מהן טיב ההוכחות הנדרשות על מנת להוכיח דת?

תוקן על ידי נורת_אזהרה ב- 02/08/2011 09:55:03

צר לי, דאני על משמרתי אעמודה, לא אמרתי שא"א ליתן הוכחות של בית משפט (שמא אפשר ואני איני יודע), ולא אמרתי שהדת הוא נושא בלתי חשוב. אלא שהאנשים מציגים דו פרצופין, כאשר בחיים הם מקבלים החלטות הנוגע לחיים שלהם ושל זולתם, כל הזמן, וכשמגיע לדת שכנודע נוגע לרצח עם קבוע הם מציגים ספקנות נפלאה, שאין לידע, ואי אפשר לקבל החלטות, כי מה שנוגע לרציחת עמלק צריכים הוכחות מוחלטין. תפסיק לבלבל בהמח, אתה מקבל החלטות חשובות הרבה יותר לגבי האינטרס האישי שלך. ולהיפך ממה שכתבת שום קונפליקטן לא נכפה עליך, אינך חייב לנהוג, ואין מוכרח לעשות בהאנקונדה בלונה פארקס, אין אנוס לעשן, ולא נכפה לתמוך במפלגה, או לגור בהשטחים, וכן למשכן את הבית, בא לך, אתה חושב ומחליט ההחלטה.

האדם מזהה התופעה וסומך על זיהוי שלו. אין אדם בעולם שאין סומך באופן עיוור על חוק סיבתיות, כמובן, בלי זה לא יהי' אפשר לנתח אפילו חציית כביש. אבל כשמגיע על השאלה של סיבתיות לעולם באופן כלל, הוא בכלל לא יודע אם יש סיבתיות, אי אפשר להוכיח אותה וכו'.

נורתי

אתה ממש מעביר הנושא, אלי ניסה להעלות כאן ענין כללי, לא לדון שוב בטענות של המאמינים / אפיקארסן, אלא לקבוע רמת ההוכחה הנדרש. וע"ז התייחסתי, באמרי שהאדם לא דורש שום רמות של הוכחה בלתי קיימות. אלא מזהה התופעות ומנתחן, כשם שמפקד בצבא מזהה תופעות שונות ועפ"ז לוקח ההחלטה. גם שאלה של הדת כרוך בזיהוי התופעות, יש מי שרואה בעולם הטבע תופעה מסויימת, ויש מי שרואה בה להיפך תופעה של אקראיות. יש מי שרואה בהיסטוריה של עם ישראל תופעה, ויש מי שפותר אותה בשיטה של סופר סלאמי. יש מי שרואה בתורה תופעה, ויש מי שרואה בה תופעה של קאנספירצי'. יש מי שרואה ברוחניות של האדם תופעה, ויש מי שמסביר אותה כמו פרויד בשיטת רובע את עצמו, וכך הלאה.

איני טוען לשום עליונות של צד אחד מול חברו, אם כי קשה מאד לנחש את דעתי, אני רק טוען שהחלטות קיומיות מחליטים כל הזמן לפי חשיבה בסיסי והגיוני, ואי הוה דיקינן כולי האי לא הוה תנינן, לא בחיים, לא בכביש, לא בעסק, וגם לא בדת. אין זה אומר שבכך מסתכם הדת ותו לא מידי, אבל אין זה הוגן להציב בפניה דרישות חורגות מכל ההחלטות האחרות.

הנושא של טיעוני נגד הוא חשוב ונכבד עד לאין קץ ותכלה, אבל הוא לא בדיוק הנושא כאן. כמובן שאם יש טיעוני נגד אי אפשר להתעלם מהם, אבל הנדון כאן היה איזה ביסוס צריך להיות לדת כדי שמי שיקבל אותה על עצמו יהווה תופעה נורמלי. על זה אני אומר: לא פחות מכל ההחלטות שאתה מקבל כל יום על החיים שלך ושל אחרים.

וכתב ארתח

נ.ב. ארתח, כוונתי היתה כדברי נורתי 'היסטריות' מל' היסטריה, ושמעתי שהשימוש הנכון הוא 'היסטריקה'.

לא באתי לנתח את רמת הכותבים בפורום או את דבריהם, אלא לעצם הדיון התיאורטי שהעלה הח' אליה. ואם הכותבים כאן לא באו לרמה של לתת נימוקים להאמונה ברמה של שאר ההחלטות בחיים, הרי זה עצוב מאד. ועל דא קא בכינא. לגוף הענין, מנסיוני המועט בעלמא, לאו דוקא כאן בהפורום, אין קביעתך נכונה. והודעת הפתיחה בענין בית משפט וכו' דוגמא מייצגת.