רשמים משבת חסידות גור בבית הכנסת הגדול בירושלים

רבותי המכובדים,

גם אני השתתפתי בשבת האחרונה,ואני חייב לומר שבכתיבתכם ניכרת המחנאות והפולישיקיות,(לא של כולם,אך הרוב).
אדלר כבודו במקומו מונח כחזן ובעל תפילה היודע להרטיט את הנשמה ואת הגוף ולהכניסם לבלנדר רגשי עד שאינך יודע היכן אתה נמצא מרוב מתיקות ורגש.
הלפגוט החזן מספר 1 היום בדורינו, יש לו קול יש לו אמירה,וכן כן יש לו נוסח למרות הרינונים התמוהים,רגש? אין אחד שהיה השבת וציפה למנה הזו בתפריט.כשבתי האופרה באיטליה ובכל מקום אחר בעולם אירחו עשרות אלפים שבאו להאזין לקולו של לוצ'יאנו פבארוטי האגדי,מישהו בא בשביל הרגש? אנשים באים/סוגדים/מעריצים/ את הקול האגדי של איצ'ה מאיר הלפגוט,כי בקול,אין מי שישווה לו בדור הזה,ויסלחו שאר החזנים.ועוד מה שעשה את השבת היה השילוב הקטלני בין קולותיהם של הדוד והאחיין (אגב:היה מי שרשם באשכול המקדים לשבת,"מדוע אדלר אינו מפרגן להלפגוט תפילה שלימה"? לדעתי התשובה בנדון,הלפגוט להערכתי לוקח למשכורתו 1000$ למילה,צא וחשוב אם היה מתפלל את כל תפילות השבת,אילו היו כל הניירות בעולם הופכים לדולרים ירוקים,עדיין לא ניתן היה לממן את שכרו,וד"ל)
יפה לאלי הסגנון שלו בניצוח ובביצוע ובהוראות לחזן ,קלאסי,נשמתי,תפילתי,עדין,קסום,אני השתתפתי אף בתפילת חג השבועות האחרון,ובניגוד לכמה כותבים כאן לא ראיתי ירידה ברמה של המקהלה,ישנם אולי כמה צעירים שנכנסו למקהלה זו בשנה-שנתיים האחרונות,אך הגרעין החזק ו'המבוגר' שהם הבאסים חברי המקהלה בתפקיד טנור שני,מבצעים את מלאכתם כיאות.
סובול אין זה סוד שאיני מתחבר לסגנונו שמתאים מאוד לבימת הקונצרטים אך לא לבית הכנסת,מבזה עד מאוד היה לראותו עושה דין לעצמו ומפנה אחוריו לארון הקודש בתפילת הקדושה.(גם בר"ג כואב לראות את רפי ביטון נוהג כך בכל שבת,וחבל.)
ראיתם אני לא יכול בלי... המקהלה הטובה המקצועית ביותר היום היא מקהלת קולות מן השמים,סיפר לי ידיד שהיה השבת בר"ג שהתפילה הייתה נהדרת והמקהלה ביצעה יצרות חדשות.

ובל נשכח,כמו שאומרים בספורט,זה רק...חזנות.
בואו נמשיך לחיות את החיים וליהנות ממה שנותנים לנו חינם.
כל טוב
נחמן.

תוקן על ידי דביר_קדשו ב- 03/08/2011 09:57:55

   נחמן, אני מסכים אם הקביעה כי אנשים באים בעיקר כדי לשמוע ביצועים מדהימים כי זה מה יש. אם היה יותר רגש, היו נהנים כפליים. המשל לאופרה ממש אבל ממש לא נכון. הרגש משחק תפקיד מרכזי בהצלחתו או כשלונו של זמר אופרה. כמובן בתנאי שהוא עומד במבחן הקול. פאברוטי, בדומה להלפגוט נשען יותר על הקול המדהים, ופחות על ביצוע אמנותי ורגשני, וזה לא נחשב לו ליתרון.