ימות המשיח, מסלקים בחורים מהישיבות בשל לימודי חול

ימות המשיח הגיעו, האם באמת מסלקים בחורי ישיבות בשל לימודם לימודי חול, כלומר תקופת ההשכלה חוזרת לישיבות. קשה להאמין!

מימוני
ברוך הנמצא
ביחס  למדיניות הפורם, אבקש את סליחתכם, אם כי בעצם אני קנקן ישן בניק חדש.
בנדון האשכול כמובן שהינך כרגיל מקיף נאמנה את הנושא ביסודיות, אמנם כוונתי היתה על התופעה החדשה בישיבות אם זה הגיע לכלל תופעה באמת, לפני מספר שנים, לא חלמו על מצב כזה, והנה זה קורה ! היינו כחולמים, הגולם קם על יוצרו.
מה שמעניין אותי עד כמה התופעה פשטה או פשתה, האם תבוא התפכחות בהנהגה שיש צורך במוסד אלטרנטיבי, או שימשיכו בהתנגדות מאסיבית ויפסידו את הכל.
לפני שנים רבות דברתי עם הרב ד"ר לנדר שהקים את "תורה קולג'" שהוא קולג' יהודי, ואח"כ את "לנדר קולג', וכמובן שבתחילה הייתה התנגדות חזקה מאד למוסדות שהקים, וכיום כולם נהנים ואפשר לומר שסרה כל התנגדות, חלק גדול מהבנות והבחורים האמריקאים המגיעים לסמינרים ולישיבות בארץ הקודש, הם מגיעים כמסונפים מ"תורה קולג'", וכמובן שזה מאפשר את תשלום השכר לימוד היקר במיוחד, מפני שאנקל סם משתתף בעזרה למעוטי יכולת, וכך נשלחים כל שנה מאות בחורים ובחורות מרחבי ארה"ב ללמודי קודש. וזה דבר שהמתנגדים הגדולים אפי' לא חלמו על כך.
חלק מהמתנגדים היו רבנים יוצאי ישיבות אירופה, או ההולכים בדרכם, שאצלם המושג קולג' היה השכלה, כי הם באו ממקום שלחמו בחרוף נפש נגד מוסדות אלו על כן לא יכלו לעכל שכיום לפחות בארה"ב זה רק ענין של לימוד מקצוע.

בכול אופן סיפר לי הרב לנדר, שכאשר הוא היה צעיר היה רב בבלטימור על מקומו של הרב שוואב (שאח"כ כיהן בקהל עדת ישורון  בניו יורק), שנזרק ממשרתו על שמחה בנשיא בית הכנסת על שהגיע רכוב על סוס בשבת, הרב לנדר שאל את הרב שוואב באם הוא מתנגד שהוא יקח המשרה, הרב שוואב השיב לו אדרבה אשמח שימלא משרה זו יהודי יר"ש. לאחר זמן קצר עזב הרב לנדר את משרתו בבלטימור, למפני שהיה בחור ולטענתו באותו הזמן לא היו יותר משלש בחורות שומרי שבת בבלטימור. אע"פ שכמעט לא היו שומרי שבת באותם הזמנים גם לא היו כמעט נישואי תערובת בארה"ב, עדיין היו חוקי אפליה עד שנות החמישים או משהוא כזה, וחוקים אלו גרמו שיהודים היו צריכים לשבת בקולג' בשורות האחרונות, וע"כ לא היו נשואי תערובות, עם התפתחות הליברליזציה והדמוקרטיה השתנה המצב (ומכאן אפשר להבין מדוע רוב היהודים בארה"ב הם עדיין דמוקרטים מסורתיים), והחלו נישואי תערבות.

הרב לנדר החליט שצריך להקים קולג' יהודי שיהודים יוכלו ללכת ללמוד כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד ולא יתנסו בכניסה לחברה מעורבת, ועי"כ יתבוללו. בלי ספק שהוא תרם רבות לעם ישראל בנקודה זו.
ועכשיו לעניננו, באם קיימת אכן תופעה כזו, ואם יסלקו את אותם הבחורים מן הישיבות הם יפנו למוסדות חילונים, או אולי אפי' למוסדות הדתיים הקיימים שיתכן שהם אפי' יותר גרועים, ואז הנסיון גדול, ויהיה להם קשה יותר להחזיק מעמד.
אבל אולי יקום איש אשכולות שיקיים בעצמו לא תגורו מפני איש ויחליט להקים מוסד חרדי אקדמאי (אם ישיבה או בלי זה לא הנושא).
וכאן יבואו כל דורשי הרשומות ויגידו ח"ו באם יהיה מוסד כזה הרי יגרום להרבה בחורי ישיבה לעזוב את הישיבה, ועל כן מוטב שכל הרוצים במוסד אקדמאי שילכו ללא דתים ויתקלקלו שם, ולא נאבד נפשות משלנו, חזרה על ה"אלף נכנסים למקרא ואחד יוצא".
אבל לדעתי הזמן בשל או כמעט בשל להקים מוסד כזה.

יש כאן טעות יסודית. בחורי ישיבה שלומדים לימודי מקצוע במקום לשבת בישיבה הם לא ישרים. הם מקבלים מימון ודחייה מהצבא כדי ללמוד בישיבה. לכן צודקים ראשי המוסדות בהחלטתם. אין לזה שום קשר לשאלת ההשכלה, ולגישות השונות ביחס להשכלה.
כנראה שהשאלה בה מתכוונים לעסוק כאן (לפי הטיעונים שעלו) היא שאלת הערך של לימודי החול עצמם, והיחס הראוי אליהם ולפרנסה. זו שאלה אחרת לגמרי.

השאלה שאינה זוכה להתיחסות והיא חשובה עד גורלית בעני והיא:

האם הסנקציה שבהשעית תלמיד ישיבה אמורה, בעיני ההוגים אותה, לעקור מליבו את הרצון לרכוש השכלה ו/או מקצוע שיפרנסהו בכבוד תוך יציאה לחירות עולם מחיי העוני האופנתיים במגזר?

ולחילופין, כלום אין עדיפות לאפשר לאותם חבר'ה לשלב בין לימוד התורה לרכישת מקצוע מאשר לשלול מהם מניא וביא את האופציה להסתופף בהיכל התורה?

לטעמי זו שאלה בדיני נפשות.

זהו לוז הענין, אם השימוש באיומים הוא להרתעה, בענין כה יסודי כמו לימוד תורה, האם מותר לקחת את הסיכון שהבחורים יבורו באופציית רכישת המקצוע, ככלות הכל רב הפיתוי כי לא קלים חיי המחסור.

תוסיף לכך את הדוגמא האישית השלילית של ההורים הנאנקים תחת עול החובות האדירים...