רבי יוסף אלבו על האבולוציה

שלום

Maxmen כתב: 'בתכלס אין ולא יהיה יותר אבולוציה (התפתחות מקרית ) ברגע שנבראה האדם והתבונה שולטת ביקום, כלומר האדם שולט בבעלי חיים ועוזר להם אין סיבה שימשיכו להתפתח יותר'.

נראה לי שאתה כותב ממניע רגשי דברים דמיוניים, ללא ידע, ביסוס והבנה. העובדה שנטית לבך היא שכך יהיו הדברים אינה קובעת את המציאות ואינה יכולה להיות בסיס לאיזה דיון של טעם בענין של הפיסיקה.

עוד מעט דוגמאות על אבולוציה.

תתבונן באנשים סביבך ותראה שכולם בעלי סנטר, כנראה גם לך יש אחד, והשיניים נסוגות פנימה. הנה לפניך, מתחת לעיניים ממש, התפתחות אבולוציונית שאין לה שום שימוש וטעם, ואין מאחוריה שום תבונה. למה זה קורה? מה קובע לעצם הלסת להתפתח כך? איך יראה האדם בעוד מליון שנה?

דוגמה פחות ידועה היא בלוטת האצטרובל, בלוטה להפרשה פנימית, המצויה עמוק באמצע המח, בין שתי ההמיספרות שלו. קידמת הבלוטה היא בעלת מבנה שלם של עין. היא מכונה גם 'העין השלישית'. עין זו מופיעה גם בגולגולת הזוחלים. אצל חלקם היא פעילה כדי הבחנה באור.

הדוגמה הבאה היא בעלת חשיבות כלכלית עצומה. כל היונקים ניזונים מחלב אם המכיל לקטוז – סוכר חלב, שהוא דו-סוכר. יש להם לקטז - אנזים המסוגל לפרק את הסוכר הזה לחד סוכרים הנספגים במעי. כל היונקים נגמלים החלב ואינם צורכים אותו לאחר מכן. האנזים אינו מופק והגוף אינו סובל סוכר חלב. מוטציה שארעה לפני כעשרת אלפי שנה אצל חלק מבני האדם, הביאה להמשך יצורו של האנזים וליכולת שלהם להמשיך ולצרוך חלב.

הדוגמה האחרונה היא חמורה ובעלת חשיבות רבה לעתיד המין האנושי. עד להתפתחות הרפואה במאה העשרים לקויים גנטיים רבים היו גורמים מחלות ומוות. הרפואה כיום מאפשרת חיים והולדה, כך שפגמים ממשיכים להתקיים ומועברים לדורות הבאים. תכונות גנטיות ירודות אינן נבלמות אלא מקבלות תמיכה ועוברות הלאה. הרפואה מצילה חיים קונקרטיים, אבל בטווח הארוך מעודדת התגברות מגמות ניווניות.
יש להודות כי האבולוציה היא תהליך מקיף המצוי בכל מקום, והוא הכרחי להבנת העולם.

ינוח כתב: 'על "האל האריסטוטלי" 932woland, לא דיברתי באשכול הזה ואינני מעוניין לדבר'.

למה הדבר דומה? לאדם שרוצה להסביר כיצד המכונית שלו עובדת, אבל אינו מעוניין לדבר על חוקי התרמודינאמיקה, - חוקים שהמכונית שלו בנויה עליהם ומצייתת להם בהכנעה גמורה. או למורה  חשבון שאינו מעוניין להתיחס למספרים שהם 3 וכפולותיו. או למאמין כי הירח עשוי גבינה שוויצרית צהובה עם חורים, ואינו מוכן לדון באבנים שהביאו משם.

אריסטו נוכח בתפיסת העולם של הזמן ההוא כשם שניוטון נוכח בתפיסת העולם שלנו. מעשה בת יענה הוא להתעלם מכך.

ספרו של אלבו אינו איזה גילוי חדש. בדברים האלה שכתב אין שום חידוש ומחשבה מקורית. חוקרים רבים עוסקים בו. האם בדק למצא אולי עמד מישהו על הממצא הגדול שאנשי העת ההיא עסקו באבולוציה מאות שנים קודם שעלתה לדיון המדעי הכללי? החוקרים מחפשים בנרות נושאים לכתיבת מאמרים. למה לא יציע להם ינוח את הרעיון שלו?

כקורא, אפשר שיש עוד כמוני, אני רוצה להבין את דברי אלבו ומה שאפשר ללמוד מהם (ואין בהם הרבה), ולא את מה שינוח מעוניין שאמצא בו, ומה שהוא דורש שאתעלם ממנו, ללא כל בסיס וטעם.  

נראה לי כי הנושא הזה, מן הבחינה העיונית, היה ראוי להופיע כשאלה ותשובה בצידה וזהו. לדעתי כבר מיצה עצמו מזמן והגיע לידי סיום. כעת נותרה רק התנצחות עקרה וחסרת טעם.

דוקא נושא אחר עולה כאן והוא מעניין מאד. כיצד אנשים קוראים טקסט, כיצד הם מתיחסים אליו, ומה דרישתם מאחרים הקוראים את אותו הטקסט. זה ראוי בהחלט לדיון רציני.

עודד