על ילד הפלא שידע הכל

אברם, זהו? מורידין ולא מעלין?

[ואם בכל זאת מעניינת דעתי האישית את מישהו, אז ככה, הסיפור היה, רוב הסיכויים שבסיפור של היום נשארו אך שרידים מהסיפור האמיתי, כי כבר הספקתי לעקוב אחר האבולוציה של מספיק סיפורים, זה פשוט לא טבעי שסיפור פיקנטי שכזה לא יצבור לעצמו תוספות פי כמה וכמה ממשקלו המקורי. אבל היה שם משהו מוזר, שיתכן מאוד שבזמננו היו חוקרים את זה ברצינות ומגלים את סוד כוחו באמצעים מדעיים.

מה שכן תופס אותי, ואני עדיין נותן לכך סיכוי רציני, זה איך שהבעלזער רוב השתיק אותו, לפי מה ששמעתי הוא אמר לו משהו כמו 'דו געדענקסט נישט א יא?' (אתה לא זוכר נכון?), [כי - לפי מכיריו - הוא גם לא אהב תופעות מעין אלו], ומאז הלך הפלא ונשאר הילד, ככל הילדים.

כי קיימים הרבה סיפורים על מוחות מוזרים, אבל הסיום המהיר של הסיפור הוא כבר משהו לא מוכר, ואני כמאמין בצדיקים אין לי בעיה להאמין בצדיק גוזר והקב"ה מקיים.

ושוב, סביר מאוד, שבשלב מסויים הוא נכנס לבעלזער רוב והוא פשוט דחה את הסיפור על הסף ואמר לו ביטוי כדוגמת הנ"ל, והם יצאו ממנו טיפה מאוכזבים, ולאחר כמה חודשים כשהפלא החל להיעלם, הלבישו זאת על הרבי כמויפת, על אף שאין באמת קשר בין הדברים (וכבר טענו כאן על הסתירה בסדר הכרונולוגי בין מה שנכתב על כך במעריב לבין דברי האח, ואולי זאת התשובה).

לסיכום, זהו סיפור פלא, שלא נחקר, ולאחר כל האשכול הארוך אני עדיין שרוי באותו בלבול לגביו]

יש3 - מה שכתב אריאל73: "אברם (ועודד) מזועזע מעצם היחס הרציני שלנו לסיפור. לכן אני זוכה להיות ממש קרוב למים. ואתה, שמתנדנד בין לעג ויחס רציני, מרחף באמצע הדרך."
אלא שהנ"ל המשיך בדברים המפליאים הבאים: "קראתי עכשיו סיפור בדיוני על מדענים ... איך אני אמור להתייחס ברצינות לטיעון שלהם שאין הוכחות וכו' אם הם אפילו לא בדקו אותו?"
רוצה לומר, הריני לוקח סיפור בדיוני (!) ומביא ממנו ראיה כנגד הרציונליסטים... אלא שבתגובה הבאה הוא מתנער מיד:  ואם לא הבינו אותי, מסיכום הדברים שלי יצא שאין הוכחות לאירוע על טבעי...
ועל זה כתבתי בזמנו שאריאל73 הוא עיתים חלים עיתים שוטה ולא ירדו חבריו לסוף דעתו.

ולירו_שלמי - מי שכבר שקוע במים אכן כדאי שיתנועע בכל כוחו לכל כיוון ובלבד שיצוף - אני מראש לא נכנס למים...  

אברם, הסיפור הבדיוני מבטא אמת, ומאד הפליג רבינו בגודל מעלת סיפורי מעשיות.
עכשיו אני אנסה להיות מאד ברור.
1. צריך. לבדוק. סיפורים. מוזרים. ברצינות.
2. אחרי שבדקתי את הסיפור הזה ברצינות, השתכנעתי (כמעט) שאין בו הוכחות על טבעיות.

אברם

חסר שם בציור בת יענה, נראה שהיא חשבה שזה לא הפורום המתאים

יש3, תחזיק חזק בציפורניים שלא ליפול, אני עומדת להישמט לים מיד אחריך

ולשותף: תודה על המכתב. אם אכן זהו מכתב אמיתי ואיש אמיתי המוכר כרב ידוע, זו כבר עדות מוצקה וברורה יותר מכל האחרות שנשמעו כאן עד עכשו. 

למה אתם מתווכחים כשאפשר להביא ראיה חיה? 
בגיל 14 ציטטתי בפני חבר חדר שלי כמה שורות (למען הדיוק כ10-15 שורות) מהמסילת ישרים בע"פ. בעקבות זאת הוא הכריז עלי שאני יודע את המסילת ישרים בעל פה. מה שכמובן לא היה נכון. הוא כמובן לא טרח לומר שזה היה רק ציטוט של כמה שורות. הרי זה יהרוס את כל הסיפור. סיפרו עליי עוד כל מיני סיפורים כמו שאני בקי בקבלה (כן גם בתחילת גיל העשרה הילדים עדיין אהבו לספר) ועוד כל מיני סיפורים שאני כבר לא זוכר. אז מה? האם להאמין להם על עצמי? יש לציין שלגבי הקבלה הרי שעד אותו גיל עדיין הלכתי בעקבות החינוך שבו חונכתי - דרך מו"נית-רציונלית-מדעית. וכמובן שכמעט לא היה לי ידע בקבלה (למרות שאמא שלי ספרדיה ומתייחסת מאוד ברצינות למקובלים ולתורתם), וגם מעולם לא דיברתי בשבח הקבלה (גם אם לא כפרתי בה). אבל הילדים מספרים. בנוסף, בגיל קצת יותר מבוגר אמרו עליי שאני ת"ח/שיש לי חוש ביקורת מפותח (הסלש מכיוון שתלוי מי האומר) בגלל שידעתי להקשות ולתרץ בקצות (ספר "קצות החושן" - ספר פלפול חשוב). אז מה? נכון. באמת היו לי הרגלי לימוד מעבר למקובל (מה שגם לא היה זהה בכל תקופה בחיים), והייתי גם מתבודד. אז עכשיו אני צריך להאמין לכל ה"סיפורי צדיקים" שסיפרו עליי? 

שמעתי את מה שנאמר בסרטון. לא הוכח שם שום דבר מעבר לזה שהיה ילד חכם ו/או בעל זיכרון טוב, שידע בע"פ באופן מילולי ו/או הגיוני לומר כמה דברי תורה שגם היו כתובים בספרים. איך שאני מכיר את האנשים שמספרים סיפורים כאלה - ולמדתי להכיר אותם - אין כאן דבר מעבר לזה. 

וסליחה אם הרסתי למישהו. אבל בדיוק כמו שצריך לדעת לדקדק בתורה ובדברי חכמיה, מה התורה וחכמיה אומרים באמת ומה לא, כך צריך לדעת לדקדק במה שאומרים על התורה וחכמיה - מה מהדברים אומרים באמת ומה לא. וכמו שהיה אומר ראש הישיבה שלי - "אל תאמין לאמרו לי". (מי שמכיר את ראש הישיבה כמובן יזהה במי מדובר. אין לי בעיה עם זה. מאידך, אין לי עניין להזדהות פה)

כמובן אני מודע לכך שיש הבדל גדול בין סיפורים של ילדים לבין סיפורים שסופרו וחוזקו ע"י אנשים מבוגרים ואף התפרסם בעיתונים. אבל צריך להכניס את הדברים לפרופורציות. אנשים מספרים "בערך" ובצורה "מעניינת", את מה ששיערו שקורה. למה למשל ילד הפלא הזה לא דיקלם את התורה מגיל אפס, וחיכה עד החיידר, וגם אז המשיך לחכות עד "שני"?

אליקים, ההיסטריה הזאת לא פרצה בגלל ילד 'חכם ו/או בעל זיכרון טוב' ברור שזה היה משהו אחר לגמרי. אני לא חושב שנס, אבל ברור שהיתה כאן תופעה קיצונית כלשהי.

תכל'ס, לא נראה לי שמישהו כאן הצליח להביא אפילו התחלה של בדל של הוכחה משמעותית שהייתה מרשימה אותנו אפילו במעט, אם הוא היה בקי -לדוגמא- דווקא בברית החדשה.

דמינו את הסיטואציה ותבחנו את עצמכם אם הייתם יורקים לכיוון של נוצרי שהיה מספר לכם עדויות כאלו.

(בינינו, אי אפשר להביא הוכחה ברמה ראויה מעדויות של אנשים פה ושם. תמיד יהיו לזה אלף פרכות).