחכמה ובתבונה שכל בני אנוש יכול להבין ולומר הנה רק העם הזה נבון וחכם,
וגם כאן הספורנו מאוד ברור וזועק "והטעם שראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים,,,,,,,,,,,,ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים יהיה חלול ה' באמור לכל עם ה' אלה:
ומאיפה הביטחון של האבן עזרא לומר את הביקורת הגדולה שלו נגד רבי אליעזר הקליר (בקהלת)
"יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו ואוזן מלים תבחן וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה והנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל ועוד כי ירמיה הנביא בזמן דניאל היה ואחר שהראו חכמינו הראיה על טעותו האמור יאמר להם אילו היה דניאל חי היה מטעה המטעים אותו" העניין הוא פשוט מאוד שמה שנגד השכל לא משנה מי אמר את זה כי אלוקים עשה את הבינה אותו דבר לכולם,
כלשונו רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצנו הקדמונים כמונו,
כלומר בעניין בינה בוודאי שכל הדורות אותו דבר כלומר 1+1=2 ואין להתווכח על כך, ואין לבוא לומר הנה כתוב כך וכך במילא נוותר על הבינה,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 18:01 |
|
| |
מתוך חיי מוהר"ן
הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ
לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר
וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וְדָבָר גָּדוֹל וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲפִילּוּ אוֹמֵר לְך עַל יָמִין שְׂמאל' וְכוּ' וּלְהַשְׁלִיך מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמי, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק וְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ לָהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי אָז הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּימֵיהֶם שֶׁהָיָה טָעוּתָם עַל פִּי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ וְלוּלֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין מֵעַצְמָן הַחָכְמוֹת לא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה כִּי הָיוּ יְכוֹלִים לִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם וְלא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם וַאֲפִילּוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם לא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כִּי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים אֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים עַל יְדֵי שְׁטוּת וְטָעוּת חָכְמָתָם אַך יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת, וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת, וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה קִבְּלוּ הַתּוֹרָה "עַם נָבָל וְלא חָכָם", 'עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ' כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל יְדֵי וְלָא חַכִּימוּ הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵאִתָּם כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ"ל וְזֶה נָבָל רָאשֵׁי תֵּבוֹת לב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ כָּל הַחָכְמוֹת בְּטֵלִים וְהַיְנוּ נָבָל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה [וּבוֹא וּרְאֵה שֶׁעַתָּה מְבאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל, לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה אַך עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵך דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ] וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וּשְׁלמָה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" אָמַר: "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי" וְכֵן אָמַר אָסָף: "וַאֲנִי בַעַר לא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּך" "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 18:19 |
|
| |
דייר היקר את זה לא הבנתי הנה
אַך יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת, וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת, וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ
ראו במה בשכל או במשהו אחר ??
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 18:31 |
|
| |
עוד שאלה מה לגבי הצדיק בעצמו .? האם הוא לא משתמש עם שכלו ??
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 18:47 |
|
| |
לדייר,
אגב: שמדובר במפקד בצבא וכדומה הוא דיי צודק, אבל ברור היא שהחיל מבין שיש איזה שכל\תובנות במפקד שעל פיהם הוא עובד, אחרת לא היה מתגייס למסגרת כזו,
ולכן שאדם הולך לפי רבו בכל דרכיו זה לא רחוק מהשכל אבל קודם צריך להיות המשפט הפשוט שהוא אומר שבני ישראל "ראו" קודם ואחר כך הסכימו להיכנס למסגרת הצבאים הזאת,
אחרת אין מתחיל כלל מסגרת כזו,
ברצוני להסביר לך שהרב הבין את הבעיה שצריך קודם איזה קנה מידה ואחריו יבוא האימון,
בעצם כל בני אנוש מתנהגים כך, קודם רואים ומאמצים אימון בחכמים\צדיקים\פרופ' ואחרי זה כבר לא בודקים עם השכל רק יש אימון,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 19:11 |
|
| |
לגבי השאלה הראשונה ששאלת. נראה לי שהכוונה שניכרים דברי אמת ומי שלא מטעה את עצמו ומתעקש יודע מה נכון ומה לא. אבל בשביל זה לא צריך להתחכם אלא ללכת לפי השכל הישר והפשוט. כמו שנאמר עשה אלוקים את האדם ישר; והמה ביקשו חשבונות רבים (קהלת, ז, כה)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 19:15 |
|
| |
| דייר כתב: |  | | לגבי השאלה הראשונה ששאלת.נראה לי שהכוונה שניכרים דברי אמת ומי שלא מטעה את עצמו ומתעקש יודע מה נכון ומה לא.אבל בשביל זה לא צריך להתחכם אלא ללכת לפי השכל הישר והפשוט.כמו שנאמר עשה אלוקים את האדם ישר; והמה ביקשו חשבונות רבים (קהלת, ז, כה) |
|
אז שום דבר לא מתחיל לפני השכל לא כלפי הבדיקה הראשונה (= ראו) וכלפי הצדיק עצמו, הרי הצדיק שנותן לשואל תשובה כל שהיא הוא בוודאי עונה לפי שכלו ולא שואל באורים ותומים, או בכוס קפה,
"ניכרים" דברי אמת,
איפה זה ניכר אם לא בשכל ??
תוקן על ידי maxmen ב- 22/06/2011 19:24:08
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 19:40 |
|
| |
נראה לי שהכוונה שלו לצאת נגד ההתחכמות וההסתמכות הבלעדית על השכל האנושי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 19:50 |
|
| |
דייר, אם להיות כנים, קצת קשה לפסוח על שני הסעיפים. או שהשכל הוא המצפן, או שלא. לפי השכל, שכל סלקטיבי אינו שכל. מי שאוהב לשחק בנדמה לי, זכותו. כדאי רק שיהיה מודע לעצמו. אם אתה כל כך מתלהב מדמות התם ומהפנינים שציטטת, מה בדיוק את מחפש כאן?
|
|
|
|
|