הכרעה בהעדר הכרעה

זה לא כעס אלא ביקורת. אתה כותב פלפול ומתוך זה אני אמור לשלוף את המידע הרלוונטי ואני מבין את זה איך שאני מבין. עדיף שתכתוב קצר ברור וחד משמעי ותוותר על הפלפול. 

תודה על הקישורים. נושא שנוי במחלוקת, אין תשובה לשאלה בקיצור.

את האמת אומר בכנות, אני עם כל הכבוד למגוון אריכות ידיעותיו, כמעט מעולם לא זכיתי להבין את דברי מקסמן היקר, אולי אני אדיוט, ואולי לא, עכ"פ זה המצב!
דוד

לפחות קבלת ויקיפדיה מהלכת

שבירת סימטריה ספונטנית הוא מודל שנועד להסביר כיצד העולם נוצר במקרה, התופעה לא נצפתה מעולם כך שאי אפשר להתייחס לזה כעובדה מדעית אלא כמודל המנסה להוות אלטרנטיבה לבריאתנות. מעבר לזה אתה שוב מתייחס למקרה כשאני בכלל שאלתי על בחירה.

כפי איך שאני מבין כעת מבדילים בין סימטריה יציבה לסימטריה לא יציבה, אין חולקים שסימטריה יציבה לא ניתנת לשבירה, המדובר הוא בסימטריה לא יציבה כלומר שיש גורם מסוים ששובר את הסימטריה, (למשל חמורו של בורידן גירד לו באוזן שמאל ולכן הפנה את הראש שמאלה והסימטריה נשברה, או שנוח היה לו מסיבה אחרת להפנות שמאלה) כך גם בנושא החלקיקים אין הכוונה לסימטריה יציבה ולכן לא מדובר במקרה אלא בסיבתיות.

טוב: אני אומר לך (אייך שאני הבנתי ) שהיא קיימת במציאות ומכאן באים המודלים, ולא הפוך שכביכול נותנים מודלים בלי שיהיה משהו מציאותית,

הם טוענים שיש לחלקיק דרגות חופש, (כביכול בבחירתו,) הוא יכול ליפול לכאן או לכאן בלי שום סיבה, והמודל מסביר זאת איך זה יכול להיות, שכביכול החלקיק נמצא על משטח וממשטח מתרומם להר ואז החלקיק חייב ליפול מההר, עכשיו: לאן יפול זו כבר מקרה, הסיבה היא ה"הר" שנוצר בגלל סיבה קודמת, החלקיק שעליו גם כן נמצא מסיבה קודמת,
במילא יש סיבה שיפול, אבל אין סיבה לאן יפול וזו המודל שבא להסביר את המציאות הקיימת בחלקיקים,

אבל גם בלי זה,(אפי אם נאמר שאתה צודק בעניין שזה רק מודל שלא ראו במציאות)
כניסוי מחשבתי יכולים אנו להשתמש עם המודל הזה בכדי להשיב על שאלתך, (וראה שגם בויקי עשו אותו דבר, כלומר קשרו את העניין לשאלה הפילוסופית של חמורו של בורידן, ולכן צטטי לך את הויקי הנ"ל)

כלומר: בוא נשתמש במודל ונחשוב האם החלקיק היה נשאר שם למעלה בגלל שאין לו סיבה לאן ליפול ??
בודאי שהיה נופל בכל מקרה, כך אפשר לענות לשאלתך שנכון שהאדם אין לאן לרוץ רציונאלי, אבל עצם הסיבה לברוח יגרום לו לברוח בלי רציונאל, כלומר הרציונאל לברוח מספיק חזק אצלו בכדי לברוח בלי לבחור לאן לברוח, כמו במודל המחשבתי של החלקיק, 

 המשל עם החמור מדבר על סימטריה לא יציבה, כלומר שקיימת סיבה גם אם היא לא נראית לעין.