מנהג קריאת מסכת אבות במנחת שבת, הינו מזמן הגאונים.
תשובת רב שר שלום גאון, הנמצאת בסדר רב עמרם גאון [ח"ב לה] (הובאה גם באוצה"ג שבת סי' שטו בשתי גרסאות). "ודבר זה [פסוקי צדקתך], משום כבודו של משה רבינו זכר צדיק לברכה, שנפטר באותה שעה בשבת. והכי אמר רב שר שלום גאון. מותר להתעסק בתלמוד במנחה בשבת. ולא עוד אלא שמנהג בית רבינו שבבבל, שאחר תפילת מנחה בשבת שונין אבות וקניין תורה. ועוד רגילין ישראל שתפילת מנחה בשבת מקדימין אותה אותה. ותפילת ערבית מאחרין אותה הרבה, כדאמרינן (פסחים קה:) שאני עיולי יומא מאפוקי יומא. עיולי יומא כמה דאפשר מקדימינן ליה, אפוקי יומא כמה דאפשר מאחרינן ליה, דלא נחזי עלן כמשאוי. ובין תפילה לתפילה ישב וידום, מכל מקום להתעסק בתורה עדיף טפי. וזה שאין עוסקין לא מפני שאסור, אלא לכבוד משה רבינו שנפטר באותה שעה. לפיכך אומרים אבות, לקיים (מו"ק כב:) נשיא שמת כל בתי מדרשות בטלין"
סידור רס"ג [דף קכב] "ורבים ממנו קוראין אחרי תפילת מנחה בשבת את שלשת הפסוקים האלה. ... וזה יפה, והוא מפני שאומרים כי משה רבינו נפטר באותו זמן, ולכן צוו חז"ל שנלמד בו אבות, והמתנדב מוסיף קנין תורה ויראת חטא"
ובסידורי תימן העתיקים כתוב [תרגום] "נהגו בחלק מהמקומות, שיקראו את הפרק הראשון ממסכת אבות, אחרי תפילת מנחה של יום השבת. ולפי שאמרו, שהאדון השליח עליו השלום, חלף לחיים התמידים היה בחצי היום של שבת, נהגו לקרוא פרק זה זכר לשליח ולתורתו, לפי שלא חלף עד שמסרה לתלמידו. וכך הוא דור אחר דור, לפי שבזה הפרק סדר הקבלה והמסורות".
אגב, לא רב שר שלום ורב סעדיה תקנו מנהג זה. אלא, הזכירו מנהג זה כנוהג בתקופתם, וקדום הוא להם.
באיזו תקופה בשנה קראו פרקי אבות ?
אפשר להבחין, כי מנהג קריאת מסכת אבות נהג במשך כל השנה, ולא בתקופה מסויימת בלבד.
מהי הסיבה לקריאת מסכת אבות ?
בתשובת רב שר שלום לא מבואר הדבר כלל. [אולם, בשה"ל קכו כתב בשם מצאתי בשם רב שר שלום, "ולכך נהגו לומר פרקי אבות משה קיבל תורה מסיני, לומר הרי אנו מספרים בכבודו ושבחו, ובכך תהיה לו מנוחה טובה". ולא ברור אם זו לשונו של הגאון].
רב סעדיה כתב "והוא מפני שאומרים כי משה רבינו נפטר באותו זמן, ולכן צוו חז"ל שנלמד בו אבות" כלומר יש קשר בין מסכת אבות לפטירת משה, אך לא מבאר קשר זה.
בסידורי תימן העתיקים הדבר מבואר "נהגו לקרוא פרק זה זכר לשליח ולתורתו, לפי שלא חלף עד שמסרה לתלמידו. וכך הוא דור אחר דור, לפי שבזה הפרק סדר הקבלה והמסורות"
איזה פרקים קראו ?
בדברי רב שר שלום ורב סעדיה לא נאמר, ומשמע שאמרו את כל המסכת [כך נראה גם מר"ת בספר הישר שו"ת סי' מה ו']. ויש שהוסיפו את פרק קניין תורה.
ובסידורי תימן נאמר שקראו רק את הפרק הראשון, לפי שבזה הפרק סדר הקבלה והמסורות.
וכדברי סידורי תימן נראה גם מספר העיתים לר"י ברצלוני [עמ' 290] "ויתבין גרסין באבות במשה קיבל תורה משום דאמרין בההיא שעתא נפטר משה רבינו".
באיזה זמן ביום קראו ? [אימתי נפטר משה].
נראה שבמנחה גדולה.
עדותו של רב שר שלום, שאת תפילת המנחה היו מקדימין.
סידורי תימן "שהאדון השליח עליו השלום, חלף לחיים התמידים היה בחצי היום של שבת".
בדברים [לב, מח] "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר: עלה אל הר העברים וכו'". ובספרי [שלז], מבואר שהכוונה שבחצי היום עלה להר, כך שתהליך פטירת משה החל מחצות היום.
זה מה שנמצא בדברי הגאונים.
אולם בארצות אחרות התפתחו מנהגים שונים באמירת מסכת אבות.
תוספת מאוחרת למחזור ויטרי [קמג, מה' אוצה"פ ח"א הל' שבת מז] "והנהיגו הראשונים לשנות במסכת אבות, מפני שלומדים ממנה יראת שמיים ודרך ארץ. וכן אמרו חכמים מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין, רבינא אמר מילי דאבות, ואמרי לה מילי דברכות. ובמלכות אשכנז וצרפת שונין אותם בשבתות שמפסח ועד ראש השנה ומכוונין להתחיל ולהפסיק בין זה לזה משום מנהג אבותיהם בידיהן, והן ששה סדורים, וכופלים ומשלשין לפי הצורך עד הזמן. ויש בשאר מלכויות שאומרים אותם בימות הגשמים. ויש שאומרים מדברות ראשונות לדברות אחרונות. ויש שקוראין אותם בכל שבת ושבת".
ובמנהיג הביא עוד מנהגים בזה.
יש לשים לב, כי במחזור ויטרי הטעם למנהג שונה, ואינו קשור כלל למשה רבינו, [אולי קשור לשיטת תוס' שמשה נפטר בער"ש]. וכן מוזכרים ארבעה מנהגים שונים בסדרי הקריאה.
אשמח לקבל תיקונים.
תוקן על ידי המעייין ב- 10/07/2011 11:44:40
