הקרונפליקט של קרונפלקס /טור אישי.

את מה שאכתוב עתה, לא נראה לי שאכתוב בהזדמנות אחרת. רק ברגעים אלו אני חש את האומץ לכך.
אבקש מאלו שיקראו את דברי שלא יעשו בהם שימוש נגדי בעתיד, אני הוא זה שמספק את התחמושת נגדי.
רק בני עוולה, הם אלו שקיבלו נשק בהסכמי השלום מסוגלים לעשות בהם שימוש נגד אלו שסיפקו להם אותו.
---
בזמנו, ישבתי עם אחי הקטן לראות את הסרט 'קונג-פו פנדה', מדובר בסרט מצויר לילדים עשיר בתובנות מעניינות.
אחת התובנות הגדולות היא: 'כשתהפוך משהו פשוט למיוחד, ממלא הוא יהפך למיוחד למרות שאינו כזה'.
זוהי סודה הגלוי של מערכת העיתונות והתקשורת. ביכולתם להפוך גרגיר אבק לשיח ציבורי נרחב ותוסס.
כך גם עכשיו, הקדמתי את מה שאני הולך לכתוב משל מדובר במידע שיש בו בכדי לשנות את מבנה האטום בגרעין.
ככל הנראה זה מה שתרגישו לאחרי שתקראו את דברי. למרות הכל אין זה טקטיקה אלא משהו לא שגרתי וחושפני.
---

יש בי קונפליקט, יש שיקראו לו קרונפליקט. הוא קיים בתוכי ונמצא אי שם ליד חדרי הלב ומזכיר לי את קיומו.
מצד אחד: אני נחשב לבחור ישיבה רציני השקוע בלימוד, וגם כשלא הוא שקוע בדברים למען הכלל.
ההורים שלי מקבלים עלי 'הצעות' המתאימות לבנם היר"ש והצדיק. שהרי ענבי הגפן בענבי הגפן נאמר.
אף אחד מהחברים (חוץ ממישהו שיודע חלקית) לא מכיר אותי בתור קרונפלקס. למרות שאני נחשב 'פתוח'.
מצד שני: עברתי המון בגלגולי הווירטואליים. ראיתי ושמעתי הכל והקול. אינני 'תמים' אני ממש ערמומי.
למרות שקיבלתי המון תובנות שיועלו לי במיוחד בחיי הזוגיות. אך למרות ששורשי בבית המדרש ענפי תלויים במחזות אחרים.
יש לי פה ושם 'דיבור' עם בנות (מהפורומים), מה שלא מצוי בחיי 'בחור ישיבה רציני' כחלק מהפורומים והכתיבה זה קרה.
אני פתוח מאוד ויודע את כל מה שהבחורים מהסטטוס שלי לא יודעים. 'עברתי המון' זו הגדרה עדינה.

אני יושב בפגישה מול בחורה שנחשבת 'צדיקה בית יעקב הסניף' ומנסה לפענח אם היא מתאימה לקונפליקט שלי.
או שעדיף שאתחתן עם מישהי שלא תזדהה כפתוחה כמוני, בשביל לא להיפתח לפתיחות שאינה בריאה.
קשה הוא הקונפליקט הוא צובט אותי בכל פעם מחדש, ואני נצרך לנקות את עצמי בחומרי ניקוי  (מסוכנים) למצפון שלי.
אני רוצה להיות באמת מה שאני, אך ביני לבין עצמי יש הרבה 'הפרעות' שאני הוא זה שבוחר בהם.
---
"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק ... הגיע זמן גאולתכם...  ואם אין אתם מאמינים"
נשאלת השאלה וכי אפשר לראות את ביהמ"ק השלישי ולא להאמין? הרי כולם יחזו בפלא הזה.
אלא שכולם יאמרו הרי אנו לא מגיע לנו שנזכה לזה! אנחנו שעשינו כך.. וראינו כך.. אז איך זכינו?!
"ענווים ענווים... ראו באורי שזורח" אור הקב"ה שזה האמת הפנימית שנמצאת בכל אחד מאיתנו שיודע שאינו ראוי לכך, בגלל זה נזכה.
---

לדעת שהינך 'לא בסדר' מתוך תקווה והכרה שבעתיד תשתדל לשנות זאת, יש בה את אותו האור של הקב"ה.
יותר ממה שכתוב כאן, באמת לא נכתב כאן. מוקדש לכל אלו שחווים קונפליקטים. אשמח לקרוא את דעתכם.