שותף
תודה על המקור המעניין.
כמו מדרשים ומקורות עתיקים בכלל, הם מזמינים פרשנות. האם אנו מחפשים את המשמעות המקורית שאליה כיוון הדרשן, או שאנו מבקשים לתלות רעיונות שלנו בטקסט?
כמדומה שצדקו דברי צענערענע (טלי איקון ירוק!) ודברי אמשלום (ירוק כנ"ל).
מדוע זה היה חשוב ללקט את הרשימה הזו? זו אכן שאלה. מדרשים נאמרו בדרך כלל לפני קהל, ומה שיש בידנו הוא סיכום קצר או פחות מזה. מה רצה הדרשן להנחיל לקהל שלו?
אולי, ואני אומר זאת בזהירות: ללמדנו שיש אבות טיפוסים שמדגימים תכונה, והאדם צריך לבחור למי הוא רוצה להיות דומה?
אם כך, הנחת יסוד של המדרש היא שיש בחירה חופשית, שאין גזירה קדומה, שכל אדם יכול להיות צדיק או להרשיע, והברירה בידיו ורק בידיו.
למי אנחנו רוצים להיות דומים? בעקבות מי נלך? זו הבחירה וזה שורש ההתעלות.
הנה כתבתי לך איך אני קורא את המדרש, אם כי ברור לי שאיני יכול לדעת, על סמך הציטוט הקצר, אם קלעתי לכוונת האומר המקורית. (אבל גם ברור לי שהוא לא כיוון לאמונה אלילית כמו הגלגול).
***
יעקב רוכמן
ברוך הבא אל הפורום!
דרך ארוכה עשית מן הפורום שמותר להזכיר את שמו עד הלום.
כדאי להזכיר, לכולנו, שיש גישה שמחלקת את האנושות לשנים. יש בני אדם סתם, ויש נבחרים, יחידי סגולה, שזכו לנשמות מיוחדות, שהן ניצוצות שנפלו והתפזרו בשעת המאבקים העצומים שהיו בבריאה, בעידנים השונים שלה.
האדם הייחודי זוכה שיש לו חלק אלוהי בתוכו, ואם ישקיע בדרך הנכונה, הוא יהיה בין הנבחרים שגם יזכו להימלט מן הגורל המר הצפוי לאלו שמשתקעים בעולם הזה, ויילקח עם הטובים לחיים אחרים.
רעיון יסודי בתפיסה זו הוא שיש נבחרים, כאילו קיבלו מטען גנטי בלשוננו היום, אבל זה יותר בחלק רוחני-נשמתי שלהם, ויש כאלו שלא זכו ואפשר שגם לא יזכו.
ייחודיים בין הנבחרים הם אלו שבאו מן הזרע הנבחר של שת, ובהם מתגלגלת רוח הקודש מדור לדור. הרשימה הזו כוללת כמובן את אדם, שת, נח כנראה ורשימה ארוכה שמגיעה עד לישו המשיח.
אה, לא גיליתי את הסוד. השיטה שתיארתי כאן בקיצור רב אינה יהודית. קוראים לה "גנוסטיקה" והיא רווחה בסוף ימי בית שני. רבים נמשכו אליה, והיו לה גרסאות שונות בארצות שונות. עד כמה שידוע לי, לא היו יהודים שנתפסו לה.
הגנוסטיקה כללה מיתוסים מעניינים, ממש מרתקים, על הבריאה של אלוהימים זה מזה. היתה שם סדרה של אלוהימים מהצד הטוב ועוד סדרה של מקבילים מהצד הרע, והעולם הזה הוא זירת הקרב ביניהם, אם כי המאבק מתפשט על עולמות רבים.
יש דמיון רב בין הגנוסטיקה לקבלה, עד שגרשם שלום ואחרים טענו שהגנוסטיקה היא המקור לרבות מן האמונות הקבליות. אבל כל המאמצים למצוא קשר היסטורי בין הגנוסטיקה לבין הקבלה נכשלו. איזה קשר יכול היה להיות בין סביבות ארץ ישראל (הספריה הגנוסטית הגדולה נמצאה בנאג חמאדי במצרים, והיא כתובה בקופטית. הספרים הגנוסטיים מכירים ביש"ו בתור המשיח שממשיך את בחירת הזרע האנושי מיסודו של שת) בתקופת שלהי בית שני ומאתיים השנים שלאחר מכן לבין ספרד של המאה ה13 שבה הופיע הזוהר, או המאה ה12 שבה הופיע הטקסט הראשון של הקבלה שיש בו את תורת הספירות (מונח שמוכר כמדומה בגנוסטיקה. השימוש שלו בספר יצירה הוא שונה לגמרי!) בצרפת? תשבי כמדומה טען שזה "דמיון פנומנולוגי".
סליחה שיצאתי מכלל כוונתו של פותח האשכול. אבל, כדברי רבנו הרמב"ם, יקר בעיני ללמד דבר אחד מן האמונה הנכונה בה' יותר מכל דבר אחר. ולימוד ההיסטוריה של מקצת אמונות אליליות שומר עלינו מפני אימוץ של דעות דומות שצמחו כזמורת זר בכרם היהדות. לדעת כותב שורות אלו כמובן.
________
תוקנה טעות הקלדה ותודה לספרן!
תוקן על ידי עצכח ב- 03/08/2011 16:15:08
