ליל שימורים: ליל ט' באב בעצור חושבים תשעא

...יָקוּם אֱ-לֹהִים בִּכְבוֹדוֹ וְיִתֵּן אֶת קוֹלוֹ בּקִינָה,
 וִיצַב בַּשָּׁמַיִם נְהִי, וּבְאֵבֶל יַעֲטֹף הַשְׁכִינָה,
 תְּחֻבַּר בַּשְּׁחָקִים הָ"אֵיכָה", וְיֻגַּד הַדָּבָר בָּהּ עַד תֹּם,
 וְיֻשְׁמַע מִמָּרוֹם הַמִּסְפֵּד, וַאֲנַחְנוּ נֵשֵׁב וְנִדֹּם.
 
כָּל הָעִיר נֶהֶלְכָה כָּל הָעִיר נֶהֶלְכָה לַלְּוָיָה, הָעֵדָה וְהָרַב בְּרֹאשָׁם,
כּל אֶחָד עַל שִׁכְמוֹ הֶעֱמִיס כְּיִצְחָק נִשְׁמָתוֹ לְאָשָׁם,
 כַּפָּרָה לַיַּהֲדּות שֶׁל גִּזְעָם, כַּפָּרָה לַיַּהֲדּות שֶׁל דָּמָם
הוֹלְכָה כָל הָעִיר לִקְבָרוֹת לְכַפֵּר לְאַשְׁמַת הָעוֹלָם.
לְוָיָה רַבָּתִי מְשׁוּכָה וְאֵין אִישׁ מְלַוֶּה וְאָבֵל,
 כָּל אָדָם מְלַוֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, לְכָל אִישׁ מְלַוֶּה רַק הַצֵּל.
רַק נִשׁמוֹת זַרְעוֹתָיו אַחֲרָיו מְהַלְּכוֹת וּמְבַכּוֹת אֶת הָאָב
 שֶׁלֹא זָכָה לְלִדְתָּם לִגְאֻלָּה כַּחֲזוֹנוֹ וּכְכָל תְּפִלּוֹתָיו.
נוֹשְׂאִים יְהוּדִים נִשְׁמֹתָם כִּשְׂאֵת אָב תִּינוֹקוֹ לִקְבָרוֹת
וּבְלִבּוֹ צִיּוּרֵי צִיּוּרִים מֵחַיָּיו שֶׁהָיוּ לְבָרוֹת:
 הִנֵּה בְנִי כְּבָר לוֹמֵד תַּלְמוּדוֹ, הִנֵּה בְנִי כְּבָר גָּמַר תַּלְמוּדוֹ,
הִנֵּה בְנוֹ בּחֻפַּת חֲתָנִים שׁלֹא חָז כּזִיוָהּ מֵעוֹדוֹ. –
 כָּךְ חָזוּ יְהוּדִים צִיּוּרִים: זָכוּ נִשְׁמוֹתָם לְפִדְיוֹם
וְגוּפָם עִמָּהֶם מְהַלֵךְ, עוֹלִים לְהַר הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹם.
 פִּרְפְּרוּ שָׁם נִשְׁמוֹת יְהוּדִים וְהֻנְדַּף חֲזוֹנָם מֵעֲבָרוֹת, –
נָשְׂאוּ יְהוּדִים נִשְׁמוֹתָם כִּשְׂאֵת אָב תִּינוֹקוֹ לִקְבָרוֹת.
 וְאוּלַי מְשָׁלִי כָּאן טָעָה, וְאוּלַי לֹא יִכּוֹן הַצִּיּוּר,
 מְשׁוֹרֵר בַּדִּמְיוֹן רַק חָפְשִׁי, אֲבָל בַּמֻּשְׂכָּל הוּא אָסוּר;
נֶפֶשׁ אִישׁ יְהוּדִי בְּסִפְקָהּ אֵין מָשְׁלָהּ בְּמִשְׁלוֹת בְּנֵי אִישׁ,
 וּמַה דִּמְיוֹן אֲדַמֶּה נִשְׁמָתוֹ בְּבוֹאוֹ אֶת נַפְשׁוֹ לְהַקְדִּישׁ.

(חיבר אהרן מירסקי שהוזכר לעיל בדבריו של הרב שרלו)


http://is.gd/xDjMcs

ירוחם,
אייקון ירקרק על הדברים בשם בעל התניא. מדויק נוקב וקולע.

יהי אור,
לשאלתך בראשית הדיון, לא רק שייתכן שיעשו תשובה , לדברי הגמרא (ודומני שגם הרמב"ם) זה הכרחי.
         איך ולמה ליבה לפומא לא גליא.