|
|
| נשלח ב-9/8/2015 20:08 |
 |
| |
[סתם הערה:
מקסמן,
כתבת - "(למשל אין אדם שזוכר דברים מלפני גיל שנתיים שלוש, כי הוא פשוט עוד לא רושם)".
זה פשוט לא נכון. יש אנשים שיש להם זכרונות מלפני גיל שנתיים ובודאי לפני גיל שלוש. ככל הנראה הזכרון קשור ביכולת להמשיג דברים במילים (אע"פ שהזכרונות עצמם לא חייבים להיות "מילוליים" ממש). יש הרבה מאוד ילדים שיכולת זו מתפתחת אצלם מוקדם, אפילו בין גיל שנה לשנה וחצי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 13:14 |
|
| |
עדכון לגבי הכתבה במבשר התורני:
עדיין לא הצלחתי להשיג אותה. בינתיים שמעתי מכאלו שקראו, שהרוב שם היה ציטוטים מהספר על ר' אהרן מבעלז.
לגבי מסמכים, לא ידעו להגיד לי.
אחרי שאראה את הכתבה, אעדכן בל"נ את הציבור המפוהק, הנזעם או המשועשע, האם יש שם ראיות חדשות או נידונים חדשים לבדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 14:22 |
|
| |
בזמנו היתה אופנה של עלוני שבת עם סיפורי ניסים וטלפון לווידוא.
יש לי בן שהיה נוהג להתקשר לטלפונים אלו.
מעולם לא קרה שהיה שם מענה + אישור ממשי לסיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 18:41 |
|
| |
בדיוק נזכרתי לאחרונה בסיפור זה וניסתי קצת לברר.
שמעתי מאבי ששמע מאדם אחר, אדם חשוב אך בעיקר איש אמת ידוע, שאמר 'אבער איך האב איהם דאך פאערט', - הרי בחנתי אותו.
גם אני וגם אבי וגם הנ"ל הם אנשים סקפטיים מטבעם, שניתן לומר עליהם שהם 'שונאים' סיפורים שכאלו. אבל כך אמר הנ"ל, על מה בחן אותו איני יודע, אבל ברור שידיעותיו היוו בעיניו פלא עצום, פלא שגורם גם לאנשים שמנסים להיות אובייקטיביים להתחיל לחושב על תשובות מחוץ למסגרת הטבע.
הסיפור הזה משגע אותי, וחבל שעם כל אורכו של האשכול עדיין אין כאן פתרון לשאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2015 19:29 |
|
| |
כנראה שזה כבר נידון באשכול אבל אני לא זוכר כרגע אז - מי אמר שלא מדובר פשוט בזיכרון צילומי? מרגע שהילד למד לקרוא הוא פשוט נהג לדפדף בספרי קודש ענקיים ולקרוא אותם, וכך למד את כל התורה כולה. (ואולי אפילו הסתכל בהם כתינוק ומרגע שלמד לקרוא פענח מוחו את מה שזכר) התופעה נחלשה עם הזמן והוא חזר למצב נורמלי.
וכמובן, האגדות על מחברי ספרים שהגיעו לילד וביקשו ממנו שיאמר את ספרם הן רק אגדות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 09:11 |
|
| |
משהו אני לא מבין
אם אדם זוכה בכזו מתנת שמים, מדוע לקחת אותה ממנו?
וחוסר הרצון לפרסם, כל היום אנחנו שומעים שצריך להתחזק באמונה, מדוע לא לפרסם?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 10:33 |
|
| |
בעל בעמיו, אתה קיבלת בזמנו את הפרטים שלו. יצא מזה משהו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 10:57 |
|
| |
לא
ציפית שאני אתקשר אליו אישית?
כל ספור של השגחה, מפרסמים בתופים וצוצרות + כתובת לתרומה, וכאן שהוא ספור גדול מכולם שקט מוחלט?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 11:10 |
|
| |
אולי משום שסוף סוף יש כאן סיפור אמיתי, לשם שינוי. ברצינות, נראה שהקב"ה שומר את היהודי הזה בצמר גפן כי הוא באמת איש יקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 11:15 |
|
| |
ועדיין קושייתי במקומה עומדת, אם קבלתי מתנה כספית משמיים מישהו רשאי לקחת אותה ממני? אז מדוע אם קבלתי מתנת יידע משמים מותר לקחת אותה ממני.
ולגבי טיעונך האחרון, ר' ישראל סלנטר כבר אמר שבדורנו אסור להיות צדיק נסתר, וה"ה שאסור לשמור ספור כזה בנסתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 11:40 |
|
| |
טוב, לא הבנתי. מה אתה מציע ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 11:57 |
|
| |
בעב
א. אתה שואל על כל מתנה שהיתה לאדם וניטלה
ב. אני מוכן לשאת בתרומה בגדר הסביר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 12:33 |
|
| |
| ירו_שלמי כתב: |  | בדיוק נזכרתי לאחרונה בסיפור זה וניסתי קצת לברר.
שמעתי מאבי ששמע מאדם אחר, אדם חשוב אך בעיקר איש אמת ידוע, שאמר 'אבער איך האב איהם דאך פאערט', - הרי בחנתי אותו.
|
|
תודה על העדכון
על מה בחן אותו? מה ידע הילד לענות? מה היה הקשר בין הילד לבוחן? האם האדם החשוב הנ"ל עדיין בין החיים? האם אוכל לקבל באישי את פרטיו ולפנות אליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 12:38 |
|
| |
| שותף כתב: | | | בעל בעמיו, אתה קיבלת בזמנו את הפרטים שלו. יצא מזה משהו ? |
|
את הפרטים של הילד? כבר דשו בזה רבות, שהילד עצמו אינו יכול להעיד כלום בסיפור כזה.
הוא לא יכול לדעת מה ידע בגיל 3. במיוחד לא כשזכרונותיו שוכתבו ע"י המבוגרים.
אם יש למישהו פרטים של אדם שחי היום, והיה בזמנו מעל גיל 13-14, ודיבר אישית עם הילד - אני אודה לו מאד-מאד אם יוכל לתת לי אותם. אעשה בהם שימוש מיידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2015 15:50 |
|
| |
ילד הפלא של משפחת מנדל, שידע בגיל 4 את כל ספרי הקודש בע"פ, המלאך שכח להשכיח את התורה, רבי אהרון מבעלז, בהקדמה למהדורת שנת ה'תשס"ט של הספר "ידות אפרים" מביא המהדיר, ר' מרדכי בן יעקב פלדמן, ראש הכולל "פרי העץ" מירושלים, בשם הרב חיים אריה שפיץ, שכאשר סיפור הינוקא הפלאי התפרסם בעיתונות בארצות הברית, הסעיר הדבר את נפשו של ר' חיים אריה, והוא נסע לישראל ויחד עם חותנו, הרב יוסף אריה פלדמן, נפגש עם הילד, בביתו של הרב מרדכי פלדמן, ברחוב הקליר בירושלים. ר' חיים אריה הקריא בפני הילד קצת חומש, והילד המשיך בעל פה את הפסוקים הבאים אחרי הפסוקים ששמע, הדבר חזר על עצמו גם כשקראו לפני הילד קצת גמרא הילד המשיך בעל פה את דברי הגמרא בצורה ברורה, אף שניכר היה שהילד לא הבין את מה שאמר. ר' חיים אריה חשב שאולי זה מין טלפטיה שהילד קורא המחשבה של זה העומד לפניו, ולכן יודע את מה שרואה הקורא הכתוב לפניו, ולכן רצה לנסות את הילד באופן אחר, הוציא עיתון וקרא לפני הילד קטע מתוכו, אבל הילד לא הגיב כלל ולא ידע להמשיך אות אחת, אחר כך בדקו את הילד בעוד ספר (ששמו לא זכור לו כיום) וגם בזה המשיך הילד לקרוא. כיון שכך רצה ר' יוסף אריה לבדוק אם הוא יודע את הספר (של זקנו) "ידות אפרים" ומיד כשהתחילו לקרוא לפניו מספר זה, המשיך הילד ואמר כעשר מילים מהדברים הכתובים בספר, והדברים מעידים שספר "ידות אפרים" הוא תורת השם, אשר המלאך מלמדו לכל עובר טרם לידתו.
 |
|
|
|
|
|
