מאמיני הבאבות לא מתבלבלים מעובדות?

כתוב בגמ' שדוד המלך ביקש לדעת את יום מותו,
והקב"ה ענה לו שאין אדם שמודיעים לו את יום המיתה
ובקושי סיפר לו שיום המיתה שלו הוא בשבת

אם כן הקב"ה יכול להודיע הרבה דברים לצדיק ברוח הקודש, אבל את יום המיתה לא.

שבעה דברים מכוסים מבני אדם. אלו הן: יום המיתה, ויום הנחמה (מתי יתנחם מדאגתו), ועומק הדין (עומק הדין לעתיד לבוא), ואין אדם יודע מה בליבו של חברו, ואין אדם יודע במה משתכר, ומלכות בית דוד מתי תחזור, ומלכות חייבת מתי תכלה (מלכות הרשע בעולם)" [פסחים, נד, ב].

הוא ידע מראש

שזה יקרה

מסבירים לך שיום המיתה, הוא דבר נסתר גם מעינהם של בעלי רוח הקודש. אבל אתה סימנת מטרה? ללכלך על הבאבות למינהם ונראה שלא תתן לעובדות לבלבל אותך.

באבא
ידועים כמה סיפורים רבנים שנתנו מספרי לוטו
אין לי כוח עכשיו להתחיל לנבור פרטים
אבל יש סיפורים כאלו
יש אפילו את הסיפור הידוע (נראה לי אולי רב בשם בנעט) שנתן ברכה לחסיד שלו שהיה במצוקת פרנסה, ונתן לו את מספרי ההגרלה שהיו בזמנים ההם, אך חסיד זה עשה בביתו לילה קודם הגרלה נסיוניתת כדי לראות אם הברכה אכן מועילה, ואכן זכה בגורל המספר אותו בחר,
החסיד רץ בשמחה וקנה את כרטיס ההגרלה, אך לא זכה בה בגורל,
הלך לרבו וסיפר לו, שהוא לא זכה בגורל, שאל אותו הרבי "האם השתמשת בגורל אחר כדי לבדוק את זה? בזבזת בכך את הגורל"
ויש גם עוד הרבה מאוד סיפורים על רבנים שידעו ונתנו ניחושי לוטו, לא ידעת את זה.
אז מה עכשיו? אתה חוזר בתשובה?
לא, עכשיו תמשיך להקשות קושיות ושאלות חדשות.
עם קשה עורף אתה, אין לך קושיות, כי אם תירוצים למה שאתה עושה

ואגב. זה לא אומר שכל רב אמור לתת לכל חסיד שלו במצוקה מספרי לוטו, אבל האופציה הזאת קיימת.

ויש גם סיפור של כיפה אדומה..

והחתול במגפיים..

ושלגיה ושבעת הגמדים..



אני מיד רץ לחנות לקנות עותק של "חובת הלבבות"...



(אנשים יאמינו בכל שטות, כמו זאת: