| נשלח ב-19/7/2011 21:42 |
|
| |
דרשות חת"ס: ספר ירמיה שלפנינו שלטו בו ידי מגיהים?!
בתלמוד בבלי במסכת תענית דף כ"ח: "הובקעה העיר בי"ז הוה והכתיב (ירמיה נ"ב ו'-ז') בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה ותבקע העיר וגו' אמר רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן בשניה דתניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז בשניה בשבעה עשר בו:" אבל בירושלמי כאן תירצו לדעה אחת שבאמת גם בחורבן בית מקדש הראשון הובקעה העיר בי"ז בו, אלא שמפני חמת המציק וחרדת מות לא דייקו איזה יום היה, וחשבו בני ירושלים שזה היה בט' בתמוז, ובאמת נתחלף להם ט' בי"ז, (וגם הקדימו את יום החורבן מט' באב לראש חודש אב.) ורבינו החת"ס [דרשות חת"ס דרוש לז' אב שנת תקי"ף והספד על הג"ר עמרם חסידא זיע"א בד"ה 'ובירושלמי".] הקשה איך יתכן שירמיה הנביא יטעה בחשבונו ויכתוב כן בנבואתו שהובקעה העיר בט' בתמוז?! עוד הקשה, שאף אי תימא שיכול להיות שטעה ירמיה בחשבונו ח"ו, והלא שפיל לדברי הכתוב ביחזקאל שחרבה ירושלים בראש חודש אב, ואיך יתכן שנתבלבל גם יחזקאל הנביא שהיה בין הגולים בבבל, ומה הגיע לו להחליף את הזמנים? ותירץ רבינו החת"ס שם ליישב את הירושלמי באנפין חדתין: שיחזקאל הנביא קרא ליוד באב "א' לחודש אב" כי זה היה התחלה חדשה אחרי החורבן, וכפרת עוונותיהם של ישראל, כמו שראשי חדשים ניתנו להם לישראל זמן כפרה לכל תולדותם. ולזה כיוון יחזקאל באמרו שהחורבן היה בא' מנחם אב. אבל בני בבל לא הבינו את הרמז, ודרשו את נבואתו כפשוטו, ולפי שהיה להם חשבון שארך כ"א יום משהובקעה העיר ועד שבית קדשינו היה לשריפת אש, אז יצא להם עפ"י חשבונם שבט' בתמוז הובקעה העיר. וכשבא הפליט וסיפר שהתאריכים שלהם אינם נכונים, ובאמת הובקעה העיר בי"ז בתמוז ונחרב ההיכל בט' באב, לא שעו לדבריו ותמכו יסדותם בנבואת יחזקאל שבראש חודש אב נחרב ההיכל. ומוסיף רבינו החת"ס ואומר, שלפי כל הנ"ל לא טעה ירמיה בחשבונו כלל, ובאמת כתב ירמיהו בספרו שבי"ז הובקעה העיר, אלא שלקחו בני בבל הרשות לעצמם והגיהו וכתבו ט' במקום י"ז, עפ"י דברי נביאם יחזקאל! וכן הוא לפנינו. האנוכי היחיד כאן שמשתאה על חידוש בסגנון הזה, מרבינו החת"ס זצ"ל?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 14:15 |
|
| |
צריך להבין, האם כוונתו שהם שינוי " על פי יחזקאל" פירושו שהם שינו בהוראת יחזקאל הנביא ועל פי ה' ? או שהם שינו מדעתם בלבד בהתאם למה שהבינו מפסוקי יחזקאל?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 14:30 |
|
| |
זה משנה?
מה שכתוב לך שחור על גבי עיתון הוא שאליבא דחת"ס ספר ירמיה שאנו מחזיקים ביד, עבר שינויים. עכשו, אם הייתי כותב זאת מעצמי, או רח"ל מפרופ' כלשהו, הייתי נשרף בכיכר העיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 14:33 |
|
| |
מלח, אתה לא חושב שזה משנה בין הגהת ספר על פי נביא ביד ה' לבין שינוי על פי סברא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 15:52 |
|
| |
גם באתר שני טעו בדברי אלה. לא ולא, יחזקאל לא ציווה לקדור את דברי ירמיה ולתקנם, אלא יחזקאל אמר שביהמ"ק נחרב בא' באב, והם לא ידעו שלא אמר יחזקאל כן אלא לענין מסויים שת"ב הוא מעין ראש חודש וכפרת פשע, ומעצמם לקחו הורמנא לתקן בכל מקום שנכתב אחרת, בהסתמך על נבואתו של יחזקאל. אבל יחזקאל ידע גם ידע שאין זה נתאריך הנכון מבחינת היסטוריה, ומעולם לא היה אומר לעקור דבר מדברי ירמיה חבירו. עיין בפנים החת"ס שכותב כן בפירוש. סליחה אם לא הובנתי או לא ביארתי מספיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 16:08 |
|
| |
וזה שהירושלמי מסביר שטעו בספר ירמיה זה פחות חמור? וביותר אם נניח שהירושלמי סבור כתלמוד הבבלי שירמיה כתב ספרו, אז ירמיה בעצמו התבלבל כשכתב את ספרו? אז אם לדעת הירושלמי אפשר לומר שירמיה התבלבל מחמת המציק, החת"ס יכול לומר שהבבלים התבלבלו מחמת יחזקאל...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 19:51 |
|
| |
להלן לשון החת"ס: "ונבוא אל המכוון בעזה"י דאנשי בבל שמעו מהנביא שלהם ביום לחדש 'שמח צור במפלת ירושלים' והם לא הבינו כי ט' באב נקרא א' בחודש על כי 'תם עוונך ע"כ, חשבו כפשוטו כי ביום ר"ח אב נחרב בהמ"ק וחשבו כ"א יום למפרע לבקיעת העיר ויהיה ביום ט' תמוז. ויען כי הם ישבו בבבל שלוים ושקטים ולא היה להם ומכ"ש לנביא יחזקאל שום בלבול דעת ע"כ האמינו זה אמת נכון כי כך היה המעשה. ושוב ביום ה' טבת שאחריו בא הפליט הראשון מירושלים ואמר הוכתה העיר, כשאמר להם שנבקעה בי"ז בתמוז ונחרבה בט' באב לא האמינו להפליט כי אמרו אתם טעיתם בחשבון כי הייתם בצרה וצוקה, ואנן על נביא שלנו נסמוך, ואפי' אח"כ כשהגיע להם ספרי ירמיה ושם בודאי היה נכתב י"ז בתמוז נבקע היו מגיהים בו בט' לחדש הרביעי, כי הם תלו בכל בקלקול חשבונות - אבל באמת. לפי מה שידענו כי תם עוונך בת ציון וט' באב נקרא א' לחדש מנחם אב אין כאן קלקול ולא טעות ואמת נכון כי בי"ז נבקעה העיר ובט' נחרב הבית. " עכ"ל החת"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2011 22:16 |
|
| |
ישבב יישר כח, הדברים באמת תמוהים ואין חובה לקבלם או אף להקשות על הדרשן.
אבל דברי הירושלמי שהבאת תמוהים בעיני הרבה יותר, כי לפי מה שהוסבר בשם הירושלמי , ירמיה הנביא שכתב את ספרו טעה בגלל חמת המציק בין ט ל יז בתמוז. וכך הספר כאילו מעולם לא עבר הגהה ע"י מחברו או מי מבאי מקומו וידידיו ונשאר כפי שהוא כספר שאינו מוגה
צריך לבחון האם באמת זהו הפירוש האמתי בדברי הירושלמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2011 00:13 |
|
| |
תוס' ר"ה דף י"ח ע"ב: ואע"ג דכתיב בקרא בתשעה לחדש קלקול חשבונות היו שם ופליג אש"ס דידן ורוצה לומר דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים. הכוזרי המאמר השלישי סי' ס"ג (בתרגומו של ר' יוסף קפאח): אמר החבר, הנכון הברור הוא שכותב תאריכי המקרא לא התענין בנסתרות, אלא במפורסמות הידועות... כי לא היתה מטרת המחבר להזכיר זולת המפורסמים אצל ההמון אשר שוחחו בו כולם, אבל הסיפורים הפרטיים אשר היו משוחחים בהם היחידים, הרי כולם אבדו מאתנו פרט למעטים... [ע"ש כל הענין].
ויעויין מהר"ל חידושי אגדות בר"ה שם, דרך אחרת בכל הענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2011 08:06 |
|
| |
יצויין שהכוזרי לא מדבר על מקרה של טעות, אלא רק על מה המקרא מספר ועל מה הוא לא מספר, יעויין שם. אלא שאני ראיתי מקום להביאו גם על מקרה זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2011 11:02 |
|
| |
בן שלום
לא משנה כל כך אם יש חובה לקבל וכו', מה שבאמת נובע מכאן שבעיני החת"ס אין בעיה לקבוע מכח קושיה כי הספר שבידינו עבר הגהה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 23:23 |
|
| |
צריך לחפש את כל ההתכתבויות המצונזרות של החת"ס עם שי"ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2011 18:08 |
|
| |
אין צורך להרחיק לדרשות כבר פירש החת''ס דבריו בהגהותיו לירושלמי תענית שם
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2011 12:08 |
|
| |
הערה לא-צדדית: אלו לא דברי ירמיהו. בסוף הפרק הקודם נאמר 'עד הנה דברי ירמיהו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2011 19:21 |
|
| |
לוצאטי, בפשטות הכונה שעד שם דברי נבואותיו, וכפי' רש"י, ולא שעד כאן הוא כתב את הספר, וחז"ל אמרו שירמיהו כתב ספרו. איך שלא יהיה, התאריך של תשעה לחודש כיום שהובקעה העיר מוזכר גם בפרק ל"ט פס' ב', ובמלכים ב' פכ"ה פס' ג'.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2011 21:54 |
|
| |
חז"ל דברו בכלליות, ועיין שם בב"ב לגבי ספר שמואל בברייתא ובגמ'.
|
|
|
|
|