|
|
| נשלח ב-19/7/2011 16:47 |
 |
| |
ייתכן, אכן הדיון פה, על התורה עצמה. או בלשונך על כל הקופה. אבל אני הערתי לעיל על נקודה מסויימת שלפי דבריך נתקשית לפצח. כך החל הדיון והבעתי דברים שבתוך המסגרת. הדיון על כל הקופה הוא כמובן אחר ושונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 17:08 |
|
| |
ושם האחר, אכן רוב עם ישראל כך עלתה לו בימינו שפרש מהתורה ופרשניה. מה באת לחדש בכך ? אולם מבחינה היסטורית -אמפירית, אם לנקוט במונחי ישעיהו השלישי, הם אינם מייצגים את היהדות ההסטורית שהתבטאה ברוב תולדותיה בקיום המצוות. ולא נעלם ממני שעל זה גופא לא פסק עדיין הויכוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 17:22 |
|
| |
די היה באי כתיבה של יום או יומיים וכבר האשכול גדל פלאים, כן ירבה וכן יוסיף.
אני משתדל לענות לפי הסדר שאני קורא בדפים קודמים.
ספרן שאל:
הגרי"ד התחנך בבית מיוחד ואמונתו היתה איתנה ולכן העיסוק הפילוסופי לא ערער אותו. מה יעשו אחרים שלא זכו לחסד הזה?
אני משיב:
האם הנושא שלנו הוא הסיכון שבפילוסופיה או היכולת להוכיח ולשכנע?
אולי כוונתך לטעון שהרב סולוביצ'יק לא ביסס את אמונתו על העיון הפילוסופי שלו אלא על חינוכו וחויתו הדתית מבית אבא.
אני עונה: אכן כך נראה מתוך תיאורו את החויה הדתית, שהיא תמיד מבוססת על חויות ילדות. אבל אדם יכול לבסס את אמונתו (או ידיעתו הדתית) לא רק על חויה ורגש אלא גם על עיון. וסבורני שהרב ס. שילב את שניהם.
ניתן לשאול: אילו היה הרב ס. גדל בבית אחר, אפילו יהודי, וכל שכן לא יהודי, כלומר שהיה נולד גוי, האם היה מגיע ליהדות.
בשאלה זו נתקלתי כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. פעם חשבתי שאם אי אפשר לענות על שאלה זו בחיוב, כלומר שניתן להוכיח את התורה ברמה שתשכנע (אלו שני דברים, לשכנע ולהוכיח!) גוי להתגייר, אזי אין בה אמת. עתה חוזרני בי. כפי שהעיר יתכן היטב מאד, גם מי שיטען, כמוני, שהראיות ההיסטוריות מצדיקות את האמונה בתורה, זה עדיין לא ברמה כזו שכל אדם יאמר שהוא מוכן למסור על אמונה כזו את נפשו, בין למות בפעם אחת, בין לבנות את כל חייו כמתחייב מן התורה.
אבל האם זה חסרון בתורה? אולי לא. כלומר, ודאי לא. מי שלא זכה להכיר את התורה באופן שהוא משתכנע ממנה, בין מחמת שזכה לגדול בבית יהודי שומר מצוות (בכל אופן שבית כזה תורם, בין אם הוא חרדי ובין אם לאו), בין מחמת שהיה לו גילוי של התורה והיהדות בגיל מבוגר יותר (ויש כאן כאלו לפי עדות עצמם), הרי זה משובח. אשריו ואשרי חלקו. ומי שלא זכה? איני יודע.
האבחנה הזו מעוררת, לפחות אצלי, שאלה על דרך המוסר. מדוע ה' לא נותן הזדמנות שוה לכולם? מדוע לא כל אדם זוכה להזדמנות להכיר את התורה באופן שיוכל להשתכנע ממנה?
שתי תשובות בדבר. לדעתי.
ראשית, תשובתו של רוזנצוויג. פרנץ רוזנצוויג הסכים שאנו מצפים באופן טבעי שה' יתן הזדמנות כזו, אלא ש"ה' גואל את העולם כלומר האדם שלב שלב". זה נעשה במשך הזמן. והתהליך לא הסתיים. (למה? זה סניף של בעית הרע, כלומר שאין תשובה). האדם שכן זכה יכול רק לשמוח ולהודות לה' שבחר בו לדעתו לפני אחרים.
שנית, יש לנו חלק פעיל. אנו כולנו כיהודים שומרי מצוות תורמים, כל אחד במקומו ובדרכו, לקידום הפצת אמונות התורה בעולם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 17:36 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
האבחנה הזו מעוררת, לפחות אצלי, שאלה על דרך המוסר. מדוע ה' לא נותן הזדמנות שוה לכולם? מדוע לא כל אדם זוכה להזדמנות להכיר את התורה באופן שיוכל להשתכנע ממנה?
שתי תשובות בדבר. לדעתי.
ראשית, תשובתו של רוזנצוויג. פרנץ רוזנצוויג הסכים שאנו מצפים באופן טבעי שה' יתן הזדמנות כזו, אלא ש"ה' גואל את העולם כלומר האדם שלב שלב". זה נעשה במשך הזמן. והתהליך לא הסתיים. (למה? זה סניף של בעית הרע, כלומר שאין תשובה). האדם שכן זכה יכול רק לשמוח ולהודות לה' שבחר בו לדעתו לפני אחרים.
שנית, יש לנו חלק פעיל. אנו כולנו כיהודים שומרי מצוות תורמים, כל אחד במקומו ובדרכו, לקידום הפצת אמונות התורה בעולם. |
|
שתי התשובות לא מסבירות למה אני נולדתי למשפחה חילונית ומשם פילסתי דרכי אל התורה (כשאחיי והוריי נשארים מאחור) ואתה נולדת למשפחה דתית עם כפית של זהב בפה.
התשובה לדעתי מחייבת הרחבת המבט של התפקידים השונים המוטלים על הבריות במסגרת השגת המטרה הכללית של העולם, ולזה כבר אנחנו זקוקים ללמוד אצל חכמים מאיתנו (וזו בעיה, כידוע).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 19:14 |
|
| |
די היה באי כתיבה של יום או יומיים וכבר האשכול גדל פלאים, כן ירבה וכן יוסיף.
אני משתדל לענות לפי הסדר שאני קורא בדפים קודמים.
ספרן שאל:
הגרי"ד התחנך בבית מיוחד ואמונתו היתה איתנה ולכן העיסוק הפילוסופי לא ערער אותו. מה יעשו אחרים שלא זכו לחסד הזה?
אני משיב:
האם הנושא שלנו הוא הסיכון שבפילוסופיה או היכולת להוכיח ולשכנע?
אולי כוונתך לטעון שהרב סולוביצ'יק לא ביסס את אמונתו על העיון הפילוסופי שלו אלא על חינוכו וחויתו הדתית מבית אבא.
אני עונה: אכן כך נראה מתוך תיאורו את החויה הדתית, שהיא תמיד מבוססת על חויות ילדות. אבל אדם יכול לבסס את אמונתו (או ידיעתו הדתית) לא רק על חויה ורגש אלא גם על עיון. וסבורני שהרב ס. שילב את שניהם.
ניתן לשאול: אילו היה הרב ס. גדל בבית אחר, אפילו יהודי, וכל שכן לא יהודי, כלומר שהיה נולד גוי, האם היה מגיע ליהדות.
בשאלה זו נתקלתי כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. פעם חשבתי שאם אי אפשר לענות על שאלה זו בחיוב, כלומר שניתן להוכיח את התורה ברמה שתשכנע (אלו שני דברים, לשכנע ולהוכיח!) גוי להתגייר, אזי אין בה אמת. עתה חוזרני בי. כפי שהעיר יתכן היטב מאד, גם מי שיטען, כמוני, שהראיות ההיסטוריות מצדיקות את האמונה בתורה, זה עדיין לא ברמה כזו שכל אדם יאמר שהוא מוכן למסור על אמונה כזו את נפשו, בין למות בפעם אחת, בין לבנות את כל חייו כמתחייב מן התורה.
אבל האם זה חסרון בתורה? אולי לא. כלומר, ודאי לא. מי שלא זכה להכיר את התורה באופן שהוא משתכנע ממנה, בין מחמת שזכה לגדול בבית יהודי שומר מצוות (בכל אופן שבית כזה תורם, בין אם הוא חרדי ובין אם לאו), בין מחמת שהיה לו גילוי של התורה והיהדות בגיל מבוגר יותר (ויש כאן כאלו לפי עדות עצמם), הרי זה משובח. אשריו ואשרי חלקו. ומי שלא זכה? איני יודע.
האבחנה הזו מעוררת, לפחות אצלי, שאלה על דרך המוסר. מדוע ה' לא נותן הזדמנות שוה לכולם? מדוע לא כל אדם זוכה להזדמנות להכיר את התורה באופן שיוכל להשתכנע ממנה?
שתי תשובות בדבר. לדעתי.
ראשית, תשובתו של רוזנצוויג. פרנץ רוזנצוויג הסכים שאנו מצפים באופן טבעי שה' יתן הזדמנות כזו, אלא ש"ה' גואל את העולם כלומר האדם שלב שלב". זה נעשה במשך הזמן. והתהליך לא הסתיים. (למה? זה סניף של בעית הרע, כלומר שאין תשובה). האדם שכן זכה יכול רק לשמוח ולהודות לה' שבחר בו לדעתו לפני אחרים.
שנית, יש לנו חלק פעיל. אנו כולנו כיהודים שומרי מצוות תורמים, כל אחד במקומו ובדרכו, לקידום הפצת אמונות התורה בעולם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 19:20 |
|
| |
שותף
יש כאן שתי שאלות.
א. איך זכית להתקרב. ומדוע היית צריך להגיע בדרכי עקיפין. רק אתה יודע כל מה שעבר עליך, אבל זכותך הרבה מאד!
הרי הלכת בדרכו של אבי אומתנו, אברהם אבינו.
ב. לגבי, או לגבי כל אדם אחר, הכפית של הזהב רק נראית כך מרחוק, בין בוירטואלי בין בעולם ה"אמיתי". לכל אחד יש את החבילות שלו, כידוע. ואת הנסיונות.
עוד הצעת לומר שהנסיבות שכל אדם נולד לתוכן מחושבות מראש עבורו, וכי יש אפשרות ללמוד יותר על כך אצל חכמים.
יש כאן שאלה עקרונית אם יש הסבר בכלל לכך שכל אחד מאיתנו נולד עם נתוני פתיחה אחרים. מי שיאמין למשל שאדם נולד כדי "לתקן" תיקונים בעצמו, בין בגלל גלגול קודם, או בגלל סוג נשמתו ומקורה באילן הנשמות או בנשמה הראשונה של אדם הראשונה, ודאי שיש לו הסבר מן המוכן, וצריך רק לשבץ את הפרטים. אבל זאת מנלן שזה כך? כמדומה שזו אותה שאלה יסודית שמפרידה בינינו, שאתה מאמין שזה תיאור נכון של המציאות וההיסטוריה, ולו על דרך המשל, ואני...
עוד כתבת שיש בעיה לאדם ללמוד אצל חכמים ממנו אם אינו ענו. ודאי כך. אבל אם אדם אינו יודע להתאבק בעפר רגליהם של חכמים, איך ילמד ואם לא ילמד, למה לו חיים?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 19:31 |
|
| |
| חביון כתב: | |
אלי, על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. רצונך האמן וקבל והצטרף לשלומי אמוני ישראל ולהיפך. |
|
צר לי שאני לא מבין כוונתך.
את המילים "שלומי אמוני ישראל" ניתן להחליף לכל שם של עם או דת אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 19:33 |
|
| |
מיימוני, כתבת: ניתן לשאול: אילו היה הרב ס. גדל בבית אחר, אפילו יהודי, וכל שכן לא יהודי, כלומר שהיה נולד גוי, האם היה מגיע ליהדות.
בשאלה זו נתקלתי כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. פעם חשבתי שאם אי אפשר לענות על שאלה זו בחיוב, כלומר שניתן להוכיח את התורה ברמה שתשכנע (אלו שני דברים, לשכנע ולהוכיח!) גוי להתגייר, אזי אין בה אמת. עתה חוזרני בי. כפי שהעיר יתכן היטב מאד, גם מי שיטען, כמוני, שהראיות ההיסטוריות מצדיקות את האמונה בתורה, זה עדיין לא ברמה כזו שכל אדם יאמר שהוא מוכן למסור על אמונה כזו את נפשו, בין למות בפעם אחת, בין לבנות את כל חייו כמתחייב מן התורה.
האם השינוי בדעתך התרחש בד בבד עם ההכרה שסוג ההוכחה הראשן, אינו בנמצא?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 19:38 |
|
| |
חביון
הבאת כאן את דברי המשנה באבות- האם אתה מוכן להסביר את המשנה?
על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון.
מה פרוש דין וחשבון? על מה? הרי האדם אנוס- ואונס רחמניה פטריא- אפשר להעניש אדם שהוא אנוס?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 19:40 |
|
| |
| מיימוני כתב: | |
ניתן לשאול: אילו היה הרב ס. גדל בבית אחר, אפילו יהודי, וכל שכן לא יהודי, כלומר שהיה נולד גוי, האם היה מגיע ליהדות.
|
|
הרב מיימוני:
לדעתי יש כשל בשאלה, כי היהדות היא אומה\משפחה ולא דת אז מה כאן השאלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 21:13 |
|
| |
ייתכן עדיין לא ענית לשאלה האישית שלי אליך בכל זאת אנסה לענות על ששאלת ממני. מאיפה אתה יודע שאני "בתוך הקופסא" ? למה אנשים עושים דברים הוא מן השאלות היותר מורכבות לענות עליהם. כנראה שלעולם לא נדע בבירור. כל תשובה אפשרית היא רק אפשרית. בכל זאת אנסה לענות בנקודה אחת. אילו לא היתה הדת מתייחסת לסתירות ושאלות היו השאלות האלו סימן שאלה גדולה מאד על כל הדת. מזה שאני רואה שבעצם יודעים על כל הבעיות והפרדוקסים ומתמודדים איתם כנראה שיש כאן משהו. לא שזה מיישב אלא שסימן השאלה פוחתת בגודלה. [לכן באמת אני לא מאמין בשום דבר שאסור לשאול עליו. כל דבר שמרשה לשאול עליו מרשה לי להאמין בו לפחות במידה מסויימת] אני חושב שחלק גדול ואולי העיקרי שבפרדוקסים האלו קיימים בלא קשר לדת. אלא לכל אדם חושב. יש אנשים שמקבלים את עקרונות הדת כדוגמה ולהם אין שום שאלות יש אנשים שמקבלים איזה החלטה רציונלית כדוגמה וגם להם אין שום שאלות ויש אנשים שמוכנים להודות שיש שאלות גדולות שאנחנו לא מסוגלים לתפוס לגמרי אפילו השאלה כל שכן התשובה. ומנסים להתנהג כפי מה שיראה להם נכון בינתיים, ובכל הזמן חיים את הבעיות וכוספים לבהירות שייתן להם תשובה אמיתית וכמדומה שגם זוכים לזה לפחות לרגעים ובפרטים [ע"ד משל הברק בהקדמת המו"נ] . מצד שני יוסיף דעת יוסיף מכאוב והשאלות רק הולכות ונהיים קשות עם הזמן. ובכל זאת מנסים לחיות כמה שאפשר טוב ונכון עם כל הנתונים שבידינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 21:33 |
|
| |
מיימוני כתבת פעם חשבתי שאם אי אפשר לענות על שאלה זו בחיוב, כלומר שניתן להוכיח את התורה ברמה שתשכנע (אלו שני דברים, לשכנע ולהוכיח!) גוי להתגייר, אזי אין בה אמת. עתה חוזרני בי למעשה אתה מתנהג כאן בחוסר יושר אינטלקטואלי. כלומר פעם הצהרת שאם תיוכח שהיהדות היא לא אמת במובן שתשכנע גוי היא לא אמת. משנוכחת שאכן המציאות כן הוא, לא התנהגת כפי שהצהרת מקודם להחליט שהיא לא אמת, אלא שנית את הקריטריונים. אתה משחק לידים של מי שטוען שהמסקנא כבר סומנה מראש וצריך רק לחפש את הדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 23:06 |
|
| |
הרב מיימוני, כתבת, האבחנה הזו מעוררת, לפחות אצלי, שאלה על דרך המוסר. מדוע ה' לא נותן הזדמנות שווה לכולם? מדוע לא כל אדם זוכה להזדמנות להכיר את התורה באופן שיוכל להשתכנע ממנה? שתי תשובות בדבר. לדעתי. ראשית, תשובתו של רוזנצוויג. פרנץ רוזנצוויג הסכים שאנו מצפים באופן טבעי שה' יתן הזדמנות כזו, אלא ש"ה' גואל את העולם כלומר האדם שלב שלב". זה נעשה במשך הזמן. והתהליך לא הסתיים. (למה? זה סניף של בעיית הרע, כלומר שאין תשובה). האדם שכן זכה יכול רק לשמוח ולהודות לה' שבחר בו לדעתו לפני אחרים. האם סניף של בעיה שאין לה תשובה יכול לשמש כתשובה? יכול להיות שאם היית שותה כוס קפה לא היית כותב טיעון מפוקפק מסוג זה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 23:33 |
|
| |
אלי, אכן כדבריך והבחירה מתוך המגוון הרחב בידך עם כל הסיכונים והסיכויים. החיים אינם מתמטיקה ואינם פשוטים כל עיקר. אינני חושב שצריך להוסיף: לצערנו, שכן אז היינו רובוטים ולא בני אנוש.
ירוחם, אכן מוכרחים לבחור ואי אפשר להחליט לנקוט בשב ואל תעשה. אולי איננו מבינים את הצדק שבדבר, עכ"פ אונס אין כאן (אא"כ תדמה את שאלתך לשאלת הידיעה והבחירה או בחירה ודטרמיניזם וכבר הלכו בהן הנמושות)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2011 23:39 |
|
| |
דבריי הם רק השורה האחרונה בהודעה. שכחתי לשנות צבעים והדגשה בין הציטוט לדבריי שלי, ועם הקוראים הסליחה.
|
|
|
|
|
