|
|
| נשלח ב-24/7/2011 15:08 |
 |
| |
לגוף הנושא של התולעים ,מה הנושא ההלכתי,ומי הם המתירים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 21:12 |
|
| |
ראוי לפתוח אשכול מיוחד בנושא התולעים.
פשטות הגמרא והשולחן ערוך מתירים כל תולעת שנמצא בבשר הדג דאמרינן מיניה קא רבי. עכשיו יש בעיה שאנו רואין שזה לא כך, ואומר הרב ואזנר שמסתמא חז"ל דברו על איזה תולעת שנמצא באיזשהו מקום ולא על אלו שאנו רואים. הבעיה היא שאין ולא היתה תולעת כמו שהרב ואזנר [וכנראה הרב אלישיב-הוא הרי לא מנמק] רוצה. אז או שלא מקבלים את דברי חז"ל או שמקבלים אותם. [כמו בשאלת הריגת הכינה בשבת]
יש כמה מאמרים מסכמים ברשת אך איני יודע לתת קישור עכשיו. באשכול אחר [על שבתי פרנקל] נתתי קישור למאמרי הרב סליפקין בנושא.
המתירים הם הרב משה פיינשטיין, הרב פאלק,שנחשב מומחה בהלכות תולעים, שכתב תשובה מנומקת, הרב בעלסקי, כנ"ל, [נמצאים ברשת, חפש אינסקיס פאלק-בעלסקי] הרב לנדו מב"ב, ועוד.
והוא מנהג כל ישראל עד ללפני שנה להתיר
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 21:26 |
|
| |
הנה כמה מקורות בנושא
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 23:32 |
|
| |
תגובה להרב מיכי
כתב הרב מיכי וכבר בכללי הגמרא. כשפוסקים הלכה כרבא נגד אביי, או כר"נ ושמואל בדיני וכרב באיסורי, או כר"ע מחברו וכרשב"ג במשנתנו, האם זו לא הליכה אחרי דעה לא מנומקת רק בגל להאומר (אד הומינם)? הרי לנו עוד כמה וכמה דוגמאות להכרעות אד הומינם. במה זה שונה מהכלל "הלכה כרב אלישיב מחבריו"? אפשר כמובן לא לקבל אותו, אבל אני לא רואה מקום לביקורת כאילו יש כאן סטייה ממסורת ההלכה. ע'כ מדבריו הרושם שלי מהגמרא והראשונים הוא הפוך מהרב מיכי. כללים אלו הגמ' והראשונים לא מהססים לחרוג מהם בשעה שרואים לנכון לעשות כן. הלכה כאביי ביע'ל קג'ם הלכה כשמואל בדבר שאין מתכוין ומצינו כמה וכמה פעמים בש'ס שפסקו נגד הגדול במקרה שהיו להם קושיות או שדבריו לא נראו להם. הכלל של לפסוק כגדול הוא כשאין הכרעה במחלוקת בראיות וסברא אז הולכים על פי הגדול וזה אכן הכרעה הגיונית במצב זה. אבל כשיש הכרעה מראיות או סברא הולכים אחריה ולא אחר הגדול. זה שונה מאוד מהכלל 'הלכה כרב אלישיב מחבריו' שמכוון בימינו שאסור לחלוק על הרב אלישיב ואין בכלל מקום לדיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 23:48 |
|
| |
המשך תגובה לרב מיכי
עוד כתב הרב מיכי מאז ומעולם היו פוסקים נחשבים שאנשים קיבלו את דעתם כמחייבת מעצם היותם כאלה (ולא מחמת נימוקים). בשו"ת זכרון יוסף (מובא בקו"ש ב"ב) דן בנו של הרא"ש בשאלה האם מותר לקהילה להסתמך על פוסק אחד (כמו הרמב"ם) וגם מכאן ראיה להפך הדיון של הזכרון יוסף האם מותר לקלה להסתמך על פוסק אחד מניחה בצורה ברור שאין חיוב יש רק התר גם אם מותר מי שרוצה מסתמך מי שלא שילמד את הסוגיא ויכריע (כמובן בתנאי שהגיע להוראה).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 23:56 |
|
| |
הוריות ד: מופלא שבבי"ד וברש"י שם ובדף ז. אע"פ שאינו מסנהדרין בניגוד למש"כ בתו"ס רא"ש שם וראה רמב"ם ממרים פ"ג הלכה ה-ו משמע כתוס רא"ש ובשגגות פי"ג הל"א ובלח"מ שם. מ"מ אין זה תואר לאדם אלא מצב, שם ז: מופלין שניהם.
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 24/07/2011 23:58:50
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 00:19 |
|
| |
מתעניין,
1. הכללים הללו קובעים משהו שאינו תלוי בנימוקים. כלומר הלכה כפלוני נגד אלמוני. וגם אם בחלק מהם יש חריגות כשיש סברא פשוטה לאידך גיסא זה לא משנה את העיקרון. ובראשונים ואחרונים מרבים להקשות על כל החריגים הללו, ולא מיישבים בפשטות שכשיש סברא פשוטה לא הולכים אחרי הכלל (אף שאני אכן רגיל ליישב זאת כך). והכי מוכח מטיעונו של הקו"ש, שהגמרא עושה קו"ח שאם הלכה כפלוני נגד אלמוני, וכאלמוני נגד פלמוני, אז ודאי הלכה כפלוני נגד פלמוני. מה לנו בקו"ח כלליים, אם הולכים אחרי מי שטעמו מסתבר? בשביל מה בכלל קובעים כללים, ולא הולכים אחרי מי שטעמו מסתבר?
2. ולגבי הערתך על בנו של הרא"ש, לענ"ד גם היא אינה נכונה. הרי אלו שהולכים אחר הרב אלישיב עושים זאת מרצונם. אז מה הבעיה בזה? אתה לא רוצה, אל תלך אחריו. לכן די לנו ברשות בלבד לעשות כן. הוא נראה להם גדול הדור והם הולכים אחריו.
אגב, גם המחבר הולך אחר רוב משלושה פוסקים כידוע. וכבר ביקרו אותו על כך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 01:14 |
|
| |
הרב מיכי.
כל דבריך לא יישבו אלא שיהיה מותר למנות מישהו לפוסק אבל לא זה הספק בכלל. וכי יש ספק שמותר לאדם לקבל רב וללכת אחריו בכל דבר.
השאלה היתה אם זה שהרבה אנשים מחשיבים מישהו לפוסק הדור זה מחייב משהו מבחינה הלכתית. או לא. כנראה דעתך שלא.וזה דלא כמה שחסידי הרב טוענים. וזה אני רוצה לברר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 09:22 |
|
| |
לרב מיכי
הרב מיכי כתב: מתעניין,
1. הכללים הללו קובעים משהו שאינו תלוי בנימוקים. כלומר הלכה כפלוני נגד אלמוני. וגם אם בחלק מהם יש חריגות כשיש סברא פשוטה לאידך גיסא זה לא משנה את העיקרון. ובראשונים ואחרונים מרבים להקשות על כל החריגים הללו, ולא מיישבים בפשטות שכשיש סברא פשוטה לא הולכים אחרי הכלל (אף שאני אכן רגיל ליישב זאת כך) יתכן שהראשונים והאחרונים הקשו כן כשסברו שאין סברא פשוטה נגד הכלל ובכל אופן עד כמה שזכור לי לפעמים אכן תירצו שדברי הגדול מוקשים לכן לא פסקו כמותו. יתכן גם שהקושיות הם על פסק של אמוראים במחלוקת תנאים שלא כפי הכללים שכאן יתכן שיש נקודה נוספת שעם חתימת המשנה היתה גם קבלה של המשנה על כלליה. היות ויש כמה וכמה חריגים צריך לעבור על כל המקרים ולבדוק אותם בשביל לקבוע שאכן הפסק כגדול הוא כלל מחייב ולא כלל למקרה שאין הכרעה. והכי מוכח מטיעונו של הקו"ש, שהגמרא עושה קו"ח שאם הלכה כפלוני נגד אלמוני, וכאלמוני נגד פלמוני, אז ודאי הלכה כפלוני נגד פלמוני. מה לנו בקו"ח כלליים, אם הולכים אחרי מי שטעמו מסתבר? בשביל מה בכלל קובעים כללים, ולא הולכים אחרי מי שטעמו מסתבר? א. הכללים נקבעו למקרה שאין הכרעה ברורה מסברא ב. אחרי חתימת המשנה שקיבלו עליהם את המשנה עם כלליה אז מכח הקבלה (ולא מכח הכלל שחייבים לפסוק כגדול) צריך לברר את הכללים שאחרי הקבלה באמת הכללים מחייבים גם נגד הסברא.
2. ולגבי הערתך על בנו של הרא"ש, לענ"ד גם היא אינה נכונה. הרי אלו שהולכים אחר הרב אלישיב עושים זאת מרצונם. אז מה הבעיה בזה? אתה לא רוצה, אל תלך אחריו. לכן די לנו ברשות בלבד לעשות כן. הוא נראה להם גדול הדור והם הולכים אחריו. אכן כפי שהעיר יהי-אור אין שום בעיה שקהילתו של הרב אלישיב תקבל על עצמה את פסיקותיו – הטענה העיקרית היא שפסיקתו של הרב אלישיב אינם מחייבות קהלים שלא קיבלו על עצמם אותו ואלה שמגדירים את פסקי הרב אלישיב כמחייבים קהלים אחרים טועים ומטעים.
אגב, גם המחבר הולך אחר רוב משלושה פוסקים כידוע. וכבר ביקרו אותו על כך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 10:17 |
|
| |
אכן זה בדיוק מה שקורה: קהילתו של הרב אלישיב (ש/אינה תחומה מבחינה גיאוגרפית) החליטה שהוא גדול הדור בעיניה, ולכן היא הולכת אחר פסיקותיו ללא ערעור ובלי נימוק. מה הבעיה בזה? זה בדיוק מה שאני שואל. אותה קהילה גם חושבת שהוא גדול הדור ולכן מצודתו פרוסה עד אוסטרליה (=קהילה כלל עולמית). זו דעתם ולכן הם אומרים זאת. מה הבעיה בזה? מה, אסור להביע דעה? מי שרוצה יקבל ומי שלא לא.
על שאר הדברים כבר עניתי בתוך דבריי לענ"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 10:52 |
|
| |
"מי שרוצה יקבל ומי שלא לא."
זו הבעיה, שמצפים שכולם יקבלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 11:02 |
|
| |
בעל
מה הבעיה? שיצפו! מה איכפת לך שהם מצפים? להם איכפת למה אני מצפה?
שאלו פעם ש"ץ לימים נוראים -כתוב מלאכי מרום ידודון ידודון- למה ידודון פעמיים? השיב הפרוש הוא- מלאכי שרת ידודון ?! ש- יודודון
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 12:10 |
|
| |
שנרב
"הוריות ד: מופלא שבבי"ד וברש"י שם ובדף ז. אע"פ שאינו מסנהדרין בניגוד למש"כ בתו"ס רא"ש שם". אודות בעל תפקיד זה וסמכותו, ראה באריכות את דברי הרב ראובן מרגליות, ב"מרגליות הים" לסנהדרין דף ג ע"ב, (מעמ' 18 מדפי הספר).
הספר כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22731&pgnum=18מטור א סימן יא.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/07/2011 12:26:30
|
|
|
|
|
