|
|
| נשלח ב-12/8/2015 17:57 |
|
| |
עכשיו רק חסר שאברם יגיד לנו מה J ומה P ואיך העורך טעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 17:59 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 19:05 |
|
| |
למרות הוראתו של שותף שהחבורה הנכבדה עדיין לא בשלה לדון בנושא הניסיות, אנסה לבצע ניתוח בוסרי וירקרק בנושא זה.
יש שני הסברים לסיפור, טבעי ועל טבעי. ההסבר העל טבעי (שבשביל עודד נקרא לו 'האמונה התפלה המגעילה' ובקיצור הה''ה) בנוי על הנחה שהידע הגיע למוחו של הילד ללא לימוד.
ההסבר הטבעי בנוי על הנחה שהילד סבל מסוג הפרעת זיכרון כלשהי, והוא כן למד את החומר, בקריאה, בשמיעה, מדעת ושלא מדעת.
באגדה כפי שמספרים אותה היום יש כמה הוכחות להה''ה, והן:
1. הילד ידע (כמעט) כל ספר שהביאו לו. לא סביר שהוא קרא את כל ארון הספרים היהודי.
2. מחברי ספרים הביאו לו את ספריהם לבדיקה. לא סביר שהוא קרא את הספרים החדשים לפני כן.
3. הביקור אצל האדמו'' ר ריפא את הילד במקום. כאן אין הוכחה שהתופעה היתה על טבעית אבל יש הוכחה לכוחו העל טבעי של האדמו''ר..
4. (הסיפור המוזר ביותר בעיני) לילד היה חסר שקע בשפה העליונה. אין כאן הוכחה לשום דבר על טבעי אבל מקשרים את זה עם האמור בגמ' שהמלאך סוטרו על פיו וטוענים שהסטירה יוצרת את השקע.
כאן עלינו לבדוק אם במקורות דלעיל מוזכרות ארבעת העובדות הללו. ואלו התוצאות:
1. ברור שהוא ידע המון חומר. האם ניתן להניח שהוא עבר על כולו? זאת הבעיה הגדולה ביותר בסיפור. (כלומר, בצד הלא מאמין לאמונה התפלה המגעילה) אבל אני מניח שכל מה שהוא לא ידע - בעיקר ספרי אחרוני זמננו וספרים נידחים יותר, שמן הסתם לא יצא לו לראות/לשמוע, הוכרז כ'לא באמת תורה'. בכתבה יש רשימה של הדברים שהוא ידע - תרגום יונתן, זוהר, מוהר''ן מברסלב, האדמו''ר מסאטמר שליט''א(!) כל אלו הם כתבים שסביר שילד בת''ת סאטמר יחשף אליהם. (פרט לספרי יסוד, כמובן, שהוזכרו גם ביתר המקורות)
2. אין אזכור של זה באף אחד מהמקורות. אולי זה נוצר מהסיפור על נכדו של מח''ס ידות אפרים ששאל אותו על הספר.
3. בסרטון האח לא בטוח אם התופעה פסקה מיד אח''כ או כחלוף זמן, במכתב לא מוזכר שום דבר על צורת הפסיקה או על הפגישה עם האדמו''ר ובכתבה נראה שאחרי שהאדמו''ר אסר עליו לדבר בנושא הוא עדיין זכר.
4. במפתיע, האח מאשר את העובדה שלילד לא היה שקע. כאן נאלצתי לשלוח בזעזוע את אצבעי אל גוגל ולהקליד 'תמונות עוברים'. מתברר שכבר מהחדשים הראשונים זוכים העוברים בשקע בשפתם. הרב רצאבי מסר על נושא קריטי ומרגש זה סדרת שיעורים ו'תירץ' שנשתנו הטבעים ובימינו המלאך מכה את התינוק כבר בתחילת ההריון או שעניין השקע הוא לא כפשוטו. הוא כנראה לא שם לב שזה לא כתוב בשום מקום. עכ''פ, אין כל קשר בין השקע לסיפור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 19:40 |
|
| |
אגב, בעניין באר שבע. זה שם הרחוב בנחלאות שבו גרו. לא העיר באר שבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 19:45 |
|
| |
ועוד אגב. ליהודי הזה יש שקע תחת אפו כמקובל במחוזותינו. ועל פי דבריו הרב לא נגע בו כלל אלא רק אמר לו לשכוח את הכל וכך היה (בהדרגה, לא בבת אחת).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 19:51 |
|
| |
כנראה מדובר בשני סיפורים: הסיפור של אריאל על ילד שזכר הכול ולא היה לו שקע, אלא שילד כזה לא היה. וסיפור אחר על ילד שלא זכר הכול והיה לו שקע. לסיפור הזה יש הרבה ראיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 20:00 |
|
| |
האח אומר שאז לא היה לו שקע. הוא אומר את זה עם המון ביטחון ומתאר איך ילדים היו רצים ברחוב לראות את השקע והילד היה הולך עם היד על הפנים כדי להסתיר. גם אם באמת לא היה לו שקע זה לא קשור לסיפור, וכנראה השפה שלו היתה פשוט קצת יותר ישרה מהרגיל ועם הזמן התעצבה כמקובל. אבל ההסבר היותר ריאלי הוא שזאת היתה אגדת ילדים אורבנית שנוצרה אז וילדים היו הולכים להסתכל עליו וכו', והאח, שגם הוא היה ילד, זוכר את הדיבורים ש'לשרוליק אין שקע' ואת מצוקתו של אחיו. גם אני טענתי שהוא לא ידע הכל. השאלה היא אם כמות הידע המתוארת במקורות סבירה כתוצאה של זיכרון צילומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 20:41 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | מוהר''ן מברסלב.... כל אלו הם כתבים שסביר שילד בת''ת סאטמר יחשף אליהם. |
|
איך לומר בעדינות... אחד הדברים האחרונים שילד בסאטמר ייחשף אליהם אלה כתבי מוהר"ן מברסלב...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 21:09 |
|
| |
טוב בסדר, אבל הוא עבר ברחוב זוננפלד ולקח חוברות של ברסלב מהברסלבר שמוכר שם. (אני יודע שהוא לא היה חי אז)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 21:55 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | | עכשיו רק חסר שאברם יגיד לנו מה J ומה P ואיך העורך טעה. |
|
אברם עודנו עומד בהלם ובודק שוב שהוא לא נכנס בטעות לפורום של "תומכי תמימים"... אוי לנו שכך עלתה בדורנו... אבל מילים לא יעזרו, נחזור לציורים:

|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 21:56 |
|
| |
ולמי שתהה האם לא חסר כאן מישהו בדיון...

|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 22:02 |
|
| |
אברם למזלך, אני מבין בדיחה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 22:11 |
|
| |
אברם אתה הבנת ממני שאני מאמין לסיפור?! כי אם כן הייתי שולל לך את התואר השני ואולי אפילו את הראשון (שלא לומר את הבגרות) בשל בעיות יסודיות בהבנת הנקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 22:26 |
|
| |
עד כמה שאני מבין, אברם (ועודד) מזועזע מעצם היחס הרציני שלנו לסיפור. לכן אני זוכה להיות ממש קרוב למים. ואתה, שמתנדנד בין לעג ויחס רציני, מרחף באמצע הדרך. וכאן אני חולק עליו נחרצות וטוען שדוגמטיות רציונליסטית היא דוגמטיות גמורה. קראתי עכשיו סיפור בדיוני על מדענים שחוקרים את נושא חוויות סף המוות (אולי עוד יצא מזה אשכול) הם חוזרים ואומרים כל הזמן, בפוזה של בני האור השפויים, שלא נמצאו שום הוכחות לאמונה שהמתים באמת מציצים לחיים אחרי המוות. ואז הם שומעים שחוקר בעל שם התראיין לעיתונות וטען שהוא השתכנע לחלוטין באמונה זו. מהי התגובה? ''גם הוליס השתגע? קודם פרקר ועכשיו הוליס''. ''יכול להיות שכל מי שחוקר את הנושא הזה משתגע?'' איך אני אמור להתייחס ברצינות לטיעון שלהם שאין הוכחות וכו' אם הם אפילו לא בדקו אותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2015 22:28 |
|
| |
ואם לא הבינו אותי, מסיכום הדברים שלי יצא שאין הוכחות לאירוע על טבעי. ועדיין יש להבין את סעיף 1.
|
|
|
|
|