|
|
| נשלח ב-16/12/2011 09:58 |
 |
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | שאלת תם:מה יהיה קודם - תהליך מסיבי של חזרה בתשובה, או תהליך מסיבי של יציאה בשאלה, או לא זה ולא זה.
|
|
יש מודלים גנטיים עם נימוק חלקי מדוע שתי התופעות גורמות לעליית הדת בסופו של דבר. במיוחד בשבילך, מצאתי קישור שכולל את כת האמיש:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 08:08 |
|
| |
החברה הוא דינמית כל הזמן, כל אחד רוצה להיות יותר מאביו. ל"נורמליות" או "שפיות" לא יכול להיות קיום כקו של חברה. ממילא בהכרח שאם הדברים המוערכם בחברה הם ערכי עבודת ה' ופרומקייט, בהכרח שזה יקצין כל הזמן.
מה תוכל לעשות? רק לסובב את ההגה, ואז יהיה לך מהלך של הקצנה לכיוון החילוני לגמרי כל הזמן.
איזה מהם עדיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 13:21 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | החברה הוא דינמית כל הזמן, כל אחד רוצה להיות יותר מאביו
כל אחד רוצה להיות יותר מאביו?
האם אין כאלה שרק מייחלים להיות ברמה של אביהם או כאלה שבועטים בכל מה שקיבלו מאביהם?
ל"נורמליות" או "שפיות" לא יכול להיות קיום כקו של חברה.
למה לא?
ממילא בהכרח שאם הדברים המוערכם בחברה הם ערכי עבודת ה' ופרומקייט, בהכרח שזה יקצין כל הזמן.
האם אין אפשרות של התקוממות כאשר יש איבוד קיצוני של שפיות כמו במקרה של החמרת כת השאלים?
מה תוכל לעשות? רק לסובב את ההגה, ואז יהיה לך מהלך של הקצנה לכיוון החילוני לגמרי כל הזמן.
האם חייבים לסובב את ההגה ב180 מעלות? הרי יש אפשרות גם לסובב ב20 מעלות.
איזה מהם עדיף?
וממילא בטלה שאלתך.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 15:56 |
|
| |
צענע
אל תיתפסו למשלים בן לגבי אביו וכו' ואם הוא רוצה דווקא ותר דתיות או פחות, העובדא הוא שכל אחד רוצה לחדש להיות יותר, באיזה תחום ובאיזה דרך לא משנה. המציאות שחברה היא לא סטטית אלא תמיד מתקדמת לאיזשהו מקום, אם לאו היא מתנוונת ואז יש התקוממות נגד ההתנוונות גופא.
עובדא שאף אחד החברות שהעמידו את ה"נורמליות" כקו העיקרי שלה לא הצליחה להמשיך בקו זה לכמה דורות. איני רוצה לתת משלים, אבל העובדות לפנינו. תמיד אחרי דור או שנים הכל מקצין והשאלה רק לאיזה כיון.
ההתקוממות שיש מול סוגים של הקצנה הם סוג של משיכה לקצה הנגדי, לא משיכה לשפיות עצמה. אולי יכול להיות שבסופו של דבר זה ימשוך לקו האמצע כמשל הרמב''ם אבל במהותו המשיכה הזאת הוא לקצה הנגדי. [שאר הסיבות האמתיות שאני מכיר מקרוב במשל שהבאת איני רוצה לפרט כאן ואינם נוגעים לענין שלנו אין]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 16:04 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 16:05 |
|
| |
דרך אגב אותה בקורת יש לי על העמדת השמרנות כקו העיקרי של החברה, כי אז נמצא כל אחד מחפש במה להתגדר ולהיות יותר ויותר שמרני ביותר דברים טפשיים. מכיוון שהשמרנות איננה קו מהותי. אלא סטטוס קוו, והעמדתה כקו החברה סותרת את הפסיכולוגיה הביסיסית של החברה. שהוא להתקדם. ואז בהכרח בחברה שמרנית לא יכולה להיות התקדמות אמיתית אלא או הוספה של גדרים על גדרים בשמרנות או פריקת עול השמרנות והפקרות. ושניהם אינם רצויים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2011 19:00 |
|
| |
יהיאור זה כך גם בחברה שאינה דתית? אם לא – מה זה אומר על הדת?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 01:40 |
|
| |
כל מה שאמרתי נכון באותו מידה לחברה שאינה דתית. זה טבע המוטבע בבני אדם שמחפשים מקו להתגדר בו ללא קשר לדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 09:11 |
|
| |
יהיאור
ארה"ב היא דוגמא מענינת לחברה שהעמידה את הנורמליות כקו עיקרי והצליחה לא רע.
טיעונך יכול אולי להיות על חברות שרוצות גם להיות משועבדות לערך מסוים וגם להיות נורמליות. אני לא בטוח שהחברות שהחליטו להיות לא נורמליות כ"כ הצליחו. האם יש כבר מספיק שנות נסיון לחרדיות בת דורנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 10:32 |
|
| |
לא מספיק מה שאנו יודעים היום?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 11:03 |
|
| |
לא אמרתי שהחברות שיש להם קו קיצוני הצליחו, אדרבה, טענתי עליהם.
לדרכי הדר היחיד שיכולה להתליח הוא העמדת הקו על מטרה מוסרית וערכית גבוהה מאד, אוטופיה, שאז אפשר תמיד [עד שתקום האוטופיה באמת..עד שיבא משיח] להתקדם לקראת זה.
ארה"ב היא חברה שנוסדה למעשה ע"י אנשים ששאפו לסוג של אוטופיה, זה לגבי ההסיטוריה.
הקו של אמריקה עכשיו אינה "נורמליות" אלא הצלחה חומרית, "החלום האמריקאי". [אם כי גם זה בגבולות הנורמלי כי הם סובלים גם דתיות וכדו', כלומר אין שם חומרנית קיצונית יחסית אלא מאוזנת עם דתיות שגם היא נורמלית וכו']
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 14:12 |
|
| |
ליהיאור
מכיוון שאתה לא מביא דוגמאות לנורמליות לא הבנתי מהי הגדרת הנורמליות אצלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 17:42 |
|
| |
 ראו את הפיסקה "יודעת כי שקר" מתוך:
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 13/01/2013 17:43:14
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2013 05:00 |
|
| |
יש להבחין בין שאלת הצדקתה המוסרית ו/או הפילוסופית של אמירת שקרים קדושים, לבין השאלה האם זו פרשנות נאותה, אובייקטיבית, אפשרית, או מותרת, למקורות הדתיים.
כמדומני שאשכול זה עוסק רק בשאלה הראשונה ולא בשנייה.
|
|
|
|
|
