דע מה שתשיב

מאןדפליג, (כמעט) כולם אהובים, (כמעט) כולם ברורים. כל שמדובר בתוך המסגרת ההלכתית. ואילו בהשקפות שאינן נוגעות לעיקרי האמונה, אין כידוע הלכה פסוקה. לכן אין כמובן כל חובה להשאר סאטמרי. אפשר בהחלט לעבור מלימוד הויואל משה לאורות הקודש וחוזר חלילה.

מאןדפליג, אם זו שאלה הלכתית, הרי יש לנהוג בשכמותה. פוסקים כמי שקיבלו על עצמם כמורה הוראה. והראוי להורות, יכול לפסוק לעצמו. מה הבעיה ?

הבעיה מתחילה כשהמשיחיסט מבין שהוא טועה, האם מותר לו לעזוב את אמונתו או לא?

אם לחרדי מ"בפנים" אסור לצאת החוצה, אז גם הוא חייב להישאר כזה, לא?

חביון,

הנדון ראוי לאשכול בפני עצמו.

נא להחזיר את הדיון לנושא המקורי.

יהי,

עכשיו אתה מדבר על מניע לחיים בכלל.

היוצר טבע ביצורים את יצר החיים. מה אתה מציע שאעשה בזמני החופשי?

זהו שאמר הכתוב לולי תורתך שעשועי וגו'.

דברים שאין בכוונתך או אפשרותך להבהירם אינם תורמים מאומה לדיון, אלא אם נקבל כי עצם העובדה שיש לך מה לומר דיה לשכנע.  

כדי לחלוק על הנחה אין צריך טיעון חדש או ישן, לשלול. על המניח להוכיח את הנחתה או למצער לשכנע בנכונותה.

חביון ממלא את תפקידו הוא מלמד אותנו שיש לדעת להשיב לאנשים שמדברים בלי לחשוב על מה הם משיבים צריכים ללמוד להשיב לאנשים שמפחדים לחשוב  הם יודעים רק לדקלם

אד הומינם במיטבו?

במקום לדון בנקודה מה האיזון, לדון מהם דעותיו של הכותב?

. 

יהי,

אני משתמש בביטוי יוצר מטעמי נוחות. אתה לא מצפה שבמקום זאת אכתוב כל פעם את כל הדעות על התהוות החיים.

לה אתה מתכון כשאתה אומר כל אחד בדעתו?

הדת היא רעיון פוזיטיבי המתיימר להיות מחייב. זה מצריך הוכחה.

כשאתה טוען כי רוב מוחץ בעד בדיקה ובחינה אינך יכול להסתפק במאמר שכתבת.

יעקב,
אני בסך הכול מבקש ממך להציג את עמדתך באופן ממוקד וברור.

אלי עושה עמך חסד כאשר הוא מאשימך באד הומינם.

דומה כי הצגתי את עמדתי בבהירות ובאריכות באשכול זה ובעוד אשכולות. לא קראת? במקום להתייחס אתה בוחר להאשימני בהסתרת עמדתי... זה עלבון לאד הומינם.

שותפי,

זה בסדר שאתה מצטרף בחדווה לכל מי שתוקף אותי אישית בעיקר כאשר זה נעשה ללא שום ביסוס.

אתה אולי גם סבור שלא הצגתי עדיין את עמדתי?