זוגארניטש:
באגרות משה כותב ביורה דעה חלק ב' קלח
שאינו רואה טעם למה שיקפידו דוקא לכתוב בדבר שלא הוזכר בדברי רבותינו
ביחוה דעת ו סימן עח מביא מהגאון יצחק קארו בספרו תולדות יצחק (בפרשת מצורע בפסוק כי תבואו אל ארץ כנען)
שנהגו העם לכתוב ב"ה בתחילת כל כתיבה , והוא על שם הפסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך
בלקוטי שיחות חלק ו' עמוד 190 כותב הרבי מליובאוויטש
בכלל אצל כל יהודי אפילו כשמדבר בדברי הרשות , אז "שם שמים שגור בפיו", ובודאי בכתיבה (_"מעשה רבה")
נהוג בתפוצות ישראל (שמנהג ישראל תורה הוא) שאפילו כשכותבים מכתב בעניני חול מתחילים בב"ה או כיוצא בזה
עין הקורא
אני זוכר שבשבט הלוי כותב שלא נהגו בזה בפולין בימיו, אולי יש למישהו אפשרות לחפש שם ויביא את התשובה.מתפעל
יש בזה במכתבי תורה להאמרי אמת מגור, כמדומני שהוא המכתב הראשון שם.
מקשה על הרוגאטשובער שכתב שלא לכתוב ב"ה כי אחר כך יש חשש גדול של מוחק את השם.
ומביא שכך נהג אביו השפ"א לרשום ב"ה וכן הסבא החידושי הרי"מ, ולבסוף תמה שהרי הרוגטשובער בעצמו בהרבה ממכתביו כתב ב"ה.
כך זכור לי.
הרבה באמת נוהגים את הבס"ד, ששם אין חשש מחיקת השם. טאשקענטער
מכתב של הרבי זי"ע
ב"ה, יום א' ט"ו טבת ה'תרפ"ה
יעקאטרינאסלוו
כבוד הרה"ג סוע"ה טוביינא דחכימי חריף ומקשה תל תלפיות איש האשכולות וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א
אחד"ש ושלום תורתו!
מכתבו בקצרה הגיעני ואף כי מה אני לחלוק עליו בכל זאת תורה היא וללמוד אני צריך ואהי' כדן לפני חכמים ובפרט כי קיצר בדבריו.
וזה הוא:
במכתבי הקודם שאלתי לפניו אם יש למצוא מקור למה שכותבין במכתבים "ב"ה" או "בעז"ה" וקצת ראי' להיפך בר"ה (יח:) וברש"י שם בקושי יכלו לבטל וכו' גם בסנהדרין (יא:) משמע כן. ואין להביא ראי' מסנהדרין (צו.) וחולין (צה:) וכמובן ובכל נוסחי שטרות לא נמצא כן גם יש להעיר מיבמות (צו:) אלעזר דורש סתם והכל יודעים וכו' ועוד. ולפלא שלא ענה לי כהדר"ג מאומה ע"ז.
כל זה נראה לפענ"ד ותקותי - אחרי בקשת סליחתו - כי יודיעני דעתו דעת תורה להלכה בכל זה.
כ"ד המחכה בכליון עינים לתשובתו ומכבדו כגודל ורום ערכו.
אחרי כתבי זא נזדמן לי בעברי בדרך סה"מ להרמב"ם וראיתי שפסק שם דלוקה מדאורייתא רק על דרוסה ולא על טריפות המקובלות ולא יכולתי לעיין בו כראוי כי ראיתי בהעברה בעלמא.
הכתובת
(הכתובת ברוסית)
נתעכב המכתב וספרו פה כי כהדר"ג העתיק דירתו לדווינסק אף כי אין אני יודע אדריסתו בדיוק, בכ"ז בודאי ימסר המכתב לידו גם כפי שכתבתי.
הערות העורך:
למה שכותבין במכתבים "ב"ה": באגרת הזאת אמנם כתב כ"ק אדמו,ר ב"ה, אבל באגרת שכתב לו בשנת תרפ"ח (אג"ק ח"א אגרת א. תצלום גוכתי"ק שם ע' 22) וכן באגרת ב דלקמן, שכתב בער"ה תרפ"ט, לא כתב בתחלתה "ב"ה". וראה מ"ש בזה בשו"ת צפנת פענח (ווארשא) סי' קצו- ז.
ר"ה (יח:): בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטרייא שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות וכך היו כותבים שבשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה וביטלום.
וברש"י שם: ד"ה בתלתא, ובקושי יכלו לבטל שכבר נהגו העם.
