האם יש למי מחברי הפורום הסבר מדוע לא מחפשים פרה אדומה שוחטים שורפים ומזים את אפרה על כל הרוצה להטהר,
ובזה יגמרו כל תירוצי הרבנים מדוע לא להקריב קרבנות.
שאלתי שאלה זו חרדים רבים חלקם טוענים שאין כזאת פרה, ואיך היה פעם? נס גדול היה שם.
האם יש למישהו ידיעה בענין
סליחה למיימוני אבל אנא יהי בעיניך כאילו ביקשתי רשות (עי' התרת נדרים בער"ה "כאילו הייתי פרטם")
נשלח ב-30/6/2011 17:13
רצץ
בתור מי שאינו חדש אתה רשאי לפתוח אשכול.
אמנם צריך קצת יותר לסדר את ההודעה הפותחת, אבל זה עדיין מובן - וחשוב.
צריך קודם כל לבאר למי שאינו יודע מהי "פרה אדומה".
אז בקיצור:
בתורה למדנו על דין פרה אדומה. פרה זו משמשת להכנת האפר שרק הוא יכול לטהר טמאי מתים (שנגעו במת).
בלעדיה, כולנו בחזקת טמאי מתים.
פרה אדומה זו צריכה להיות אדומה לגמרי (שתי שערות שחורות פוסלות בה). אסור שיעבדו בה או אפילו יניחו עליה מטען.
מביאים אותה לירושלים, וכהן שוחט ושורף אותה מול הר הבית במקום שממנו אפשר להסתכל לתוך המקדש עד קודש הקודשים.
לתוך השריפה מטילים עוד חומרים כך שהתוצאה יוצאת כמות גדולה של אפר. האפר הזה נאסף, ובשעת הצורך מצרפים לו מים חיים שנשאבו אל כלי מתוך תשומת לב מוחלטת ובלי הסחת דעת. ואז מאותה כמות אפשרות להזות על טמאי מתים, פעמיים במשך שבוע (שלישי ושביעי). ואז הטמא נטהר.
יש כמה תנאים שאינם מאפשרים בינתים להשיג אפר פרה אדומה.
א. הפרה עצמה. היכן מוצאים כזו? פרה אדומה היא נדירה מאד. לפני הרבה שנים סיפרו שהיתה בכפר חסידים פרה אדומה. אבל איני יודע מה נהיה ממנה.
ב. האם יש לנו כהן ודאי? (אולי כן).
ג. האם אפשר להשתמש במקום מול הר הבית לשריפתה? טכנית נראה שלא. מסתבר גם שהממשלה לא תתן אישור ואם ננסה לעשות זאת, זה יעורר תגובות עוינות אצל בני דודינו הערביים. איני יודע למי שייך המקום שבו ניתן לשחוט את הפרה ולשרפה.
ד. האם אנו מכירים את שאר החומרים והמעשים הדרושים? אולי כן. כתבתי מהזכרון וזה אף פעם לא מספיק.
ה. בעית הבעיות: הכנת הפרה והכנת האפר להזיה והשימוש בו, כולם צריכים להעשות על ידי אדם טהור. ואין לנו מי שאינו טמא מת...
מעגל קסמים.
פתרונות אפשריים:
1. יש ללמוד היטב את הנושא ולראות מה מבין הדרישות הן לכתחילה ומה מעכב.
מעניין לציין כי פרופסור ליכט (שאמנם אינו אדם דתי אבל עדיין חוקר מקרא זהיר) מפרש שפרה אדומה=פרה חומה. מסתבר שאי אפשר לסמוך על זה, אבל אם ישבו תלמידי חכם לדון בדבר... אפשר גם כאן, בפורום.
יתכן שטכנית ניתן לנסות לסדר את הפרה האדומה גנטית על ידי שיפור הזרע (הפריה של פרות ופרים בעלי צבע אדום ככל האפשר)?
2. יש דרך לפרוץ את מעגל הקסמים. זאת על ידי גידול ילדים שיהיו טהורים. במשנה סוכה יש תיאור של כמה מהתנאים שהוכנו לשם זה. זה אומר שצריך החל מהיום להקים קהילה שבה האמהות ילדו את התינוקות לא בבית חולים (או בבית חולים שאין בו חשש לשהות של מת ולכן טומאת אוהל) ועוד ועוד. זה נושא שצריך ללמוד.
עם זאת, אם יהיו מספיק יהודים שיתאמצו, ואולי גם יקבלו תקציב, אפשר מן הסתם לפתור את הבעיה הזו.
שאלה אחרת היא אם הציבור החרדי והדתי מוכנים להשקיע בקידום פתרונות הלכתיים להשבת עבודת בית המקדש למקומה. יש נסיונות כאלו, כגון על ידי מכון המקדש שמכין בגדי כהונה וכלי עבודה במקדש. מזה זמן יש בדרך לכותל מנורת זהב שאמורה להיות מוכנה למקדש. אני מקוה שידעו לא להקדיש אותה כדי שלא יבואו לידי מעילה (קול מראה וריח אין בהם משום מעילה אבל הם אסורים מדרבנן).
אפילו הדוגמא הזו של מנורת הזהב מראה עד כמה הדברים לא פשוטים. יש הלא שיטות שונות במראה המנורה. מצד שני, האם הן לעיכובא? יש לנו מחלוקת תנאים אם מותר להכין את המנורה מעץ וכל שכן שמותר ממתכות אחרות אם אין זהב.
אפשר וראוי לדון בשאלה של המוכנות הנפשית והחברתית לקדם את העבודה במקדש. ויש גם את הצד החברתי הפוליטי. (אם כי יש להיזהר ממנו אבל אפשר להזכירו לכאורה).
בקשר למעגל הקסמים כבר מבואר במסכת פרה פרק שני או שלישי לפי פי' הרמב"ם שם מה עשו היהודים כשעלו מבבל והיתה להם את הבעיה הזו. בקשר לכהו למה לא לסמוך על המסורת ומה נראה לך היה בבית ראשון ושני לא סמכו על מסורת? בקשר לשיטות הרי גם בכל מצווה שאנחנו מקיימים יש ספיקות ושיטות ואנחנו מסתדרים (ד' מינים בסוכות). בקשר למוכנות הנפשית זוהי בדיוק המסקנה שאני רוצה להגיע אליה שמה שאין לנו בית המקדש הוא לא בגלל הגלות אלא שאין לנו מוכנות נפשית לבנותו (אולי זוהי גלות הנפש?)
נשלח ב-1/7/2011 00:22
בנושא צבע אדום: בספרו של הרב ירמיה כהן על מראות מובאים ראיות נכבדות שאכן צבע חום הוא הוא האדום, והדבר נוגע כמובן לכל הסערה אודות כתם חום.
נשלח ב-1/7/2011 02:30
שמעתי ממורי ורבי שמדובר באדום כצבע השקיעה
נשלח ב-1/7/2011 19:06
רצץ
התוכל לסכם את דברי הרמב"ם או למצער לציין מראה מקום מפורש? אני איני מכיר את הדברים שכתבת. ואולי גם אחרים לא.
אין לנו כתבי ייחוס לכהנים, ואם אין, יתכן שאי אפשר לתת להם לשרת במקדש. יש מרחק בין העלאה לברכת כהנים בגבולין (בבית הכנסת) או אפילו לאכילת תרומה לבין עבודה במקדש עצמו.
יתכן לפתור את כל הבעיות באמצעות הכלל הגדול "היכא דאפשר אפשר, היכא דלא אפשר לא אפשר". ובכלל, לגבי קרבנות ציבור כלל גדול הוא שטומאה דחויה בציבור (אם כי זה דווקא לגבי טומאת מת, אבל לגבי טומאות אחרות אפשר לפתרן בנקל על ידי טבילה).
לגבי מוכנות נפשית, אכן יש מקום לעיין. ממה אנו פוחדים? אין זמני בידי כל כך סמוך לשבת לנתח, אבל יש מקום להשערות רבות. אין לי משנה סדורה בדבר ואולי נזכה ביחד לסדר את הנושא.
***
שדל7
ברוך הבא לפורום!
מיהו הרב ירמיה כהן? ומה שם ספרו?
*** רחם נא
ברוך הבא אל הפורום!
האם תוכל לציין מיהו רבך והיכן אמר זאת (בספר או בשיחה אישית) ומה המקור שלו לכך?
זכורני שנדב שנרב כתב פעם מאמר (בתחומין, דומני) על כך שאין דבר כזה צבע חום. אני חושב שגם כאן זה נדון מתיישהו.
עוד נזכרתי שלפני כמה שנים שמעתי על יוזמה לגדל ילדים בכפר מיוחד ולהוליכם על גבי דלתות בדיוק בשביל העניין הזה. איני זוכר מקור ברור, ושל מי היוזמה הזו. אני גם לא זוכר אם יצחק קדמן שמע על זה. :)
נשלח ב-2/7/2011 22:02
מאי משמע 'אין דבר כזה צבע חום'? במציאות, או בלשון? המקור לצבע החום הוא בתורה: 'כל חום בכשבים'. עם זאת אין ספק שבהמשך הזמן, או מעיקרא, גם מה שנקרא אצלינו חום כונה אצל חכמים 'אדום', כך הם מכנים את הסוס 'חמור אדום', וטענו שיש אדמה בצבע אדום (לא במכתש, אלא על גדת הנהר). פרה אדומה נולדה לא מזמן בג'רבא אצל משפחה יהודית, כך פורסם בתקשורת, ולפי תמונתה היא חום בוהק, שכנראה זו הפרה האדומה של התורה. (ולהבדיל מהפרה בכפר חסידים שהיו בה כמה כתמים לבנים..)
ולענין שאלת השואל לא ידענא מאי קאמר, 'תירוצי הרבנים' למה לא להקריב קרבנות לא קשורים לטומאה, שהרי היא הותרה בציבור כנודע. הבעיה הראשונה היא שהר הבית אינו בידינו, ועל עוד הרבה בעיות כבר האריכו כל 'תירוצי הרבנים' כלשונך, מבחינה הלכתית אין שום מוכנות להקרבה כי ישנם המון שאלות הלכתיות בלתי פתורות בנושא. ואפילו מקומו המדוייק של המזבח לא ברור. (אגב, גם בשביל עשיית פרה צריכים אפר פרה, שכן הכהן המזה צריך קודם לכן הזאה מאפר פרה אחר, ולא התבאר אם זה מעכב). שאלת התם שלי, היא לשם מה דרושים לך קרבנות? אתה רוצה להכניס פרה לבית המקדש?? פרה מגושמת וגשמית, שמא תעשה חלילה את צרכיה, או תזעק בקול גדול 'מווו', ואז יישפך הרבה דם ויחתכו אותה לחתיכות וכו' מה יצא לך מכל זה?
נשלח ב-2/7/2011 22:03
הרמב"ם נמצא בפיה"מ פ"ג דפרה לגבי יחוס לא נראה לי שבבית שני היה לכהנים יותר מאשר מסורת על כך שהם כהנים וסמכו על כך אפי' שבזמנו היו הרבה נישואי תערובת כמו שמצינו בעזרא שעלה מבבל
נשלח ב-3/7/2011 00:28
ימחל כבודו, לפני שהוא קובע קביעות מגוחכות, לעיין נא בספר עזרא, לשמש ככהנים הוכשרו רק אלו שהביאו מגילות יוחסין ששמרו על טהרתם, כל כהן שלא הביא מגלת יוחסין 'התגאל מן הכהונה' עד עמוד כהן לאורים ותומים.
טענתו היא שהצבע החום קיים רק אצלנו בהכרה (ויכול גם להשתנות מאדם לאדם), שכן הוא לא נגזר מאורך גל מוגדר. כלומר אין לו הגדרה אובייקטיבית, שלא כמו שאר הצבעים.
נשלח ב-3/7/2011 13:59
משהו שקדמוננו היו יכולים לדעת? אני מתכוין שלבן היה יכול להגיד ליעקב 'דיברנו על חום בכשבים', את זה אני רואה בתור אפור..
נשלח ב-3/7/2011 14:11
(קרדיט: ויקיפדיה)
נ.ב. שימו לב שבאנגלית קוראים להן באמת פרות אדומות. נסו לחפש בגוגל תמונות: Red Cattle
נשלח ב-3/7/2011 14:14
נראה לי שצבע נדיר נמדד לפי הציפיה אליו, אם היו באמת פרות אדומות, לא היו קוראים לחום בוהק אדום. אבל מכיון שהנטיה לאדום היא דבר נדיר, קוראים לה אדום. כך מכנים את הכושי 'שחור' בזמן שהוא אינו אלא חום, משום שהנטיה לשחור היא הסמל שלו. כאשר אדם מקבל קצת צבע וורוד בפנים קוראים לזה שהוא מאדים, וכך הלאה.
נשלח ב-3/7/2011 14:30
גם בענייני כתמים, דם הוא אדום למרות שכשהוא כהה הוא נראה כמעט חום. בהצגה של צבעי מסך מחשב (אדום ירוק כחול) החום מיוצג כשני שליש אדום ושליש ירוק (הרוב אדום)