|
|
| נשלח ב-22/7/2011 07:32 |
 |
| |
| דרום_חוקר כתב: |  | אש
לעולם לא מקשים משיטת הרמב"ן על שיטת הרמב"ם, כי שיטת הרמב"ן לחוד ושיטת הרמב"ם לחוד.
|
|
ראשית ישר כח על הערתך המחכימה.
לההלכה נפסק "הרופא אסור ליטול שכר החכמה והלמוד, אבל שכר הטורח והבטלה - מותר". לשיטתך זה רק על פי הרמב"ן בו בזמן שמרן פוסק ע"פ שלושה עמודי הוראה בינהם הרמב"ם שהוא אחד מהם ולא הרמב"ן, לא?
תוקן על ידי אש2618 ב- 22/07/2011 07:45:32
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2011 10:07 |
|
| |
אש
זה שהשו"ע אינו נצמד רק לשלושת עמודי ההוראה, אלא פוסק כעוד שיטות, זה דבר מפורסם, כי הרמב"ם בעצמו כותב שהוא אינו חולק על הרי"ף אלא במקומות מועטים, ונער יספרם, ואם מקבלים אנו את עדותו של הרמב"ם על עצמו, נמצא שהשו"ע היה צריך להעתיק את משנ"ת להרמב"ם ע"פ סדר הטור, ותו לא מידי, על כורחנו כי השו"ע אינו בדיוק הכרעה בין שלושת עמודי ההוראה, אלא בדבריו יש התחשבות בעוד שיטות ומנהגים, אחרת לא היה כותב את ספרו, והיה די לו בכס"מ עם הערות קצרות היכן הרא"ש חולק על הרמב"ם.
יהיה אשר יהיה, אתה פתחת אשכול לדון בשיטת הרמב"ם, ואת שיטת הרמב"ם לומדים מדבריו, הרמב"ם לא כתב בשום מקום כי אסור לקבל שכר על הרפואה. נכון שיש מצוה לרופא לרפא ולהציל חיים, אבל זה רק אם נתקל בדרך מקרה בחולה הנוטה למות, אבל שיבואו כל החולים בכוונה תחילה להתרפות, והוא ירפא אותם בחינם ולא יטול שכר על כך, זאת לא שמענו בדברי הרמב"ם.
רמב"ם הלכות גזילה ואבידה
יב,ז וכן מי שברח מבית האסורים, והייתה מעבורת לפניו, ואמר לו העבירני ואני נותן לך דינר, והעבירו--אין לו אלא שכרו הראוי לו. ואם היה צייד, ואמר לו בטל מצודתך והעבירני--נותן לו מה שהתנה עימו. וכן כל כיוצא בזה.
מגיד משנה הלכות גזלה ואבדה פרק יב הלכה ז
וכן מי שברח מבית האסורין וכו'. ברייתא והובאה שם (דף ק"ו) ופרק מצות חליצה (דף קט"ז) ואיתא בהלכות. וכתב הרשב"א ז"ל ביבמות וז"ל כתב הרמב"ן ז"ל דמהא שמעינן דמי שהוא חולה וסמנין ביד חבירו שוים כ' והתנה עליו ליתן בדמיהם הרבה מחמת אונס חוליו אין לו אלא דמיהם אבל רפואתו יש לו לשלם שחכמתו מכר לו והיא שוה דמים הרבה:
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 22/07/2011 10:08:49
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2011 13:44 |
|
| |
שלום,
שאלת תם.
מה פרוש המשפט: 'הרופא אסור ליטול שכר החכמה והלמוד'?
האם רופא בלבד? ובעל מקצוע אחר שלמד חכמה, מותר?
האם הכוונה שלא יגבה על הוצאות לימודיו, אבל על העמל של עבודתו ברפוי תוך כדי שימוש בידע שרכש, ראוי לגבות?
האם לא ראוי אדם , כל אדם, לשכר עבור עמלו? במה יפרנס עצמו ובני ביתו? הרי זה צורך קיום העולם.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2011 15:22 |
|
| |
| 932woland כתב: | | שלום,
שאלת תם.
.......במה יפרנס עצמו ובני ביתו? הרי זה צורך קיום העולם.
עודד |
|
שמחתי מאד על שאלתך אכן הצדק איתך אם כי כידוע לך על רפואה נאמר שהיא מצווה ואם מצוה היא אין ליטול עליה שכר בעבור מלאכתם, וכמו כל עושי מצוה שלא מקבלים תשלום עבור המצוה. ראה לעיל מה שנכתב בזה. שנית הרמב"ן ועוד, עושים דימוי בין ת"ת לרפואה שהכל כלול ב"מה אני בחינם אף אתם" ולכן כדבריך גם בלימוד תורה - מה יעשו אותם אברכים ולומדי תורה כיצד יתפרנסו הרי בלימודם הם עוסקים? כמו שנמצא גם נמצא היתר ברפואה כך גם בלימוד תורה....
תוקן על ידי אש2618 ב- 22/07/2011 15:23:45
תוקן על ידי אש2618 ב- 22/07/2011 15:34:55
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2011 15:32 |
|
| |
השלחן ערוך גם לא חשב לרגע שאדם ילמד רפואה ולא יתפרנס מזה וימות מרעב, בוודאי שמדובר באדם שנוטה למות והוא יכול להציל אותו,
פותח האשכול שואל שכמו שבכל מצווה לא לוקחים שכר אז למה הרמב"ם כן לקח שכר, והוא צודק בשאלתו (לא בקושיה כי אין קושיה' חסר פשוט ידע והגדרות) רק התשובה היא שצריך להבין מה פירוש לא לוקחים שכר על מצווה,
ובכן כל מצווה באמת לא לוקחים שכר רק שכר בטלה, אחרת היינו מתים מרעב, כי יש עניים הרבה אז נתן להם את כספינו כמצווה אולי גם נמכור את דירתינו לחלק לכל העניים ? ויש חולים הרבה נעסוק כל היום לרפות אותם, ויש השבת אבידה ויש הרבה ילדים שצריכים ללמוד להבין תורה, וכן בלי סוף מצוות,
לכן פשוט היא שרק כלפי מצווה מקרית לא לוקחים שכר ורק אם זה לא מזיק לו בפרנסתו כמו השבת אבידה שהוא צריך לשרוף כמה שעות עבודה בשביל זה, אז מבקש שכר בטלה (אם זה לא עובר את שווי האבידה כמובן אחרת שלא יחזיר כלל רק בהתנדבות אם ברצונו בכך)
אז פשוט שבכל מצווה שאדם עושה למישהו ויש לו הזיק מזה ההוא משלם לו שכר בטלה,
אדם מחוייב ללמד את בנו תורה אז הוא צריך לשלם למלמד שכר בטלה, וכן רבנים שמלמדים תורה,
דעת הרמב"ם היא לא כלפי עצם העניין של שכר בטלה, טענתו (ולא רק הרמב"ם כולם חושבים כך אין חולק על כך) היא שהתורה היא לא מקצוע ולא חכמה אישית שאפשר לבקש על כך שכר, (למשל אני יבוא לרב לשאול אותו האם מותר לשמוע מוזיקה בשלושה השבועות מיז' תמוז עד י' באב, ויבקש שכר על תשובתו,
מה שאין כן אם אני ישאל רופא שאלה רפואית מסקרנות ?! יכול הוא לבקש ממני שכר על התשובה, כי חכמת הרפואה היא לגמרי אישי של הלומד והחוקר הרפואה,)
לגבי כוללים:
כל האמור לעיל מדובר במצוות שאני עושה לזולת וההוא משלם, בלימוד תורה הוא לא עושה מצווה לאחר רק לעצמו, כלומר ממי אני יבקש שכר משמירת שבת הרי אני מתבטל מעבודה ?! ממי אני יבקש שכר שאני נותן צדקה הרי לא יהיה לי כסף,
כלומר אפשר לשאול על כל מצווה ומצווה שאני עושה לעצמי כמו להתפלל שלוקח כמה שעות ביום אז מי ישלם לי ?? אני הרי מתבטל מעבודה ?
התשובה היא שמצווה שאני מצווה לעצמי לעשות לא מקבלים שכר מהזולת, כי אני לא עושה זאת לזולת, ולכן אין פשוט ממי לבקש שכר,כל אדם מצווה ללמוד תורה בזמן שאין הוא עובד לפרנסתו, ולכן נתנו את הלילות והשבת והחגים שיעסוק בתורה,
עכשיו, אדם שיש לו כשרון שבלימודו בשבתות וחגים ובכל הלילות מספיק למד תורה וזכה להבין את התורה ולפסוק הלכות, שאנשים באים עליו לבקש חכמת התורה ממנו, אז הויכוח ההלכתי היא האם יכול לבקש שכר בטלה,
אוקיי, היום נפסק שכן, רבנים מלמדים מג"שים ראשי ישיבות כולם מקבלים שכר בטלה, אבל אין להם זכות לבחור בחורים מוכשרים או לזרוק בחורים מהישיבה, התורה לא שלהם ואין להם זכות בכך, אין להם זכות אפי' לקבוע מה ללמד את הבחורים הם חייבים ללמד את הבחור מה שהוא (הבחור) מבין, ולא מה שעושה את המג"ש או הראש ישיבה חכם יותר, כלומר ישיבה שרוצה שם טוב באיכות הלימוד ?! הם פשוט גנבים ורוצחים את נפש עמלינו, וזה הכל עושים לעצמם האישית להגדיל את שמם הטוב כביכול בזכות התורה שהיא לא שלהם,
והם חייבים ללמד את הבחורים תורה באופן שכל בחור יכול להגיע למצב של ללמד תורה לאחר, כלומר מיד בגיל 20 הבחור ידע לאן הוא שייך, להיות מלמד בחידר או מג"ש או משגיח רוחני או ראש ישיבה או רב שפוסק הלכה או דיין בבית דין,
ואז שיתחתן יהיה לו לפרנס את משפחתו מהשכר הבטלה,
ולכן אין מקום למושג "כולל" כלל וכלל,
רק יאמרו שישיבה לא מספיק ?!
קודם כל זה לא נכון, כי המלמד בחידר יכול להמשיך ללמוד בלילות בשבתות בחגים ולהצליח במשך הזמן להיות רב או דיין או מגש או ראש ישיבה,
ושנית: הסיבה היא כי בישיבות לא לומדים באופן הנ"ל הם לומדים בישיבות לימוד לא רלוונטי לא להם ולא לעתידם הרוחנית, הלימוד שהם לומדים היום היא רק להגדיל את המלמדים ולא את הלומדים, ובחירת מוכשרים לישיבה תוכיח את זעקתי,
אבל בכל זאת כך לומדים היום בישיבות, ולכן אפשר לתת כסף ציבורי לאברך לכמה שנים (חמש שנים, כמו שבט לוי) שילמד תורה עד שיגדל בתורה באופן שיצא ממנו מלמד או מג"ש או ראש ישיבה או רב וא דיין או משגיח רוחני,
כל זה היא דרך התורה ודרך האלוקים, אין דרך אחרת,
כל אלה שיושבים בכולל ולומדים בלי מטרה ובלי חשבון בשנים ולא בכדי להגיע למצב של ללמד תורה חינם (רק לשם כבוד עצמי וכבוד הישיבה) הם הם גונבים את כספי הציבור ומשקרים את הציבור שבזכות לימודם יזכו לגן עדן (מזכיר את הנצרות והמוסלומים) והצלחה בעסקים,
האם יעלה על הדעת שאני יתפלל כל היום בשביל כלל ישראל בכותל ואז יבקש כסף ציבורי על כך ????
כך זה בלימוד תורה. שהאדם מחוייב במילא ללמוד לעצמו בכדי לדעת לקיים, שאין לו זכות לבקש כסף ציבורי,
כל זה נזעקתי כלפי הלומדים עצמם, אבל יש עוד רע שיוצא מכל הכוללים האלה,
כי אז האידיאל השקרי שלימוד תורה סתם זה העיקר המצוות ועיקר עבודת השם ?! ואז ההורים והקיהלה דורש זאת מכל בחור ובחור אפי' שהם לא מיועדים לכך, כלומר לא כל בחור יכול ליהות מלמד תורה לזולת, הוא צריך ללמוד תורה בכדי לדעת לקיים אבל לא כמקצוע של ללמד לאחרים, במילא הישיבות חייבים לקחת זאת בחשבון, שלימודי הישיבות יהיו גם הלכות למעשה כמו הלכות שבת ואיסר והיתר ובשר וחלב ודיני ריבית ועוד ועוד,
והמשגיחים הרוחניים חייבים להכין רוחנית את הבחורים האלה אייך לצאת לעבודה אחרי החתונה ברחוב המופקר רוחנית,
כלומר במקום שהישיבות יהיו מקום לחנך וללמד תורה בכדי לדעת לקיים בכל מצב, בעבודה וברחוב ובבית ובעסקים,
אז מלמדים שם רק לפלפל ואולי יצא אחד מהם איזה ראש כולל או ראש ישיבה, וכל שאר הבחורים לא מוכנים לכלום לא יודעים הלכות שבת ואיסר והיתר וכו' וכו' ובוודאי לא מוכנים רוחנית לצאת לרחוב המופקר בשביל לעבוד,
ואז באמת ההורים והקהילה לא נותנים להם לעבוד רק סוגרים אותם בכולל שלא יתפרקו ברחוב, ואז מי שלא יכול ללמוד בכולל פשוט מתפקר ברחוב בעבודה ח"ו,
וגם לא ראוי לשידוך טוב וכן כל השיגעון הזה פשוט תוריד את כל הקהילה שאולה,
"אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה"
החרדיות נמצאים שבויים בידיהם של העסקנים העםארצים שלא למדו מימיהם כלום השתלטו על הגדוילים ועל העיתונים הציבוריים וכל הישר בעיניהם יעשו, ההמון לא מבין למה אלוקים לא עוזר לנו, למה לכל משפחה יש חובות ועוני ולמה עמלם שהם הבנים עוזבים את משפחתותיהם, למה כל הורה כעוס כל היום,
במקום שהחכמים והנבונים תלמידי החכמים באמת ינהגו את ההמון בדרך התורה הרציונאלית שקיבלנו מסיני
השתלטו עלינו עםארצים ובורים שלא יודעים מימינם ושמאלם, הם נשכרים מכספם של הציבור (בשקר ובגזל ובהונאה ) ולא איכפת להם כלום מעמלינו שהם הבנים, ובוודאי שלא איכפת להם מהעוני של המשפחות, ולא איכפת להם מהרצח הנפשות שהמוסדות ציבור עושות לבנים ולבנות רוחנית ונפשית, לא איכפת להם שאין לאברכים דירות לגור בה וצריכים לשלם שלש אלף שקל לדיור לחודש בזמן שבכולל רק מקבלים בקושי אלפיים שקל לחודש,
כשלתם במאות האחרונות כשלון טוטלי, (אני לא רוצה לדון כלפי הכישלון של אלפיים שנות גלות שלפחות ברוחניות היו דיי בסדר) נכון שאחרי המכה הגדולה של תקופת ההשכלה והשואה הצלחנו איך שהוא להקים את החרדיות בחזרה, כלומר כל הציבור החרדי הם ממש יש מאין כמעט, אבל אם נמשיך בדרך של לפני תקופת ההשכלה אז נחזור ונקבל שוב מכה כמו אז,
הכישלון שלנו בא מבורות ועםארציות ולא מרע ח"ו, כלומר לא לימדו אותכם תורה, לימדו אותכם את כת ההשקפה ועבודה זרה, לימוד דרך ארץ נקרא לימודי חול ?! האם נפלנו מהגג ? האם מפגרים אנחנו ? זו נקרא עם חכם או עם טיפש ?!
שהגויים רצו ללמד אותנו לימודי חול שלהם בכדי לקלקל אותנו רוחנית ?! אז בוודאי היינו חייבים להילחם נגד הלימוד הזה,
אבל אנו שנלמד לימודי חול שלנו כמו שלומדים הבנות שלנו במוסדות שלנו ?! איזה מין לימודי חול זה ?? להפך זה תורה מסיני, שכל בחור ילמד איך לחיות כלכלית ואיך להקים משפחה על פי דרך השם והתורה זו לא לימודי חול ח"ו זו היא תורה מסיני, עד כדי כך שחז"ל אומרים שדרך ארץ קודמה לתורה, כלומר דרך ארץ היא היא התורה בעצמו לפני הלימוד תורה,
שכל בחור ידע אייך מדפיסים כסף ולמה המדינה לא מדפיס כסף לכולם בחינם, אז לא ילך לגמחים אז לא יחשוב שאלוקים זורק כסף משמים, ואז ידע שדרך התורה זה לעבוד ולפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד וזה דרך התורה וזה האידיאל הנכון של תורתינו הקדושה, וכך גם הבנות ילמדו זאת לדעת ואז הם יקימו משפחות בריאות גשמית ורוחנית,
להפך שכל הבחורים יהיו ברחובות באיכות גדולה של יראת שמים ובאיכות גדולה בהליכות בין הבריות ובדרך ארץ ובמידות טובות, אז יגרמו בציבור הכללי מפכה במידות ובהתנהגות צנועה ברחוב, (לחשוב שעצם הלימוד במקום סגור משפיעה על הציבור ברחוב ?! זוהי עבודה זרה לחשוב כך ! דווקא לצאת לרחוב עם יראת שמים ובדרך ארץ יגרום לציבור להיות כאלה)
כל בן ובת חייבים ללמוד סוציולוגיה\חברה בכדי להבין אייך לחיות בדרך התורה, חייבים ללמוד הלכה למעשה שולחן עורך ועוד, את התלמוד אפשר ללמוד בבית בשוטנשטיין או במתיבתא, רק מי שרוצה להיות פוסק או דיין ילמד מהפסוק בתורה דרך מכילתא וספרא וסיפרי ואחריו משניות וגמרא וראשונים ואחרונים, אבל שאר הבנים והבחורים לומדים הלכה למעשה ותו לא, בשעות הפנאי בשבתות ובחגים ובלילות ילמדו תלמוד בשוטנשטיין כנ"ל,
ועוד משהו חשוב לדעתי שכל ילד ובת חייבים לדעת שמבחינת ידע ומדע ?! כל דור ודור מחכים יותר מקודמיו, זו חייב להיות מיסודות התורה והיהדות והעיקר הראשון של האומה היהודית, (זה פשוט גזירה של האלוקים. כך ברא את העולם והתבונה,)
1, בגלל שזה אמת
2, אז לא יזלזלו בידיעתם של קדמוניינו, כלומר אז גם לא יקבלו את תבונתם וצדקותם וחכמתם שהם התורה וההלכות, ואז אין אימון בחכמים ח"ו,
3, זה יביא\יגרום בכל ילד ובת את הרצון וההיזדמנות להחכים יותר ויותר, ובוודאי לחדש חידושים חדשים לאנושות לטובת הדורות הבאים,
4, נהיה בריאים בדעת ובתורה וחזקים מול הרחוב המופקר,
5, ולא נהפוך את ידיעתם של קדמוניינו לעבודה זרה וטמטום,
כלומר בכדי לקיים את דבריהם כפשוטו אז נהפכים אנו כעובדי ע"ז וטמטום, כמו הטמטום המקובל אצלינו שאם יש ניגוד בין התורה למציאות אז התורה אמת והמציאות שקר, ולומר זאת זה ממש עבודה זרה, להפך המציאות היא תורה שנאמרת כל יום ויום מהאלוקים אלינו, והתורה מסיני נאמרה הרבה מדבריה לדור ההוא, וכן בכל דור ודור החכמים דיברו את דבר האלוקים לדורם ודבר האלוקים זה המציאות, ולכן שאנו רואים מציאות מדעית כהיום אנו יודעים שזו דבר האלוקים אלינו היום, ולכן מחללים שבת וכיפור לפי רפאוה של היום ולא לפי רפואה של אתמול, וכן בדיני בן אדם לחבירו תלויים בדיני החברה של היום כי דיני בין אדם לחבירו תלויים על דעת האדם בדורו,
בכלל היא כדברי הראשונים שאמרו ופירשו שדבר האלוקים היא דווקא המציאות המדעית, כך אומר במפורש הרמב"ן (ויקרא פרק י) "כי דבר השם, גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה"
אתה חונן לאדם דעת,,,,,,,,חננו מאתך חכמה בינה ודעת,,,,,, מיד מיד אלוקים הגדול כי שמה יהיה מאוחר מידי,,,,,,,, אמן ואמן
שבת שלום
max
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2011 18:19 |
|
| |
ראיתי להביא לכאן את פסק ההלכה ממרן הגר"ע יוסף בנושא זה שמיטיב עם הרופאים:
"יש להעניק לרופאים שכר הולם, והחובה על כך מוטלת על הנהלת בית החולים. בנוסף רופא רשאי להתנות בתחילת קביעותו ליטול שכר על כך". עוד כותב : "נראה שרופא שכל עיסוקו הוא לטפל ברפואת החולים אשר מאושפזים בבית החולים, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לתת לו שכר פרנסתו בריווח מכיוון שאין לו מלאכה אחרת. בהמשך כותב מרן שליט"א כי נראה שאף מי שיש לו ממון כדי פרנסתו, כשנקבע להיות רופא, רשאי להתנות בתחילת קביעותו ליטול שכר על כך. לסיום כותב מרן, "התורה נתנה רשות לרופא לרפאות והיא מצווה גדולה שבכללה היא מצות פיקוח נפש, שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. ועל כן כותב מרן: אסור לרופא ליטול שכר על חכמת רפואתו, ולא על הלימוד לחולה או למתעסקים עימו שיעשו כך וכך לרפואתו. אבל שכר הטורח והבטלה מותר. ועל החולה לציית לדבר הרופאים ואפילו אם אומרים לו שחייבה לאכול ביום הכיפורים שאם לא יאכל יבא לידי ספק סכנה, עליו לשמוע להם שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, והשומע להם מקיים מצות 'וחי בהם' ולא שימות בהם.
תוקן על ידי אש2618 ב- 26/07/2011 18:22:30
תוקן על ידי אש2618 ב- 26/07/2011 18:39:21
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2011 23:08 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: | | אש
הרמב"ם לא כתב בשום מקום כי אסור לקבל שכר על הרפואה. |
|
פלא על דברייך שכן הרמב"ם בהל' עבודה זרה פרק י, ב כתב: " שאסור לרפאות עכו"ם אפילו בשכר, ואם היה מתיירא מהן או שהיה חושש משום איבה מרפא בשכר אבל בחנם אסור
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2011 07:09 |
|
| |
לאור דבריו בהלכות ע"ז הנ"ל והרי הרמב"ם היה רופא אצל הישמעאלים וכיצד יכל לקבל כסף מהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2011 17:56 |
|
| |
הרמב"ם גם קבע שאסור להתיישב במצרים והוא עשה כן, אז מה ? זה רק אומר שלפעמים החיים יותר חזקים מהכל - אגב, הוא עצמו האמין בלב שלם שכל הצרות באו עליו משום שעבר על האיסור - כך גם קיבל שכר על רפואת עכו"ם כפי שאתה בעצמך ציטטת מע"ז ולא ידעת מה אתה מצטט...אם היה מתיירא מהם או חושש משום איבה מרפא בשכר אבל בחינם אסור
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2011 23:52 |
|
| |
אש
ואם היה מתיירא מהן [מהגוים] או שהיה חושש משום איבה מרפא בשכר אבל בחנם אסור.
אמור מעתה, אסור לרפא גוי בחינם אלא בשכר, ואתה רוצה שירפא גוים בחינם??? אתמהה!!!
ועדין לא שמענו בדעת הרמב"ם איסור לרפא בשכר, בין ישראלים בין גוים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2011 16:17 |
|
| |
א. עכו״ם, אינו שווה ערך בהכרח לסתם לגוי.
עכו״ם הינו גוי העובד ע״ז, והרבה הלכות נוגעות אליו אך אינם נוגעות לגוי שאינו עובד ע״ז כגון הישמעאלים בזמננו.
לכן ייתכן שהאיסור נוגע לעכו״ם ולא לגוי שאינו עכו״ם.
ב. אבל, יכול להיות דוקא שהאיסור הנזכר כן נוגע גם לגויים שאינם עכו״ם, שכן הצנזורה הנוצרית נהגה לצנזר כל מילת ״גוי״ במילה עכו״ם, ואיני יודע אם דבר זה נכון בעניין זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2011 22:39 |
|
| |
שמניך טובים
צדקת בדבריך, ההלכות עוסקות בעובדי עבודה זרה, ולא בסתם גוי, להלן ההלכות ע"פ כ"י, עם ביאור הרב שלמה צדוק.
הלכות עבודה זרה פרק י
י,א אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה, כדי שנעשה עימהם שלום ונניח אותם לעובדה--שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז,ב): אלא יחזרו מעבודתה, או ייהרגו. ואסור לרחם עליהם, שנאמר "ולא תחונם" (שם). לפיכך אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר, לא יעלנו; ראהו לקוח למות, לא יצילנו. אבל לאבדו בידו, או לדוחפו לבור, וכיוצא בזה--אסור, מפני שאינו עושה עימנו מלחמה.
י,ב במה דברים אמורים, בגוי. אבל מוסרי ישראל, והמינים, והאפיקורוסין--מצוה לאבדן ביד, ולהורידן עד באר שחת: מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק ובייתוס ותלמידיהם--"שם רשעים, ירקב" (משלי י,ז).
י,ג [ב] מכאן אתה למד שאסור לרפאות עובדי עבודה זרה, אפילו בשכר; ואם היה מתיירא מהן, או שהיה חושש משום איבה--מרפא בשכר, אבל בחינם אסור. וגר תושב--הואיל ואתה מצווה להחיותו, מרפאין אותו בחינם.
ביאור הרב צדוק
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2011 09:48 |
|
| |
בעבודת המלך על הלכה זו כותב בזה"ל: הנוסחא המדויקת בדברי רבנו, היא הנוסחא הישנה, לעכו"ם שהרי כך המה דברי רבנו להדיא להלן, וכן הוא בפ"ו מהל' מלכים, והחילוק בין שאר אומות לז' עממין הוא רק לענין הטף והנשים, ועי' תוס' יבמות כ"ג א' ד"ה ההוא הובאו ב' הדעות אם דוקא בז' עממין הוא לאו דלא תכרות או גם בכל האומות ועי' סמ"ג לא תעשה מ"ז ובחינוך. ומדברי רבנו בספר המצוות ל"ת מ"ח מבואר דדוקא בז' עממין איכא לאו דלא תכרות וכבר עמדו ע"ז רבותינו האחרונים ז"ל והאריכו בזה לישב הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2011 10:04 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: | |
ביאור הרב צדוק
|
|
דבריו של רבי צדוק "אלא אם חושש מהם עושה בשכר, שעל ידי השכר, יוכל להתחמק מהם ולמעט הקשר והיחס אתם". והרי איך על פי זה מתיישב עבודת הרמב"ם מעל עשר שנים עם הישמעאלים?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2011 15:16 |
|
| |
אש
1- עד שאתה שואל על ר' צדוק, היאך לאחר 10 שנים עדין ריפא הרמב"ם גוים בשכר, למד אותנו את טעם ההלכה, מדוע הצריכה ההלכה שירפא עובדי עבודה זרה בשכר דוקא?
2- ועוד, והרי ההלכה עוסקת במרפא עובדי עבודה זרה, ואילו הישמעלים אינם עובדי עבודה זרה ומותר לרפא אותם, וא"כ מובן בפשיטות היאך הרמב"ם ריפא אותם?
3- ועוד, הרי שריפא עובדי עבודה זרה בשכר, ולא הרתיע אותם השכר, ועדין באו להתרפא ממנו, וכי עבר איסור? והרי הוא מרפא בשכר, ומה יש לו עוד לעשות?
4- ועוד, עדין לא מצאנו מקור בדעת הרמב"ם כמו הרמב"ן, שאסור לרפא בשכר, בין ישראלים, ובין גוים שאינם עובדי עבודה זרה?
יתירה מזאת, זה לשון הכס"מ בהלכה, "ומדברי רבינו שהזכיר בכל זה עכו"ם משמע שאם אינו עכו"ם מותר לרפאתו בשכר וכן להעלותו מהבור" היוצא מהכס"מ, גוי שאינו עובד עבודה זרה מותר לרפא אותו בשכר.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 01/08/2011 15:24:17
|
|
|
|
|
