|
|
| נשלח ב-24/7/2011 01:43 |
 |
| |
עוד הערה צריך להבחין מאד בין הסתמכות על כללים אד הומינום וכדו', לבין המושג שאנחנו דנים בו. כשאומרים פוסק הדור מתכוונים למישהו שפסיקתו יכולים לחייב כל מי שחי בדור הזה בלי בחירות ובלי שום החלטה מודעת של הקהילה. [כך לפחות מיישמים את זה כלפי הרב אלישיב] השאלה בעיקר אם יש מקור למושג הזה בפוסקים או שהיא חידוש של דגל התורה. בקיצור, אם אני לא חושב שהוא הגדול בחכמה או במנין, הוא מחייב אותי באיזה צורה? ומה אם אני כן חושב שהוא הגדול, זה מחייב אותי? זה השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 01:49 |
|
| |
כתלמיד חכם תפסוק לבד לעצמך וכך אני נוהג בבית, בציבור יש בעיה של פורץ גדר, אי אפשר לדוגמא לעשן ביו"ט בקהילה ששומע לפסק שלו שאסור לעשן בחגים,
ואם אתה לא פוסק לעצמך אז אתה צריך הרי מישהו שתפסוק בשבילך ואז מה תעשה תקבל כל פוסק לקולה או לחומרה ??
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 01:52 |
|
| |
המציאות לגבי הרב אלישיב הוא שאלו שטוענים שהוא פוסק הדור מצפים גם מרבנים גדולים שיכופו את דעתם אליו בלי שהא צריך אפילו לנמק. האם לזה יש איזה מקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 01:53 |
|
| |
פי היקר:
יש דרך פשוט לברר את העניין, והיא מה נדפס יותר, ותשאל את היודעים בדבר ותראה שאין בכלל מה להתווכח, לא מדפיסים אפי' אחוז אחד מול המשנה ברורה,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 01:57 |
|
| |
הרשב"א היה נחשב בדורו לחכם שהכל צריכים לבטל את דעתם אליו, בלי עיתונים. בספר מנחת קנאות לר' אבא מארי הירחי המחבר מזכיר שאחד מחכמי עירו אמר לו שהוא עושה צורת ארי לקדחת אף על פי שגם לדעתו אסור לעשותה , כיון שהרשב"א מתיר והוא שומע לו אפילו על ימין שהוא שמאל.
(עיין גם באגרת המאירי על החרמות שנדפסה בסוף בית הבחירה על אבות הוצאת מכון אופק מה היה הרשב"א נחשב בדורו).
אגב, עיקר תפקידו של רב אינו לפסוק בשאלות הקטנות בהלכות תפילה וקידוש שכולם כותבים עליהן קנטרסים אלא לפסוק באיסור והיתר ועגונות. ויש להביא ראיות משם. (אם בכלל אדם רגיל יכול להחליט לפי זה. אם הוא למד עשרות שנים , נראה שלהביע דעה כנגד צריך ללמוד הלכה לפחות כמה שנים מן המקורות).
אבל יש לשים לב, שבסנהדרין של דיני נפשות צריך שלשה חכמים גדולים שיודעים לדון בכל התורה כולה. אבל ההכרעה למעשה היא לפי רוב הדיינים הקטנים ולא לפי רוב שלושת הגדולים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 02:02 |
|
| |
בלי כעסים ובכבוד רב. מתחת לפני השטח יש לי ולעוד רבים מן הסתם הרגשה שהמ״ב נהפך לפוסק מקובל רק מפני כת ההשקופע . כלומר לפני המערכות הציבוריות של זרם זה נהו החסידים אחרי שועה״ר והליטאים לא ממש הגו בספרו- מפליא באמת יחס הכבוד והתואר שרוחש לו החזו״א בספרו- אולם המערכות הציבוריות מיצבו אותו כאחד ממעבירי המסורה ובעלי ההשקפה הנכונה ולאט לאט חדרה ההכרה בו . מה גם שדורינו כיאות לדור המלקטים דנים בדבריו רבות ונוצר הרושם שדעתו היא עולה למנין למרות שספרו הינו בעצם ספר הליקוט הראשוני של דיעות. איני בא חס ושלום לזלזל בספרו ובפעולתו במישור ההלכתי אבל בהחלט לדעתי לא ממש נחשב לפוסק לפני המלחמה אלא לצדיק הדור וכיו״ב, נראה לי ברור ששאלה הלכתית שלחו לבי״כ של הגרח״ע ולא לראדין רק שאלות השקפה שלחו אולי גם לשם , הלא כן?. ואני מניח לאלוהי ההיסטוריה לקבוע את העניינים בנידון אולם הנח לחסידים שבינינו להמשיך לדבוק בפסקיהם ומנהגי הפסיקה שלהם מימים ימימה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 02:06 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | | המציאות לגבי הרב אלישיב הוא שאלו שטוענים שהוא פוסק הדור מצפים גם מרבנים גדולים שיכופו את דעתם אליו בלי שהא צריך אפילו לנמק. האם לזה יש איזה מקור? |
|
אין כזה מקור וגם הרב עצמו לא חושב כך,
אני אספר לך סיפור שהיה לי עם הרב אלישיב, שאלתי אותו לגבי לומר את דעתו לאחר והרב אמר לי שיגדל שערות על כף ידך אז הוא יפסוק כמוני, ואין לי מה לדבר איתו ולהתווכח איתו בעניין,
שהחברה שאלו אותי מה הבעיה וסיפרתי להם, מיד החברה שם סידרו שההוא יחזור בו,
כלומר הרב בכלל לא מודע מה החברה סביבו מסוגלים לעשות בשמו,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 02:10 |
|
| |
| pi_haton כתב: | | | בלי כעסים ובכבוד רב. מתחת לפני השטח יש לי ולעוד רבים מן הסתם הרגשה שהמ״ב נהפך לפוסק מקובל רק מפני כת ההשקופע . כלומר לפני המערכות הציבוריות של זרם זה נהו החסידים אחרי שועה״ר והליטאים לא ממש הגו בספרו- מפליא באמת יחס הכבוד והתואר שרוחש לו החזו״א בספרו- אולם המערכות הציבוריות מיצבו אותו כאחד ממעבירי המסורה ובעלי ההשקפה הנכונה ולאט לאט חדרה ההכרה בו . מה גם שדורינו כיאות לדור המלקטים דנים בדבריו רבות ונוצר הרושם שדעתו היא עולה למנין למרות שספרו הינו בעצם ספר הליקוט הראשוני של דיעות. איני בא חס ושלום לזלזל בספרו ובפעולתו במישור ההלכתי אבל בהחלט לדעתי לא ממש נחשב לפוסק לפני המלחמה אלא לצדיק הדור וכיו״ב, נראה לי ברור ששאלה הלכתית שלחו לבי״כ של הגרח״ע ולא לראדין רק שאלות השקפה שלחו אולי גם לשם , הלא כן?. ואני מניח לאלוהי ההיסטוריה לקבוע את העניינים בנידון אולם הנח לחסידים שבינינו להמשיך לדבוק בפסקיהם ומנהגי הפסיקה שלהם מימים ימימה |
|
צדיק אני יודע את כל זה כמוך, אבל בתכלס מה לומדים בחידר אצל החסידים ? ובמה יותר קל בשביל אברך חסידי לעיין ??
(וטעותם של חב"ד אמרתי כבר)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 02:12 |
|
| |
הקטע מספר מנחת קנאות וכה היו דבריו עמנו, הנה באמת כי עשיתי זאת הצורה, ולפי סברתי אסורה, אבל מה אעשה והרב הגדול, (שיש לו להאמין אפילו אומר על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין), התירה אבל נראה משם שהוא משתמש בזה כנימוק לאסור ולא להתיר. כלומר שטוכן לרשב"א שכו"ע מודי שהוא אסור. ובכלל צ"ע דהרי מפורש בהוריות שאין מצווה לשמוע דברי חכמים כשיודע שהוא טעות. ומביא חטאת ע"ז. ובירושלמי שם הדא דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם ת"ל ללכת ימין ושמאל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 02:17 |
|
| |
וצריך לחלק לכאורה בין מקרה בו ברור לי שטעו בדין, שאז אסור לשמוע לב"ד. לבין מקרה שאני לא בטוח במאה אחוז שאני צודק שאני יכול להחליט שמכיון שהב"ד הם גדולים ממני מסתבר שהם צודקים ולא אנחנו [וחילוק זה בס' באר שבע על הוריות,] וכנראה שבמקרה כזה מדובר במנחת קנאות אבל צריך לברר מהו הגבול של דבר זה דהרי לפי דעת בעלי שיטת פוסקי הדור אין כזה מושג שאני צודק מול הפוסק ובכל מקרה יש לי לחשוב שאני לא צודק וצ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 10:18 |
|
| |
הרוצה לגלות ולראות מה היא סמכותו והשפעתו של פוסק הדור- יצא לראות כמה אנשים ישמעו לפסקו האחרון המתוקשר של פוסק הדור. לא להכנס לקבר יוסף- אגב אני בהחלט חושב שהפסק נכון וחשוב.
מדובר על אנשים דתיים כמובן-ולא על הדור שלא שייך לדור של פוסק הדור-
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 14:17 |
|
| |
אברהם העברי, הוא אשר אמרתי. היו שם פסיקות רק בגלל שמישהו גדול קבע זאת, ולא מחמת הנימוקים. שמואל בדיני ורב באיסורי. במה זה שונה מהרב אלישיב שהוסמך בדיני ובאיסורי על ידי ציבור לא קטן של ת"ח.
כאמור, אפשר להתווכח האם הוא ראוי לכתר, אבל העובדה שנותנים כתר למישהו אינה סטיה ממסורת ההלכה. ממש לא. זה כל מה שרציתי לומר, ודברי הרא"ש הידועים שהבאת אינם אלא חזרה על הראיה שהבאתי לדבריי.
אגב, זה כך לצערי. הייתי שמח מאד שהמסורת ההלכתית תהיה יותר מנומקת ופחות אד הומינם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 14:22 |
|
| |
ר' מיכי
במה זה שונה מהרב אלישיב שהוסמך בדיני ובאיסורי על ידי ציבור לא קטן של ת"ח.
ל אינפורמציה בלבד מתי ואיפה ומי הם הת"ח?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 14:26 |
|
| |
כדי לקבוע אחידות מינימלית בפסיקה, אין ברירה אלא לעשות שימוש גם בסמכות ולא רק בנימוקים. דומני כי כך נהוג ברוב שיטות המשפט. כמובן שהשימוש בסמכות חייב להיות מינימלי ובעיקר מידתי. לעניין המ"ב. באגרות משה היחס אליו כסמכות מינורי לחלוטין.
|
|
|
|
|
