|
|
| נשלח ב-8/8/2011 15:32 |
 |
| |
לדייר אם ניקח את דברי רש"י כפי שהביא אותם יהיאור
הרי ברור מאליו שסיפורים תנ"כיים (או אחרים) אינם יכולים לתרום דבר בנושא הזה מכיוון שבמציאות,אם היה מתרחש סיפור כזה, דלילה יכלה גם לטעות שהרי היא ביססה את המסקנה שלה על שתי תופעות גלויות לעין אצל שמשון והניחה שהן הן התופעות שתורמות לכוחו הבלתי מוגבל.
אבל תאורטית יתכן מאד שהוא שיקר ודווקא שתי תופעות אחרות שאינן גלויות לעין יכלו להיות התופעות האמיתיות אלא שלפי הסיפור התנכ"י היא קלעה בינגו.
במציאות היא יכלה גם לטעות כי אין שום הכרח הגיוני במסקנה שלה.
ומבחינת ההשלכה לדיונים על אמונות ודעות:
הרי זה מה שמנסים עשרות כותבים לעשות פה כבר שנים ותראה את מידת ההצלחה....
תוקן על ידי צענערענע ב- 08/08/2011 15:35:03
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 15:43 |
|
| |
דייר
מה שכתבת על "השערה שמסבירה תופעות רבות" הוא הוא הבסיס של בנית תיאוריה מדעית. ולדעתי זה משהו שהוא חלק מן הגישה האינטלקטואלית שקיבלנו בבריאתנו. (וכאשר זה נעשה בחוסר זהירות מספקת, מקבלים מגיה, מיתוסים ועוד).
אמנם, כפי שאנו רואים מן המדע והפילוסופיה של המדע, יש לנו רק השערה מסתברת ולא עובדה קיימת. התיאוריות שאנו מקבלים נבדקות ללא הרף. כל עוד הן לא הופרכו, אנו מתייחסים אליהן כאמת. יותר מכך אין בידינו.
לגבי אמונות ודעות, אולי כדאי שתדגים איך אתה משתמש ברעיון הזה (המטא-רעיון, כי הוא רעיון ליישום רעיונות).
ולגבי חלומות ופרשנותם, כפי שציינת בתגובה קודמת מאד שטרם זכיתי להתייחס אליה.
גם כאן הצעת פתרון אינה הוכחה שהוא נכון. אם הפתרון הוא משמים, אזי ראוי לסמוך עליו. אבל איך יכול עומד מהצד לשפוט אם זה באמת "משמים". לפעמים איך יכול הנביא עצמו לדעת שזה "משמים" ואין זו הונאה עצמית, ראיה מהרהורי הלב וכיו"ב?
אמנם, כל האבחנות האלו, עד כמה שהן נראות לי פשוטות ונכונות, הן כנראה די מודרניות. בעבר היתה הנחה תמימה ומקובלת כי מה ש"השכל תופס" הוא גם נכון. מאות ולפעמים אלפי שנים חלפו לפני שהתברר עד כמה בזהירות יש להתייחס להשערות ש"השכל מגלה או יוצר".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 16:55 |
|
| |
זה מזכיר לי את סיפורי שרלוק הולמס או אגאטה כריסטי
אוסף של פרטים שלכאורה לא קשורים ואז בא הפתרון הגאוני ששוזר את הכל כמו מחרוזת
והכל בא על מקומו בשלום וכל הפרטים יוצרים תמונה שלמה וברורה.
גם אצל שמשון באו פרטים שלכאורה לא קשורים הוא לא שותה יין למרות שלפי ההתנהלות שלו
הוא היה אמור להיות בין השתיינים הגדולים של התנ"ך.
הוא אף פעם לא מגלח את שערותיו וכוחו גדול ביותר.
ברגע ששמשון גילה את העניין הכל התבאר ולא היה שום ספק או במילים של חז"ל ניכרים דברי אמת.
לגבי אמונות ודעות נראה לי שאתה מספיק חכם להבין למה אני מתכוון.
תוקן על ידי דייר ב- 08/08/2011 16:57:21
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 17:46 |
|
| |
דייר
מצאת נקודה מעניינת שרציתי לכתוב עליה בעבר.
סיפורי בלשים (להבדיל מהמציאות) בסגנון הקלאסי הם בעצם חידה לוגית. אתה מקבל אוסף של נתונים, שערוך בצורה מבלבלת וכתוב פחות או יותר בצורה ספרותית, ומתחרה עם הבלש (שיש לו סיוע של המחבר/ת) למצוא ראשון את האשם.
כשהייתי ילד תמיד ניסיתי את כוחי. לעתים נדירות הצלחתי לנחש. בדרך כלל לא.
באיזה שלב תפסתי שאתה הקורא אמור לברור בין אוסף משפטים כדי לבחור מה נכון ומה שקר. אבל אוסף המשפטים הוא בעצם סדרה ארוכה ולפי מה מחליטים איזה אמיתי ואיזה לא? זה ענין לוגי בלבד. כלומר, אפשר לבחור כמעט באופן שרירותי.
מה ההסבר ה"נכון" נקבע על ידי הסופר שהוא גם ה"בורא" של הסיפור.
ייתכנו עוד פתרונות, רק שבספר אתה בידי המחבר.
במציאות אנו מנסים לברר גם כן מה האמת, אבל כאן, במדע ובתחומים נוספים, אין לנו אוסף סופי של משפטים ותיאורים אלא אוסף אינסופי שלא פותח עדיין. מתוך הנתונים אנו מנסים (בני האדם, המדענים) לבנות תיאוריות ולמצוא פתרון שיהיה חסכוני. גם אם יש כזה, זה עדיין לא אומר שזו האמת.
***
אם קוראים את הסיפור על שמשון כתעלומה, ומנסים לנחש את סוד כוחו, יש נתונים שיכולים להפנות לתשובה. שערותיו הארוכות למשל. אבל האם דלילה ידעה שאינו שותה יין? כמה פעמים בשנה שתו יין כדי שתתרשם שהוא לא עושה זאת? ואולי הוא רק לא שותה לידה או ליד קרוביה הפלשתים (אם היתה גזירה על יינם ומגעם)?
ובכלל, האם דיני נזירות היו ידועים לה? יכלו להיות ידועים לה?
למעשה, לי לא ברור כלל שסוד כוחו היו השערות. אולי הנזירות. אולי עשיית רצון ה'. בכלל, כשאני חושב על הסיפור (שעלי לקראו מחדש) נראה די ברור שהמספר יוצר משוואה בין שערות ארוכות לכוח. אבל זו תפיסה כמעט מאגית.
וכך, אני נשאר בשלי: דלילה יכלה לנחש שהתשובה קשורה לשערות. היא יכלה לשער ששמשון אומר הפעם את האמת. היא לא יכלה לדעת שזה כך עד שעשתה ניסוי ובו התוצאה אימתה את ההשערה. שמשון נחלש.
לגבי אמונות ודעות אני ממש לא מספיק חכם כדי להבין, ואיני יודע על מה אתה מדבר. אשמח על הבהרה בלי רמזים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 21:56 |
|
| |
כשיש הרבה תופעות מוזרות בעם ישראל כמו זה שהוא העם היחיד ששרד
מבין עמי קדם.
שההיסטוריה שלו לא רגילה
שלבסוף הוא חזר אל ארצו ההיסטורית
שהוא הפריח את השממה
שהוא נשאר עם אותה דת ואותה שפה.
כנראה יש הסבר אחד שמסביר את הכל.
רבי נחמן כותב שאיש הישראלי צריך להסתכל בשכל של כל דבר
והסיפור הבלשי מראה לנו שלמרות שהכל נראה בלתי פתיר ומבולגן לבסוף בא המחבר ופותר את הכל
כך גם באחרית הימים יתגלה הפתרון לכל מה שקרה בעולם
הדברים יתבררו הכל יבוא על מקומו בשלום וגם תשעה האב יהפוך ליום טוב אכי"ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 23:05 |
|
| |
דייר
אני מסכים. יש משהו ייחודי בתולדות עמנו. והתיאוריה שזו בחירת ה' בנו היא תיאוריה טובה ומתקבלת על הדעת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 02:19 |
|
| |
מה כל כך מתקבל על דעת ברעיון שאלוהים בחר קבוצה קטנה ומצומצמת מכל האנשים אותם ברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 11:46 |
|
| |
ייתכן
עכשו החלפנו נושא.
עברנו מהשאלה איך משמש המונח "ניכרים דברי אמת" והשוואתו לתיאוריות מדעיות עם עיון קל בנושא של ספרות בלשית בתור חידות לוגיות, לשאלה הפרטית אם ההיסטוריה היהודית מהווה הצדקה לתיאוריה של בחירת השם.
כיון שההיסטוריה היהודית היא מיוחדת יחסית לשאר עמים (לפחות כך היה עד לתקופתנו, כאשר עוד עמים מנסים לחזור לכור מחצבתם, כמו נניח הארמנים) אפשר להציע תיאוריות להשתמרות היהודית. אחת מהן היא זו שה' שומר על עם ישראל בהשגחה מיוחדת.
על זה הקשית האם אפשרי שה' יתייחס באופן ייחודי לעם מן העמים. לא הסברת היכן הקושי, התיאולוגי והפילוסופי, ובהחלט אפשר לראות בכך קושי, אם כי כמדומה לא ברמה האמפירית. אבל כל זה לדעתי ראוי לאשכול חדש. התרצה לפתוח? אולי דייר יעשה זאת?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 10:52 |
|
| |
אם כבר הגעתם לכאן במסגרת הטיול השנתי של בין הזמנים שאלה לי על פסוקים אלה (אולי התשובה עליה תתקשר לנושא האשכול, מי יודע).
הקב"ה מעלה הווה אמינא שבחירת ישראל היתה מכח היותם מרובים, ושולל זאת מיד כי זה לכאורה לא נכון- ישראל הם המעט מכל העמים.
אחר כך עובר לפשט הנכון- בחירת ישראל היא מכח אהבת השם ושמירת ההבטחה לאבות הקדושים.
והפלא הוא מה מעלים הווה אמינא שלא מתחילה בכלל ?!
אם היה אומר אתם באמת רבים רק זאת לא סיבה כי וכו'- בסדר.
אבל אם אנחנו בכלל לא רבים אז מה התחיל עם זה בכלל ?!
אני מקווה לא לראות כאן את התירוץ העלוב של שני מחברי טקסטים שונים.....
תוקן על ידי שותפיסוד ב- 14/08/2011 11:24:43
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 11:04 |
|
| |
שותפי
שאלה טובה, אך יש אשכול על פרשת ואתחנן.
בתחילת פרשת ראה, ה' מזהיר את ישראל שכאשר ייכנסו לארץ, שלא ילמדו לעשות כתועבות הגויים, והקשה א,מ הכ"מ, מה ההוו"א, הלא הם ראו שה' גדול מכל האלוהים?
יש לי תחושה ששתי השאלות תתורצנה באותו כיוון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 11:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 11:55 |
|
| |
מה התשובה של הרשב"ם ?
ישראל חשבו בטעות שהם מרובים מעמי כנען (מאיפה ההווא אמינא צמחה), והקב"ה מעמיד אותם על טעותם ?
וזה עניין שיש להזכירו לדורות בתורתנו הקדושה, סתם טעות מספרית פשוטה ?
אתמהא.
לדעתי ההוה אמינא עומדת וקיימת, וישראל הם באמת מרובים מכל העמים (בחשבון הדורות מאז ועד עתה), ויש בהחלט צד לומר שזו הסיבה לבחירתם (יכולת ההישרדות והעמידה שלהם לאורך הדורות)
ומ"ש כי אתם המעט מכל העמים אפשר שהתכוון שישראל לא מנצלים את ריבויים ועמידותם הנ"ל, אלא ממעטים מכוחם ויכולתם (כפרש"י על אתר), ולכן סיבת בחירתם היא משום האהבה והשבועה דווקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 11:58 |
|
| |
האם אין כבודו של מלך ברוב עם?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2011 12:06 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | האם אין כבודו של מלך ברוב עם? |
|
אכן כן, ולכן יש את ההווה אמינא הנ"ל, אלא שלא די בזה.
אגב, מדובר על הדרת מלך ולא על כבודו (ואפשר להרחיב).
|
|
|
|
|
