בעבר העליתי כאן התנגדות גדולה לתרבות העליה לקברים שפשתה לאחרונה. אני אישית בא מרקע שלא הולכים לקברים, מה גם שאני כהן, ועלינו להתרחק מקברים. אחת הסיבות נגד הייתה זו בדיוק - אם זה לא אפשרי לכהנים לא יתכן להפלות את הכהנים...
על כל פנים קראתי לאחרונה את החוברת שר' אריה לוין כתב בתרצ"ה על תולדות הלשם שבו ואחלמה. בעמ' כב' (יש כ"ג עמודים), מספר ר' אריה על הנסייבות שהביאוהו אותו לעלות לקבר הלש"ו ככלות השבעה וכותב:
"ושפכתי שיחי בדמעות שליש כאשר שמעתי מפיו הק' וכמובא בספרו חלק ד' בשם הגר"א זי"ע אשר "בזמן הזה השראת השכינה אצל קברי צדיקים" ובשובי משם הביתה נתבשרתי כי מצב החולה נשתנה לגמרי לטובה..."
האם ניתן למצוא את הטקסט המלא?
אנקדוטה: יש לי טופס שבו קרעו את עמוד השער ובראש ההקדמה אותיות דר' אריה לוין כותרת החוברת. אני משער שהאיש העניו הזה תלש את עמוד השער שלא יראו את שמו, וכתב בכי"ק את הכותרת (כתב ידו כ"כ ניכר שאין לטעות - הכתב המרובע הקטן). כמה אופיני לאיש. את השער אפשר לראות בספרו של רז , צדיק יסוד עולם, מול עמ' 264.
נשלח ב-7/8/2011 13:40
בהקשר זה ראיתי שהחיי אדם כותב שהמנהג לעלות לקברים בת"ב הוא גם לקברי נכרים....
נשלח ב-7/8/2011 13:43
ביאור הגר"א לתיקוני זהר דף כ"ב: תיקונא שתיתאה ד"ה בדרך דא "בזמן שאין הצדיקים בדור ואין מוצאה מקום לנוח אז היא שורה על הצדיקים ישני עפר".
תוקן על ידי יעקב135 ב- 07/08/2011 13:48:13
נשלח ב-7/8/2011 14:57
לעומת זה באגרת הגר"א מזהיר מאד לא לילך לבית הקברות אפילו שקבורים שם צדיקים.. ויש לחלק בין קבר פרטי של צדיק לבין צדיק הקבור עם קברות רבים לידו
נשלח ב-7/8/2011 22:09
יש לדקדק בלשונו בתיקון ו' הנזכר: "בזמן שאין הצדיקים בדור, ואין מוצאה [השכינה] מקום לנוח, אז היא שורה על הצדיקים ישני עפר". אבל אם יש צדיקים חיים איתנו היום, אז שורה השכינה ורוח הקודש בתחילה על הצדיקים החיים. ואם אין צדיקים חיים, אז היא שורה על הצדיקים ישני עפר.
נשלח ב-8/8/2011 06:46
תיקוני הזוהר - לאיזו מהדורה הכוונה?
שכינה לא נמצאת באזור הבית - חשבתי ששכינה לא זזה משם לעולם? אז למה default של קברים בכלל?
נשלח ב-8/8/2011 07:19
תיקוני זוהר עם ביאר הגר"א, ווילנה תרכ"ז (ודפוסי צילום ממנה), לא מצאתי בהיברובוקס.
נשלח ב-8/8/2011 08:42
תודה
נשלח ב-8/8/2011 11:01
דומני שתחילה צריך להוכיח שהגדרת " צדיקים ישני עפר" בלשון ושיטת הגר"א , כוונתו כלפי הקברות הגשמיים ממש ולא כלפי נשמות הצדיקים.
נשלח ב-8/8/2011 12:24
להתפלל לעצים ואבנים?!
נשלח ב-8/8/2011 15:05
בעלון 'עלים לתרופה' היתה לאחרונה סידרה בענין עליית לקברים, ושם הובאה דעת הגר"א ודעת האריז"ל נגד העלייה לקברים. העלון אינו לפני אבל תוכל לחפש. זה היה לפני שבועיים שלש
נשלח ב-11/8/2011 08:08
אולי אפשר לתת הסבר פשוט לקטע בת"ז שעליו הגאון כתב את דבריו - אולי מזה יובן ההקשר.
נשלח ב-11/8/2011 10:10
בוקר טוב! לתועלת המעיינים אעתיק את לשון הגר"א שם, זה מאוד מעניין וזה לשונו:
בדרך דא כו' - ר"ל שמל' נקראת דרך כמ"ש מתו במדבר בדרך ר"ל שע"י הדרך מתו שהוציאו דבת הארץ מל' וכן קבורת רחל בדרך כמש"ו ור"ל בזמן שאין הצדיקים בדור ואין מוצאה מקום לנוח אז היא שורה על הצדיקים ישני עפר וז"ש מתו במדבר בדרך ר"ל ששם שורה:
נשלח ב-11/8/2011 10:40
טקסט לא מובן - מה הוא אומר? מה הקטע בת"ז שעליו הגר"א מעיר?
נשלח ב-18/8/2011 23:58
בעלון "עלים לתרופה" הגזימו וציטטו דברים לא מדויקים, כחלק מביסוס מנהג בעלז (דלא כשאר החסידים) שלא לעלות לקברים בדווקא, ואפילו לא לקברי אדמוריהם, חוץ מיארצייט מידי פעם וגם לא כל החסידים וכו'.
מ"ש באגרת הגר"א שלא ללכת לבית הקברות הרי זה מפני שהאגרת נכתבה לרעייתו, ומשמעותו שנשים ייזהרו מאד שלא לעלות לבית הקברות.
ענין העליה לקברים היא כדברי הפוסקים הקדמונים המובאים במשנה ברורה סי' תקפ"א: " דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר".
וכן מובא ברש"י יבמות קכ"ב ד"ה תלתא ריגלי שזה היה המנהג עוד בימי האמוראים לעלות לקברי הרבנים ולקבוע ישיבה על קברם ביום פטירתם.
ומובא בשם רבי חיים מוואלוז'ין (עץ החיים - שיחות ושמועות קל"ב): "פעם נשתטח על קבר הגר"א ועל קבר אחיו ר' זלמן וכסה ראשו ואמר לתלמידיו שאלמלא היה בוש היה מדבר עם אחיו ר' זלמן כדבר איש אל אחיו."
נשלח ב-19/8/2011 11:19
אני מתקשה להאמין שר' חיים וולוזין יחשוב אפילו על דיבור אל המת.
