לבד זה פשוט לא הולך..

בס"ד

לבד זה פשוט לא הולך. אז כן, אני צריך אותך

מוזר להתגעגע למישהו שאתה לא מכיר. זהו כנראה געגוע למשהו- כתף אוהבת, יד מלטפת. אנחנו חיים בעולם כה בודד. גם בלב עיר הומה, וגם עם חברים אי שם, אתה יכול להרגיש ממש לבד.

שקט כאן בשוויץ, רק התנור רוטט ברעש רקע קבוע, שבוע שני בשוויץ. קר ורחוק. אין לך מושג מה קורה איתי, למעשה נראה לי שאת כלל לא יודעת מי אני. אני כנראה גם לא מכיר אותך. יתכן ונפגשנו, יתכן שלא. יכול להיות שאת גם לא קיימת באמת, אבל אני מסרב להאמין בזה.

מוזר להתגעגע למישהו שאתה לא מכיר. זהו כנראה געגוע למשהו- כתף אוהבת, יד מלטפת, מה שזה לא יהיה. אנחנו חיים בעולם כל כך בודד. גם בלב ציריך ההומה, וגם עם הרבה חברים אי שם, אתה יכול להרגיש ממש לבד. יש משפחה, וגם חברים. ונכון, תמיד יש מישהו שאתה יכול לדבר "איתו על הכול", אבל משום מה, דווקא בשעות האלה, התחושה מתעצמת. אל תאמינו לכל מי שמספר לכם ש"אנחנו לא לבד ביקום". אנחנו לגמרי לבד, כל אחד לעצמו. בסוף היום, כל אחד נשאר עם המחשבות שלו, הפחדים, החששות והתקוות.

לרוב לא נראה את זה לאחרים. כולנו חיים עם מסיכות קבועות. אפשר גם להחליף אותן בהתאם לצורך. מעט מאוד אנשים רואים אותנו במצבנו הטבעי, חסר ההסתרות והכיסויים. ואלייך אני מתגעגע. את שאוכל לתת לה לראות אותי ללא כל אלה, נטול. ללא צורך באמצעים טכניים כדי להתחבא, או כדי להיחשף. שאוכל להגיד לה "קשה, ואין לי מושג לאן הולכים מכאן", ואת תעני "כן זה קשה ואתה לא יודע לאן ללכת, אבל אני סומכת עליך. כרגע, שים ראש על כתפי, ועצום את העיניים, אחר כך נדאג לשאר". מילים. משנות את העולם, ואפילו אין להם קיום ממשי.

אחרי כל ההצהרות על הצורך ב"להיות קצת לבד", אתה מבין שזה לא צורך. זה תירוץ. אנחנו לא באמת אמורים להיות לבד. השם יצר שני מינים, והחיים ממשיכים רק כשהשניים מתחברים. לבד זה פשוט לא הולך. אז כן, אני צריך אותך. נכון, אני יכול לעמוד בעצמי, ולא אקרוס אם לא תהיי. אבל אני זקוק לך, ואני רוצה שתהיי זקוקה לי. לא איכפת לי אם תבואי בעוד חודש, או בעוד שנה. העיקר שתבואי... אני רוצה להיכנס הביתה בסוף יום, לתת לך חיבוק ארוך ונשיקה אוהבת... ולא נשכח לרגע להקשיב זה לזה, כי זה מה שעושה את זה להכי טוב.

כמה חספוס ושכבות צריך לקלף כדי להגיע פנימה. אני כל כך רגיל להיות תמיד בסדר, לא להתפרק, לשמור על שפיות ועל קו מחשבה נקי. אף אחד לא משער מה קורה בפנים, וכנראה שזה ככה גם אצל אחרים. תמיד אני מגלה את זה מחדש. הבחורה הכי טובה ומוצלחת מתה כבר להתחתן, היא שבורה לפעמים, אבל היא לא תראה את זה. כמה פעמים שמעתי את המשפט "אתה בן אדם שמאוד שלם עם עצמו" בגרסאות שונות, אבל עם אותו מסר : מה שאנחנו רואים זה, שאתה יודע מה אתה עושה.

אז זהו שאין לי מושג. אני מסתיר יפה, כמו כולם, ורק לעיתים נדירות נותן לאור לחדור פנימה, למחשכי האמת של החיים. בואי, אני מבטיח שאם תאירי מספיק חזק, ולא תתייאשי מהר מידי, תוכלי לראות פנימה. רק את מסוגלת לראות דרכי, ורק לך אתן לעשות את זה באמת. אני יודע שלא תשפטי אותי, ולכן מוכן להיפתח ככה. ואת תתני לי לתת לך את אותה המתנה של אמת צרופה וחסרת פניות.

אני צריך שוב להרגיש אותך, האישה של חיי. שנצחק, נבכה, נאכל, נדבר וניסע לטייל. אני אשים ראש על כתפך, ואעצום עיניים, אחר כך נדאג לשאר.

כתבת מאוד יפה, כל נושא שלך ממש מעניין לקרוא
תודה על השיתוף שלך איתנו
ועל זה שאנחנו מוצאים דברים בכתיבה שלך שמדברים גם אלינו, אפילו שלנו אין את הכישרון ו/או את האומץ לכתוב בעצמנו

גם אתם מרגישים לפעמים ששמתם מסכה על הפנים?

ואסביר:לפעמים רע לי,אין לי למי לדבר,אין לי למי לבכול,ואין לי את מי לאהוב.אבל-----------אני לא מראה את זה בחוץ...כי אנשים לא אוהבים אנשים בכיינים...(אני לא כזו מסכנה מצד שני...אבל לפעמים קשה...)מה אתם אומרים?

אוי כמה היטבת לתאר את תחושת הבדידות שאני מרגיש אותה יום יום שעה שעה.  חזק ביותר. והלוואי ובקרוב החלום שלך יתגשם וכמה שיותר מהר.

אני רק יכול להגיד לך שבחיים לא זז לי משהו בלב כמו מה שאתה כתבת.

לא ציפיתי לנגוע עד כדי.....וולקם בחור-חסידי!

לצערי הרב אני בין מייסדי הפורום. שלקח חופשה קצרה ארוכה ולא באלפים שוויץ.

אהבתי

וואו. 
הדבר היחיד שאני יכולה לאמר עכשיו..

אין מה לדבר אתה מוכשר ....ולרגע נרד מפסגות האלפים לקרקע המציאות אז הבעיה בדיוק כמו שאתה מחפש את אותה כתף גם אותה בחורה עלומה מחפשת בדיוק את אותו הדבר ...
בלי לפגוע ... אם שמת לב כתבת רק על עצמך כמה ומה אתה רוצה לקבל מהשני ...וזאת בעיה של רבים וטובים ...
תחפש מישהי כדאי לתת... ואז תראה שזה הדדי....
בהצלחה..