בהבטיה הפשוטים, אכן התשובה פשוטה, כפי שכתב יוצמעך. שאלה מעניינת היא, האם מותר למשל, להקליט שיחה של עובד שנשלח לנהל מו"מ עם לקוח, בלי ידיעת העובד? ובמילים אחרות, האם שלוחו של אדם כמותו בענין זה, גם כאשר השלוח, שכמובן יודע על עצם השליחות, אינו יודע על ההקלטה, ודי בכך שהוא שלוח והינו צד לשיחה, כדי להחשיב זאת למשלח, כאילו הוא צד לשיחה.
שאלה נוספת היא, מה קורה כאשר המקליט הינו אפוטרופוס של המשתתף בשיחה. שוב, עקרונות השאלה דומים לזו שלמעלה, אלא שיש מידה רבה יותר של זהות בין המקליט לבין המשתתף.
במקרה זה האחרון, עד היום קיבלו בתי המשפט צילומי סתר כאלה כעדות קבילה. למשל, כאשר מטפל היכה קשיש, הורשע המטפל על סמך צילומי מצלמות נסתרות.
אולם, במקרה של מעון, יש כמה בעיות נוספות: 1. פגיעה בפרטיותם של הילדים האחרים במעון. 2. לא בכל רגע נתון, מצולם גם ילדך הפרטי, עליו הנך אפוטרופוס, ובזמנים אלה, כשהנך מקליט, הילד אינו צד לשיחה/אירוע. מצד שני, גם בשיחה, אין אדם (מנומס...) נכנס לתוך דברי חברו, ושיחה = כל דברי השיח בין הצדדים, גם כל אחד לחוד. 3. הסגת גבול במקרקעין.
אין לי תשובות חד משמעיות לסיטואציות האלה. אך יתכן, שהאינטרסים המונחים על כף המאזניים, יתנו את המשקל להתיר כזו האזנה. למשל, אם יש לכם חשש שיש לו רגליים, שהמטפלת מתעללת בילדים, ייטה בית המשפט לקבל האזנה כזו, על אף היותה בעייתית. אך דע, שככל שהראיה הושגה תוך כדי עבירה, זה מעלה שאלות רבות על קבילותה.
תוקן על ידי י_רוזנבלום ב- 27/06/2011 20:06:56
 |
|
|