הדת לחלשים?

נכון שהדת היא לחלשים, אבל מאחר וכלל מין האדם הוא חלש, לכן האדם זקוק לדת.

הנביא חוזה שהעתיד האוטופי הוא ש'תורתי אתן בקרבם' והאדם ידע מעצמו איך להיות ישר. אבל בינתיים אין מערכת חינוכית כמו דת מתונה.

ישנם וויכוחים -בפרט כאן בפורום- על הגבולות, אבל הרעיון הוא פשוט. האדם זקוק לאלוקים, כדי להיות מיושר.

קוני



ובכל זאת -
יש כאלו שנשענים על אלקיהם.
יש כאלו שהולכים לאורו, ללא משענת.

על נח נאמר: את האלקים התהלך נח.
על אברהם נאמר: התלך לפני והיה תמים.
(הכוונה המקורית בפסוקים עשויה להיות שונה ממה שכתבתי. זה כעין מדרש, שמבוסס על המקורות).

האדם הגדול אינו שואל: מה אלקים יכול לעשות בשבילי,
אלא מה אלקים דורש ממני לעשות.

בסך הכל, הדברים אינם פשוטים. אסכם את חילופי הדברים עד כאן, שהוצגו בצורה פשטנית, ולכן נוחה לתפיסה אך גם מחסירה פרטים רבים שהם לפעמים עיקר:

האדם זקוק לאלקים. וזה לא חיסרון פסיכולוגי או ילדותי, אלא אקזיסטנציאלי - דברי קוני.
האדם צריך להתנשא על חולשותיו, לא לחפש את אלקים שפותר את בעיותיו - למרות שזה מותר וגם ראוי - אלא גם את אלקים שמציג לו את התביעה לחיות חיים ערכיים.

שני כיוונים אלו אמיתיים, ושניהם מצויים בתורה שלנו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

קוני,

פרש נא את דבריך, אם ככיוון הראשון או השני שהעלה מיימוני. אני דווקא הבנתי שהתכוונת לכיוון השני. אולי כי כך רציתי?

בכל אופן אדגיש את הנקודה של קוני לפי הבנתי, שהאדם זקוק חד משמעית לאלוקים ולתורתו כדי לשוב "להיות ישר כאשר עשהו האלוקים".

דברים שכתבתי פעם בפורום על הצורך במחיצה [בין המינים], תקפים לגבי הצורך בדת.
"בהחלט שזה סימן חולשה, אבל בלי המחיצה היו מתגלים סימני חולשה גדולים יותר!"


בנוגע לצורך באלוקים עבור הקיום [הכיוון הראשון], ישנן כמה נקודות הערה.
למי שיעדו הוא חיים ערכיים בלבד, הרי הקיום הוא חלק מהיעד הזה ונכלל בכיוון השני.
הצורך באלוקים תלוי מאד בזיהוי "השגחה פרטית" או בצורך האמוציונלי להאניש הווה כדי להתייחס לכללותו.

וטו

הרי כתבתי 'מערכת חינוך'!

כתבת שצורך ההאנשה הוא אמוציונלי. הרי הוא בעיקר צורך אינטלקטואלי מחוסר יכולת מיקוד ובפרט לפי מה שכתבת אתה שהאמוציו הוא סה"כ רק דרגת עוצמה של הרציו?

מבין מתשובותיכם שהאדם מעצם היותו יצור חלש זקוק לדת ולאלוהים בפרט על מנת להיות 'מיושר' כמו שנאמר כאן. על מנת לשמור על ערכי המוסר ועל ראיית טוב ורע נכונה, אם הבנתי נכון.

וכאן הייתי רוצה לשאול מה יחסכם לחילונים. הם לדעתכם בעלי ערכי מוסר נחותים משל האדם הדתי? הם מחליטים בעצמם לרוב, בעיקר כאשר נחלשות השפעות סביבתיות חזקות כמו משפחה קרובה, שמעצבות את מערכת הערכים בעיקר עד גיל ההתבגרות. לא תעדיפו את חופש הבחירה המאפשר לאדם להתנסות בעצמו, להשכיל ולבחור מתוך מה שהוא מוצא לנכון כערכים הראויים לסינון מבין "המבחר" שאינו תמיד חיובי אמנם, אך מאפשר לכל פרט לחיות בשלמות עם הבחירה שלו, ושמתאימה לו? באמת יש מקום להאמין שמערכת ערכים אחת טובה ומתאימה לכולם, ושכולם מסוגלים לחיות איתה ועם עצמם בשלום?

גאפפון

אשתדל לענות,
א. חילונים אינם בהכרח נחותים במוסריותם משל האדם הדתי, אבל לדתי יש מערכת לה הוא נאמן והמלמדת אותו הרבה יותר בתחום המוסר.
ב. נכון שזו מעלה, עדיפות וייחול אוטופי שהאדם יחליט לעצמו על כל שאלה מזדמנת, מה הנכון.
אבל עד להתבגרותו (לא רק הכרונולוגית אלא הלוגית) הוא זקוק להדרכה והחלטה שגוייה שהחליט לפני ההתבגרות תוכל להזיק לו לכל ימיו.
יש כאן אשכול סמוך על 'ערכיות גבוהה', בו הציע אחד המשתתפים שהדת תחנך רק עד לגיל ההתבגרות. איני בטוח שאני מסכים עמו, אבל ראוי להתמודד עם טענותיו.
הנה הלינק לאשכול, http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=291091
ג. אמורה להיות מערכת ערכים אחת טובה ומתאימה לכולם. כזו המתווה את העקרונות המדוייקים הבלתי משתנים. כך יהיו כולם מסוגלים לחיות איתה ועם עצמם בשלום.
גם על זה דנו באשכול 'שולחן ערוך לכל העולם',
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=258855.

יש אופיום ההכרחי להמונים.

הבעיה היא שהרופאים הראשונים שנתנו את המרשם היהודי, לא השאירו הוראות לממשיכיהם, באשר להורדה הדרגתית של המינון.

אולי משום שהניחו שהתפתחות הדיונים הפתוחה תמשיך לעולמים ומתוכה ידעו הכי טוב להחליט על המינון.

הם כנראה לא ידעו שבית החרושת ייסגר על ידי מנעול הנקרא "חתימת התלמוד".

הצדיק את בעית העלאת התורה שבעל פה בכתב, הרמב"ם מורה הנבוכים בחלק ראשון פרק עא.

האם בהשקפת העולם הזו אתם מתכוונים לדת היהודית בארץ ישראל?
כי התפיסה היהודית אינה בהכרח מתאימה לשאר הדתות שקיימות ואינה מתאימה לכלל האנשים היושבים בארץ ישראל שחלקם מוסלמים ונוצרים ועוד

ולו אני אדם ללא ידע בדתות, למה שאשתכנע שהדת היהודית היא הנכונה לחיים, במידה ואני אחשוב שיש בכלל צורך בדת לקיום

באופן טבעי את אמורה לחשוב אם הסממן של 'מחויבות דתית' אמור להוסיף להתקדמותך.

ברגע שאת מחליטה שכן, אז טבעי לבדוק את הדת שהכי קרובה אלייך.

אם כן, ליהדות כמה נקודות קדימה:
* בהנחה שאת יהודיה,
* היא נסמכת על עדות עם שלם לגילויה על הר ולא על עדות יחיד שיצא ממערה,
* היא דת המהווה את השורש המקורי של שתי הדתות הגדולות ביותר,
* היא מכסה את כל חיי האדם מהלידה עד הקבורה, מבוקר עד ערב.