אפשר גם לבנות וגם לשמור על הסביבה

מצרף את המאמר הזה לגולשים בפורום שלא הסכימו איתי בגלל שיקולי בניה ומחסור ביח"ד .

המאמר המובא הובא אתמול בעיתון הארץ כמאמר מערכת . 

מחאת הדיור מגבירה את הלחץ על הממשלה לייצר פתרונות שאמורים להרשים את הציבור בהיקפם ובמהירות יישומם. קיימת סכנה ממשית, שהם יובילו להקרבת שטחי טבע ונוף לטובת תוכניות בנייה שיאושרו במהירות. 

בימים אלה מקדמת הכנסת את חוק הוד"לים (ועדות דיור לאומי), המאפשר אישור תוכניות בנייה למגורים בהיקף גדול ובהליך מזורז. כוחן של תוכניות אלו יגבר על תוכניות מתאר מחוזיות, שלקחו בחשבון צרכים שונים ובהם שימור שטחים פתוחים. בנוסף החלו להישמע קריאות מצד ראשי ערים וגורמי נדל"ן - שרואים במחאת הדיור הזדמנות פוליטית וכלכלית - לאפשר מחדש הפשרת שטחים חקלאיים לטובת בנייה. בין השאר יש קריאות לוותר על שטחים בתוכניות כמו פארק אריאל שרון, הריאה הירוקה החשובה ביותר בגוש דן, לטובת בניית אלפי יחידות דיור. 

הפתרון למשבר הדיור טמון בהרחבת ההיצע ובייעול הליכי התכנון והרישוי. לכן יש להשלים את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ולהקל על אישור תוכניות בנייה, בצד מציאת פתרונות תשתית ותחבורה וזירוז הביצוע של תוכניות שאושרו. אך המהירות איננה חזות הכל. תכנון אחראי מחויב להביא בחשבון גם שיקולים סביבתיים, כדי לשמור על שטחים ירוקים גם לדורות הבאים - כשם שהארגונים הירוקים אינם צריכים להתנגד אוטומטית לכל תוכנית פיתוח. יש כיום די שטחים שבהם ניתן לייצר פתרונות דיור, בלי להרוס את הטבע והנוף. על פי נתוני משרד הפנים, יש כיום עתודות מאושרות לבנייה במסגרת תוכניות מתאר מחוזיות בהיקף של 985 קילומטרים רבועים, מעל לביקוש הצפוי עד לסוף העשור הנוכחי ואף עד לסוף העשור הבא. באזורים רבים יש שטחים שבהם כבר אושרו לבנייה יותר ממאה אלף יחידות דיור. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מטשטש את הנתונים האלה מחשש לעיכוב הרפורמות. 

הממשלה צריכה להסיר את החסמים ולהרחיב את היצע הדיור בדרך שתזכה לאמון הציבור, ולא תקריב ערכי טבע ונוף היקרים לכולם בגלל לחץ פוליטי רגעי.