ליל שימורים: ליל ט' באב בעצור חושבים תשעא

אמר אלוקים לירמיהו: "לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם שהם יודעים לבכות, אמר לפניו רבש"ע איני יודע היכן משה קבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך עמוד על שפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמוד וראה צאנך שבלעום אויבים, מיד הלך ירמיה למערת המכפלה ואמר לאבות העולם, עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשין לפני הקב"ה, אמרו לו למה ? אמר להם איני יודע (=שיקר להם כביכול) , מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך היתה לבנינו זאת ????!!!!!!!!!

(אגב: החז"ל הזה לא האמין בחיים אחרי המוות, כלומר אחרי המוות ישנים\מתים עד יום הדין הגדול והנורא)

למדנו השבת שני תנאים בעניין
אחד: כלפי ההמון שהוא חייב לכבד את מנהיגיו,
השני: שהמנהיג הוא הוא אחראי על דורו,

ההמון קיים את התנאי שלו בכל הדורות עד עצם היום הזה, (חוץ כמובן מתקופת ההשכלה שההמון התמרד במנהגיו ובצדק כמובן מבחינת ההתמרדות. ולא ח"ו מבחינת מעשיהם שגרמו להתבוללות האומה ולהשמדת כמעט,)

ההמון היית נאמן לתורה ולמנהיגיו בכל הדורות, אז מה נשאר לנו ? רק ההנהגה הכושלת !
ההמון אימץ לעצמו את כל מה שההנהגה דרשה מהם, ראו את הארון הספרים הענק שיש לכל יהודי בביתו,
הלכו אחרי מנהיגיו באש ובמים במסירות נפש ממש, ההמון הלך אחריהם כעדר צאן וויתר על שכלם האישי, הכל בכדי לקיים את התנאי שלהם ל"כבד את מנהיגיו"

ואיפה המנהגים היו כל הדורות ?? מה עם התנאי שלהם ? שהם אחראים על הדור,

אולי פשוט כדאי לבדוק איפה הם היום ואולי נבין איפה היו פעם,
היום אנו רואים אייך ראשי הישיבות בוחרים בחורים לישיבה על פי כשרונות, כלומר מה שמעניין אותם זה למכור את חכמתם הם ולא מעניין אותם הבחור בעצמו,
היום אנו רואים אייך המנהיגים רבים בין עצמם בלי בושה ויותר גרוע מילדים ומי ההמון העם רבים ביניהם,
דוגמאות: 1, פונביז 2 ויזניץ 3, חברון 4, מתמידים (כן כן שחרטו על דגלם את הרציונאליות) 5, שני תלדות אהרן 6, בגור עצמו 7 חב"ד בלי מנהיג וכל הישר בעניו יעשה 8, תלמיד חזו"א בעצמם, 9, שךניקים\חצר הרב אלישיב  מול הרב שטיינמן, 10 סטמאר,

ולא לקחנו בחשבון שאין מנהיג מקהילה X יכול להידבר עם מנהיג מקהילה Y פשוט בושה וחרפה ממש,
והכל בשם האלוקים ????

ולכן כדאי לנו לאור זה לחזור אחרה בזמן ונתחיל לשאול

                                              מתי בכלל יצאנו לגלות באמת ??

אני חייב לספר לכם שהתעוררתי בעניין הזה בזמן האחרון (לא זוכר מי ומה גרם לי לחשוב על זה)
וזה לא נותן לי מנוחה, אולי אחד מחברי וחכמי הפורום הנבונים יכול לעזור לי בעניין,

מתי יצאנו לגלות הארוך הזה ?? מתי עזבנו באמת את ארץ ישראל ??
הרי עד הרס"ג הפסיקה יצא אך ורק מארץ ישראל, המשנה והגמרא חיברו בארץ ישראל, עשרות דורות גרו בארץ ישראל אחרי החרבן הבית השני,
נכון שאחרי המרד של בר כוכבא לא היית לנו שילטון או מה, אבל בכל זאת פרחנו בישוב ארץ ישראל ויצרנו את המשנה והתלמוד והמדרשים, וכל זה לא יכול להתקיים בלי ישוב יהודי ענק וישיבות ואלפי תלמידים,
נכון היינו תחת שלטון זר, אבל בחוץ לארץ לא היינו בשלטון זר ? וגם שילטון נוצרי שרדף אחרינו בכל מקום ? וגם לא נתנו ליהודים להתפתח לימודית ומחשבתית, מה שאין כן בגלות הערבית ששם כן יכלנו לפרוח בלימודית ומחשבתית,
וזה כנראה ההבדל בין חכמי אשכנז לחכמי ספר בזמנים ההם,
תראו שאחרי שעמי אשכנז התחילו להתנער מהנצרות אז פתאום נהפכו היוצרות, שחכמי אשכנז כביכול נהפכו לרציונאלים,
ודווקא חכמי ספרד חיברו לטמטום הערבי הפנאטי ואימצו לעצמם את הקבלה וכל הכרוך בכך,

תחשבו על זה, לו היינו נשארים בארץ ישראל (שאף אחד לא גירש אותנו משם כלל) לפחות הסמכות בפסיקה ליהדות התפוצות ?! היינו נשארים רציונאלים לעולם, כלומר הרבה טימטום מגיע מהגלות או הנצרות כלפי חכמי אשכנז או הערבים על חכמי ספרד אחרי הרמב"ם,

הריב המטופש על הלוח (וקביעת החגים ביהדות) שהיית לרס"ג מול חכמי ישראל ?! גרם לדעתי להוריד את גדולתה של ארץ ישראל וגדולת חכמיה, (מי שיודע, יודע שכל גדלותו העיונית של הרס"ג  מגיע דווקא מארץ ישראל אצל חכמי טבריה ששם למד לפני שהך לבבל)
 
חלילה לנו לבקר את קדמוניינו במיוחד את הרס"ג שתרם הרבה ליהדות בכללותו ובמיוחד ברציונאליות שביהדות, בלעדיו לא היית לנו את הרמב"ם ושאר הראשונים, במיוחד שאנו "ההמון" שנשאר נאמנים למנהיגיו באש ובמים כאמור לעיל,

אבל לפחות נלמד מההיסטריה כמה ריב קטן ופשוט יכול להוציא אותנו לגלות הארוך הזה,

לדעתי אפשר לומר שביום הזה יצאנו לגלות, ביום שנלקח מידי חכמי ארץ ישראל את המונופול לפסיקה ?! ביום הזה יצאנו לגלותינו הארוך,

נקודה לחשבון נפש ליום של חשבון נפש,
מי יתן שאלקים הגדול והנורא ייקבל את תפילת משה רבינו שהתחנן ממש לאלוקי הרוחות וכך אמר והתחנןיִפְקד יְקוָק אֱלהֵי הָרוּחת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלא תִהְיֶה עֲדַת יְקֹוָק כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רעֶה:
אומרים חז"ל הקדושים: לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר (במדבר כא, לד) אל תירא אותו. וכדרך שעשה יהושע, שנאמר (יהושע ה, יג) וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו'. וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח, טז) כי הוא יוצא ובא לפניהם, יוצא בראש ונכנס בראש:


לסיכום: כמה שאלות לדיון ביום הנורא הזה,

1, מתי יצאנו לגלות אם בכלל ??

2, למה ההנהגה לא לוקחת אחריות על מעשיה ?

3, למה ההמון נשאר נהאמן למנהיגיו בזמן שהנהגה לא נאמן לתפקידה ??

4, למה המרד ההמון בזמן ההשכלה שיכול היה להצליח בדרך התורה והיהדות, וזה לא הצליח ??