האם יש משמעות כלשהי לדיון בקיום מתכנן תבוני?

אושר בהגדרתי שלי, הינה אי הרגשה של דאגות לטווח ארוך.
עבורי אישית, ועבור מצבי הנפשי והפסיכוזי, ריבוי חופשות - מוריד דאגות.

זוהי הגדרה אישית, מעולם לא חשבתי לכפות אותה על הכלל.
כל הוכחה לוגית שתביא נגדה, יכול ותשנה את דעתי מן הקצה אל הקצה.

שחרור כימיכלים במוח.
הרגשה טובה הנגרמת בנסיבות נפשיות הנמשכת לאורך זמן.

כל אחד ואחד לפי המתאים לו.

נראה לי שאתה מערבב בין "תחושות" לבין "אינטואיציות"

תחושה - חמשת החושים, כימיקלים הנוצרים מתהליכים פיזיולוגיים. או נפשיים.

אינטואיציה - תובנות "תת מודע". תובנות שהאדם המגיע אליהן לא מסוגל להסביר בדיוק איך הגיע לתובנה זו.

חלק מן האינטואיציות הינן אמיתיות. לדוגמא, אדם ה"חש שמסתכלים עליו", בד"כ מדובר ברעשים קלים, שינוי ריחות זעירים או תחושות פיזיולוגיות אחרות הגורמות ל"אינטואיציה", אך בגלל היותן קלות, קשה לאדם להסביר את התרחשותן בצורה מסודרת.

חלקן, אינן אלא דמיונות, הקשורות לתחום הפסיכולוגי. יש אנשים להם יש צורך נפשי לחשוב שיש להם "אינטואיציות" על טבעיות, וכו', וד"ל.

תשובותיי ברובן מבוססות על ידע שנרכש ממחקרים מדעיים. לא כל הידע שלי נכון. אני עומל ושוקד לתקנו, ולהגדיל את מאגר הידע ככל האפשר.