|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:23 |
 |
| |
| מיימוני כתב: |  | | לעומת זאת, אשה שתלך בפאה, גם אם יש אוסרים, כיון שיש רבנים גדולים המתירים, רשאית לעשות זאת ואי אפשר למחות בה. וכי חייבת היא לשנות מדעת רבותיה עבור רבנים שאין היא מכירה, או בעלה. זאת כמובן בתנאי שאין כאן משחק בללכת אחרי רב כזה המתיר כאן ורב אחר המתיר שם |
|
האם כבודו מכיר מקור כלשהו, שאסור לעשות "משחק" שכזה, ללכת אחרי רב כזה המתיר כאן ורב כזה המתיר שם?
לפי מה שהבאתי מהגמ' בראש השנה ורש"י שם, משמע בבירור שכל הבעיה של "משחק" ברבנים, היא כאשר באותה הלכה יש משחק, פעם כרב זה ופעם כרב אחר, אבל בכמה הלכות - מותר בוודאי ללכת בהלכה זו כרב פלוני ובהלכה אחרת כרב אלמוני, ואין כאן שום בעיה הלכתית.
והרי לדוגמא, אותם הנוהגים כדעת רב פלוני, האם הם יודעים את דעתו בכל הלכה והלכה? האם יש להם קשר רציף עמו, על מנת לשאלו בכל הלכה והלכה שמתעוררת?
ומכל מקום, תלמיד חכם שעיין בדברי הפוסקים ונראה לו לפסוק כרב פלוני, אפילו נגד דברי גדולי הדור, בוודאי שיש לו רשות, וכנ"ל באריכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:29 |
|
| |
הדברים מדהימים. האם הכותבים עד כדי כך מזלזלים בתלמידי חכמים ? תלמיד חכם שיש לו אשה מכוערת (ותכשיטים לא עוזרים בהרבה מקרים) מיד ייתן עיניו באישה אחרת כאחד הריקים? כאלו היחס לאשה הוא רק בגלל יפיה החיצוני ולא בגלל תכונות אפיה?
הציטוטים כאן מסבירים אולי את הכנסים מעוררי החלחלה של גברים המתארים בפרוט איפה ואיך הצניעות צריכה להיות ואת החולניות שבהפרדה הקיצונית של האוטובוסים והמידרכות.
ואם הדברים הם אכן כך- אז אוי לבושה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 11/08/2011 13:33:20
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:32 |
|
| |
| maxmen כתב: | | נזכרתי שלא מזמן דנו כאן באותו עניין באשכול זה מכתב הגרי"י פוזן שליט"א על פאות בימינו
שם כתבתי כך:
פלא לי על תלמיד חכם (כך אומרים לי) שלא יבין מהי צניעות כלל ???
ממתי צניעות פי' גרימת עוון ??
צניעות היא לא לגרום לגועל לזולת, להביך את הזולת,
כמו שירותים שיהיה לא בסלון רק בחדר סגור,
כמו לאכול עם הידים,
ועוד ועוד,
הכלל היא לא להביך את הזולת,
אין לזה שום קשר לדימיון הפרוע של הגבר,
להפך: בנות ישראל הקפידו מאוד ללבוש יפה עם תכשיטים ועוד, וזה דעת התורה האמתית,
התורה החשיבה מאוד את היופי, עם לגבי נשים ואם לגבי לבוש תלמידי חכמים ואם לגבי מצוות, ואם לגבי המקדש ובתי כנסיות,
ואם הפאות גורמות לבנות ישראל להיות יותר יפות ?! אז זה בדיוק דרך התורה זו פשט מצווה,
ומי שגורם להפוך את בנות ישראל כבנות השפלות שבאומות ??!!!
הוא הוא עתיד לתת את הדין על כך |
|
דבריך דברי טעם, אך איני רואה בהם שום קושיה על דברי הגר"י פוזן שליט"א, שהוא מגדולי הפוסקים בימינו (שה' ישלח לו רפואה שלימה במהרה).
והגר"י פוזן דוקא עודד חבישת פאה (עד שהוצרך בסיום מכתבו לכתוב "אין לראות בזה תעמולה ללבוש דוקא פאה"), וכל מה שכתב הוא שלא ללבוש פאות בולטות ויוצאות דופן, שבוודאי אין בזה משום צניעות.
ולגבי דבריך, יש ב"צניעות" שני פירושים, האחת היא צניעות כפשוטה, לשבת בבית ולא להסתובב כל היום ברחובות (כמו שכתב הרמב"ם בהלכות אישות), וזה מובא ברש"י בראשית פרק יב, "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם", והשניה היא צניעות בהתנהגות האשה, וזה מובא ברש"י רות פרק ב, "למי הנערה הזאת - וכי דרכו של בועז לשאול בנשים אלא דברי צניעות וחכמה ראה בה שתי שבלים לקטה שלשה אינה לקטה והיתה מלקטת עומדות מעומד ושוכבות מיושב כדי שלא תשחה".
ולכן כתב הגר"י פוזן, שע"י המלבושים שלובשת האשה, היא צריכה לא לגרום לגבר להסתכל עליה בעל כרחו. ואמנם יש שלקחו את המושג הזה לכל פאה, ברוב דמיונם, אולם האמת היא שרק פאה ארוכה מאוד, ויוצאת דופן, יש לאסור מטעם זה, כמו בגד אדום.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:35 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | | האם הכותבים עד כדי כך מזלזלים בתלמידי חכמים ? תלמיד חכם שיש לו אשה מכוערת (ותכשיטים לא עוזרים בהרבה מקרים) מיד ייתן עיניו באישה אחרת כאחד הריקים? כאלו היחס לאשה הוא רק בגלל יפיה החיצוני ולא בגלל תכונות אפיה? |
|
"הכותבים" הם מגדולי הדורות, והיזהרי בכבודם.
ואכן, "תלמיד חכם" הוא יותר גרוע מ"אחד הריקים", כי "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו". ולכן הוא צריך לעשות השתדלות כלשהי, שלא יסיתנו יצרו הרע להסתכל על נשים אחרות.
ולכן הוא צריך לדאוג לכך שאשתו תתקשט. ואין לכך קשר לתכונות אופי וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:41 |
|
| |
| Aviran_Rs כתב: | | אבל הן מכשילות את הרבים בכך שהן הולכות עם פאות יפות (לעיתים יותר משערן הטבעי).
חוץ מזה אישה אמורה להתנאות רק בפני בעלה! |
|
תשובה לדבריך תוכל לראות בכל המקורות שהבאתי לעיל.
אין הבדל בין "פאות יפות" לבגדים יפים. ולא מצינו שאסור לאשה ללכת בבגדים יפים, בגלל שהגברים נכשלים. יתרה מכך, מובא בחז"ל במפורש שבגדים צבעוניים גורמים הרהור - ולמרות זאת מותר לאשה לצאת עמם לרשות הרבים.
כל האיסור הוא לצאת עם פאות החורגות מגדר הרגיל בנפח ובאורך שלהן, ובכך הן מושכים את עיני הגברים - גם אלה שמתאמצים לא להסתכל, וזה איסור דומה ללבישת בגד אדום, למרות שבגדי צבעונים מותרים.
ומה שכתבת שאשה צריכה להתנאות רק לפני בעלה, הוכח לעיל שמותר לה להתנאות גם בפני חבריו, כמובא בגמרא "לך ולחברך ולחברורך", בשביל הרגשתה הטובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:43 |
|
| |
| אברך_צעיר כתב: | | | מה המקור לצניעות האישה אם לא היצר הרע של הגבר ? |
|
אענה לך בשאלה. מה המקור לצניעות האשה בתוך ביתה, כאשר אין גברים באיזור?
מה המקור לכל הלכות הצניעות הקשורים לגבר, שחלקם שייכים גם בחדרי חדרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:47 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | | אני מסכימה אתך שהפאות האלה פשוט לא מתאימות לנשים חרדיות |
|
למה לא מתאים לנשים חרדיות, כי אשה חרדית צריכה להיות מכוערת?
בתשובתו הארוכה, הגיב מרן הגר"ש משאש לאנשים חילוניים שבעיניהם "מצחיק" לראות אשה חרדית עם פאה. ואלה דבריו:
"גם מה שהביא הכותב, מחילונים שלועגים על החסידים שהם מדור הקדמון והנשים שלהם מתחדשות ומקושטות, אין זה כלום. והלעג הזה רגילים בו בכל ענין, והקנאה תקועה בלבם כשרואים אשת רב חסיד שהיא יפה כלבנה ומלובשת ומקושטת בהיתר גמור כפי העת והזמן והמודרניזם, וזה נוגע ללבם הרבה, כאילו רק הם ראויים לזה, ואינם יודעים שכפי האמת הרבנים והחסידים בדעותיהם ובתהלוכיהם הם מודרנים יותר ויותר מהם, כי אדם יכול להיות הדתי הגדול בעולם ועם זה יהיה המודרני הגדול בעולם, והתורה אינה כנגד המודרניזם, רק שיהיה הכל על טהרת הדת והצדק, במקום שהחילונים עושים באיסור ולא אכפת להו, ה' יחזירם ויחזירנו בתשובה שלימה".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:50 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | מצד שני זה גם מצחיק שהגברים מתלוננים על כך בטענה המגוחכת שהם נכשלים בגלל הנשים.
האם כל הגברים שמסתובבים בתל אביב נכשלים? האם באירן,עם הרעלה ,אין גברים שנכשלים? |
|
תתפלאי לשמוע ש"באירן עם הרעלה" זה לא עוזר מאומה. וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש (שם), לאחד שקרא לנשות ישראל ללמוד צניעות מהנשים הערביות באירן:
"בושה וחרפה וחוצפה גדולה לדמות את ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש לאנשים אלו בלי לומר המבדיל בין קודש לחול כמה אלפי הבדלות. ודברים אלו הם בטלים מאליהן, שהרי גם בימי קדם שלא היתה פאה נכרית בעולם, היו נשים שלנו הולכות גלויי פנים, וגם יש מהן ששערן נראה חוץ לצמתן, ואלו נשיהם היו מכוסות מכף רגל ועד ראש, וגם מצח שלהן ופיהן ולחייהן הכל מכוסה זולת עין שלהן לבד מגולה, ויימא לי חביבי הכותב הזה, איך ולמה גדולי חכמי ישראל בכל הדורות לא נשאו קל וחומר מהם ומהדת שלהם ולא גזרו על הנשים שלנו לעשות כמעשיהן? הא ודאי שאין שום קשר ודימוי להם כלל, אלא האמת דאצלם האנשים יודעים בעצמם וגם בנשותיהם שהם שטופי זמה, ומחליפין גברים ונשים כחליפות שמלות, וגם עתה אחרי כל הכיסויים הנזכרים, רק בעין הרע שנשאר גלוי, הם קורצות ורומזות והולכות לזנות. גם הרבה בעלים סוגרים הבתים על נשיהן במנעול עד שיבוא הבעל ויפתח. גם אסור לה לעלות לגג, כי כאבן השואבת רוח קמעא עוכרתן.
גם הנזירות של ישו' לך נא ראה כמה מהן נתעברו מהנזירים שלהם, והיה להם לחרפה ובוז, ולא הועילו כל השמירות והגדרים, הכל ישא רוח. ומה דמות יערוך לעם ישראל קדוש וטהור בני אברהם יצחק ויעקב שכתוב בהם אשר בנינו כנטיעים מגדולים בנעוריהם, בנותינו כזוויות מחוטבות תבנית היכל. גם העיד עליהם הכתוב סוגה בשושנים, גן נעול מעין חתום, שסוגרין פתחיהן לבעליהן. וגם בלעם הרשע נשא עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו, ואמרו ע"ז במדרש, ראה שאין פתחיהן מכוונות, אמר מי יכול ליגע באלו שמכירין את אבותיהן ומשפחותיהן, ביארתי דבריו במקום אחר, שהם הולכין אחר אבותיהן, כמש"כ הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם. ורבינו הטור פסק באה"ע סי' ע"ג שאין האשה בבית סוהר להיות סגורה בבית".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:57 |
|
| |
| Aviran_Rs כתב: | | | אז יש פוסקים שמתירים את הפאות של ימינו? לא נראה לי.. |
|
יש רשימה ארוכה, של יותר ממאה ועשרים פוסקים המתירים פאה. עשרות רבות של פוסקים מתוך הרשימה חיו בחמישים השנים האחרונות, והתירו דוקא את "הפאות של ימינו".
מלבד זאת, המושג "פאות ימינו" הוא מושג כללי שאוהבים להשתמש בו כדי לדחות בקש את דבריהם של הפוסקים מכל הדורות, וגם את פוסקי זמננו שנפטרו לפני שנים מעטות - או אפילו כאלה החיים עמנו, בטענה שהם דיברו על "הפאות של פעם".
ולכן כדאי להתבונן, על איזה פאות דיברו הפוסקים לפני מאתיים שנה? ולפני ארבע מאות שנה?
במשנה בשבת (דף סד.) נאמר, "יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה". ומכאן הביא הגר"א ראיה לדברי הרמ"א שהתיר פאה נכרית. וכן המג"א. וביאר מחצית השקל את דבריו: "ועיקר ראייתו מסיפא, דילדה לא תצא בשיער של זקנה", כלומר שהזקנה התקשטה בשערה הנאה של הילדה, ויצאה עמו לשוק (שבזה מדובר במשנה). ובגמ' שם: "בשלמא זקנה בשל ילדה, שבח הוא לה". ועוד שם, "כדי שלא תתגנה על בעלה". וברש"י שם: "כדי שלא תתגנה התירו לה קצת קישוטים הנאים". ובתשובות הגאונים שם: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן". ובתוס' רי"ד שם: "וגם בפאה נכרית שהיא תכשיט". ובפני יהושע שם: "דשבח הוא לה, ומקישוטים הנאים שבאשה הוי". וברש"י בסנהדרין (דף קיב.): "פאה נכרית. גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי".
והרמב"ם בפירוש המשניות כתב: "פאה נכרית. כמו מגבעת, ידבקו בו שיער נאה, והרבה... כדי שתתקשט בשיער". הרי לך שכתב "שיער נאה" ולא נראה כקש, והדגיש שהאשה מתקשטת בו. והשלטי הגבורים כתב: "אותן הצדקניות דקאמר התם היו מתקשטות בפאות ההם". ועוד כתב, "לא שנא שערות דידה לא שנא שערות חברתה". וכן הרמ"א העתיק דבריו אלה והוסיף: "אע"ג דעבדה לקישוט". ושיער חברתה הרי הוא שיער טבעי, ויכול להיות יותר יפה משיער האשה עצמה.
וכן העתיק הפרישה, "לא שנא אם עשויה משערותיה, או משיער חברתה". וכן כתב הבאר היטב שם, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". והפמ"ג כתב, "עיין מגן אברהם, דפאה נכרית אפי' משערותיה התלושים אין הרהור". וכן העתיק אליה רבה את דברי הש"ג, "מותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, אפי' עשויה משערותיה". וכן כתב עטרת זקנים שם על דברי הרמ"א, "דוקא שערות הדבוקים לבשרה ממש, אבל בנחתכו אין בהם משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פריעת ראש".
וכן כתב המשנה ברורה, שהביא את פמ"ג וכתב "ומשמע מיניה שם דאפילו שיער של עצמה שנחתך ואח"כ חיברה לראשה ג"כ יש להקל". וכן העתיק כף החיים, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". וכן כתב ערוך השולחן, "בין שהם עשויים משערה או משיער חברתה". וא"כ איך יתכן לומר שכל אותם המתירים לא התירו בפאות של ימינו, העשויות משיער טבעי, או נראות במראה טבעי, ואסרו בזה משום פריצות וכדומה?
ומלשונות הפוסקים האוסרים מוכח שדוקא מסיבה זו, שהפאה אינה ניכרת כלל, אסרו משום מראית העין:
מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים לפני ארבע מאות שנה: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).
תשובה מאהבה: "בזה נראין הן... כאילו יוצאות בשערות ראשן פריע פרעות בלי כיסוי כלל".
ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".
תפארת ישראל: "וקשה לי הרי אסור משום מראית עין, דמחזי כפרועת ראש".
תורת שבת: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".
ר' שלמה קלוגר: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא".
ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".
שו"ת חסד לאברהם: "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות".
ברכת שלמה (דף ח', נדפס בתרפ"ח): "התחילו עתה ללכת בפאות העשוייין משערות קצרות תלויים באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראה ממש כהולכת בגילוי שיער"...
הכיצד אפשר לומר שבזמן ההוא היו פאות קש, שהרואה היה מבחין בכך ממרחק של מאה מטר?
ומצינו לכמה וכמה פוסקים, שכתבו כי גם כאשר הפאה יותר יפה מהשיער הטבעי של האשה, אין בכך איסור, והוי כקישוט בעלמא שמוסיף יופי לאשה:
כן הבין בדעת שלטי הגיבורים הגאון הספרדי רבי יעקב פארדו זצ"ל בספרו "אפי זוטרי" (על השו"ע אה"ע סי' כ"א ס"ק ט'), וזה לשונו: "הנה הר"ב החבי"ב [בעל כנסת הגדולה] באות ה' הביא לשון שלטי הגיבורים שכתב דדוקא שיער המחובר לגופה אסור, שע"י גילוי שערה מתגלה בשרה, והוי ליה מקומות המכוסים שבגופה. אבל שערות התלושים בפאה נכרית, אפי' תהיה עשויה משערותיה שרי, ואע"ג דקישוט הוא לה, הוי לה כשאר תכשיטין".
וכן כתב הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל'): "וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".
וכן כתב הגאון רבי וואלף ברייער זצ"ל בשו"ת "נחלת בנימין" (סי' כ"ו): "אי לאו דגלי לן קרא דשיער באשה ערוה, הוה אמינא דאין לחוש כלל לשערותיה, אלא משום דמשבח לה קרא שמע מינה תאוה היא, עיין ברש"י ברכות ד', ובקרא כתיב שערך כעדר העזים, וקרא מקלס צוהר וזיו השערות כשיער העזים, ושערן מבהיק מרחוק, עיין רש"י שיר השירים. וכל הקילוס הוא בעודן מחוברת בבשרה, דוגמת שערות העזים, וכל זמן שהשערות מחוברות מקרי "שערך" ותאוה המה לעיניים, אמנם אם פאה נכרית על ראשה לא הוי קילוס. וכן אם השערות תלושין, אף שחוזרת ומתקשטת בהם, מכל מקום שוב לא תאוה היא וליכא שבח ולא מקרי ערוה".
וכן כתב הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל בשו"ת סתרי ומגיני (חלק ב' סי' מ"ד - נדפס לפני כשמונים שנה): "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". ועוד כתב, "דהפאה נכרית נעשית עתה בהדרת היופי".
וכן כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז' אה"ע סי' ט"ז): "בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... קים להו לרבנן שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו".
וכן כתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת תבואות שמש (אה"ע סי' קל"ז): "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".
וכן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל (חלק ג' עמ' קפ"ח): "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת". וכן הביא בשמו בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".
וכן כתב הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל (קונטרס "המשביר", אוסף תשובות מכת"י דף מ'): "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית". וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".
וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'): "ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת".
וכן כתב הגאון רבי חיים דוב אלטוסקי שליט"א, בספר "חידושי בתרא" (על מסכת שבת סד:): "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".
וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח): "ואין לבדות מלבנו לדמות האיסור הסתכלות שבאה"ע סי' כ"א למלבושי נשים. הלאו דלא תתורו נאמר בעיקר על הסתכלות באשת איש (דאין זנות אלא באשת איש), והרבה מיני הסתכלות אסרו משום הרהור הנלמד בעיקר מ"ונשמרתם", וגם בענינים אלו אין לערבב הפרשיות, ואין לדון משם מה שמותר ומה שאסור להתלבש. והרי מפורש אמרו שאסור להסתכל על בגדי צבעונין, ואפי' הכי לא אסרו לאשה ללכת בבגדי צבעונין בשוק (ורק באדום אסרו, דהצבע ניכר מאוד גם מרחוק), והוא הדין באם הבגד כמראה הבשר, וכמובן שיש עוד לחלק מבגדי צבעונין, אבל אין לדמות זה לבשר מגולה ממש. ודמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור. וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה, אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".
וכן כתב הרה"ג ר' זאב שכטר שליט"א בקובץ אור ישראל (כ"א), וזה לשונו: "יש הטוענים שאין לדמות הפאה שלנו לפאה נכרית בדורות הקודמים שהתירום הפוסקים, משום שלא הצטיינו ביופיין כפאות שבזמנינו. והאמת היא שהפאה נכרית שהתירו הפוסקים היתה גם כן משיער טבעי של חברתה, ופשוט שהשיער הטבעי בדורות קודמים לא היה פחות יפה מהשיער הטבעי שבזמנינו. ונראה שהטוענים כן מתבססים על השוואות שהם ביצעו בין פאות של פעם להיום, ולא הבחינו שאת ההשוואה הם מבצעים בין פאה נכרית ישנה ומשומשת שלושים שנה או יותר לבין פאה נכרית חדשה של זמנינו, וסיבת השוני היא גיל הפאה ולא איכות היופי. והפוסקים שהתירו פאה נכרית לא חילקו, והתירו גם פאה נכרית חדשה. ויש שמבינים כי אין חילוק בין טבעי חדש מפעם להיום, אבל טוענים שהתסרוקות היום יותר דומות לשיער טבעי. אבל כבר מבואר בראשונים שהפאה נכרית היא לקישוט, וכי בדורות עברו לא ידעו לסרק הפאה שתיראה כמו קישוט, הלא כל זה מטרת הקישוט מאז ומעולם, וכי רק בדורנו יודעים לקשט ולסרק יפה. ובפרט שידוע כי בדורות שעברו היה להם טעם ליופי, ובדורנו נפוצים מאוד דברים שאין להם טעם וריח, וכל כמה חדשים יוצאת אופנה חדשה ומשונה".
וכדבריו כתב בספר "לבושה של תורה" חלק א': "כדי לעשות הפאה נכרית כמראה טבעי, לא משתמשים בשום המצאה טכנולוגית חדשה, רק משתמשים בשערות אדם בלי להכניסם לחומרים חריפים (שהיו עושים כן כדי להכינה לצביעה) ואין צובעים אותם כלל (ומעיקרא עושים פאה משערות שצבעם כצבע שערות האשה), ואין לוקחים שערות מכמה נשים לצרפם יחד (אלא כולה מאשה אחת או לכל היותר משתי נשים), וכל השערות מחוברת להבד של הפאה נכרית כהדרך שהן גדלין בראש (ולא מהפכין השערות מלמטה למעלה) והצד שהיה סמוך להקודקוד הוא הצד שמחברים להבד וכו', ומחברים השערות להבד באופן שיצא מהבד באופן שדומה ככל האפשר ליציאת השערות מעור הראש, ומחמת כל הדברים הטבעיים השערות שומרות זוהרן וטבען ויפיין. ונוסף לזה התפירה המדוייקת והמצומצמת להיות מכוון לראש האשה, ע"י זה הפאה נכרית נראית טבעית לגמרי וכאילו היא שערות האשה ממש. ובשאר הפאות מעבדים השערות כדי לצובען לצבע אחיד, וכדי לאחד שערות שונות יחד, וכל פעולות אלו מפקיעים מהם המראה טבעי שלהם. ולפ"ז אין שום סיבה שלא היה אפשרי לעשות פאה נכרית משוכללת לגמרי גם בימי חז"ל".
וכן הובא בירחון התורני "המאור" שיו"ל בארה"ב בחודש שבט תשי"ג, לפני כשישים שנה: "נתייסדו כאן הרבה בעלי מקצוע מאחינו בני ישראל, לעיבוד פאות נכריות בשביל בנות ישראל הכשרות. היהודים בעלי מקצוע הזה, הינם ברובם ג"כ מהגרים שבאו לכאן בשנים האחרונות והתעסקו במקצועם הזה גם באירופה, וכי על כן הינם מומחים בעיבוד הפאות הנכריות לכל פרטיו ודקדוקיו, בתכלית היופי והשלימות. ישנן בעלות מקצוע מומחיות מפורסמות כאלו, שמעבדות פאות נפלאות, שהרואה אותן לא יכיר בשום אופן שאלו הן פאות נכריות" (עמ' י"ט, מאמר "פאה נכרית ודת יהודית").
ורק חלק קטן מהפוסקים, כתבו שאם הפאה אינה ניכרת כלל, כלומר שגם המתבונן מקרוב לא יכול לזהות שזו פאה, יהיה אסור, וכן פסק הגר"ח קניבסקי שליט"א, כדלהלן.
במענה לשאלה, וזה לשונה: "מה דינן של פאות שאינן ארוכות מאוד או פרועות, אך עשויות משיער טבעי ומראה טבעי להן. האם מותר לנשים נשואות ללובשן?" ענה הרב בזה הלשון: "אם זה נראה ממש כשערה, ואי אפשר להבחין, יש להחמיר".
ובמענה לשאלה, וזה לשונה: "רוב ככל הפאות ניתן להבחין אם היא פאה או שיער עצמה, ע"י כמה סימנים: א. הפאה גבוהה יותר משיער עצמה. ב. הפאה מבריקה יותר משיער עצמה. ג. רוב תסרוקות הפאות הצנועות, הן ישרות ולא מקורזלות, וניתן לזהות פאה ע"פ התסרוקת, ובפרט שרוב הרווקות הולכות בשיער אסוף כתקנון בתי הספר והסמינרים. ד. המתבונן יכול לראות שאין שרשי השיער יוצאים מהראש. האם גם בפאות אלו היתה כוונת כת"ר שיש להחמיר?" ענה הרב בזה הלשון: "אם המתבונן יכול להבחין, המנהג להקל".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 14:24 |
|
| |
אם המתבונן יכל להבחין....
ואידך זיל גמור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 19:44 |
|
| |
:)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 21:53 |
|
| |
אני לא מבין מה כל הראיות מלשונות הפוסקים לגבי על איזה סוג פאה הם דברו.
פשוט מאד, תמצא לי תמונה של פאה אפילו מלפני שלשים-ארבעים שנה ותחשוב האם זה מתקרב בכלל במראהו לפאות שבשוק היום.
כל הציטוטים כן לוקים באותו חסרון , שזו לא הלכה שאנחנו צריכים בו לציטוטים. הדבר תלוי בהגיון כה פשוט, שהיא מורגלת בעכ"ח לגבי כל הנושאים. תחשוב לבד מה המטרה של כיסוי הראש הנהוג או המחוייב. והאם זה מתקיים בפאה. לא צריך שום פלפולים אם העומק הפילוסופי של צניעות הוא כזאת או אחרת, העובדא שתכלית הכיסוי היא בשביל צניעות. והפאות הם לא צנועות.
כיון שכאן לא נרתעים מלחלוק על גדולי הפסקים אני לא רואה כל תכלית מציטוטיהם. מעיון הפשוט בסוגיות נראית כל הראיות שלהם להתיר מהסוגית מגוחכות. ולא חידשתי זאת מהקונטרסים של הרב ליפשיץ. בפעם הראשונה שלמדתי מסכת שבת והגעתי להערתו של השה"ג שמתיר אותם רשמתי בצד שאני לא מבין ראייתו כלל.
בקיצור השכל הישר ופשטות הסוגית וגם ההסטוריה מראים שזה היפך המטרה של כיסוי הראש.
תביאו תמונה או ציור אחד של אשה מלפני מאתיים שנה עם פאה שמשמש תחת כיסוי ראש ונראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 22:23 |
|
| |
| Aviran_Rs כתב: | | ל-MAXMEN
אבל הן מכשילות את הרבים בכך שהן הולכות עם פאות יפות (לעיתים יותר משערן הטבעי).
חוץ מזה אישה אמורה להתנאות רק בפני בעלה! |
|
והכסף מכשיל אותך גם כן (גניבה) אז תשרוף את הכסף ??? כל דבר שמכשיל אתה מחסל ?? אז אולי תחסל את הנשים לגמרי ואל תתן להם לחיות,
ממתי ומי אומר לאישה מה לעשות ולמי להתנאות, היא רוצה להתנאות לחברותיה ! אסור לה ? היא רוצה להראות את עושריה לכלום ! אסור לה ??
זה פשוט טעות בהבנת איסור תורה, התורה לא אוסר שום הנאות משום ההנאה עצמה, (הדעה הזאת מגיע מהנצרות ולא מהיהדות) התורה אסרה להפריע לאחרים שאין לאחרים ברירה אחרת, אבל כאן יש ברירה לא לשים לב לכך, לא צריך להסתכל כל היום על בנות ולהימשך אליהם,
בקיצור זו בעיה שלנו הגברים ואנו צריכים לפתור את בעיתינו בעצמינו ולא בדרך הקלה של לאסור אחרים,
תראה: אם אני עני ואין לי כסף לתת לילדים לנסוע לארץ ישראל בחופש הגדול,
וכל השכנים שלי כן עושים זאת, ואז ילדי יקנאו בהם,
אז אולי לפי החשיבה שלך אני האסור על שכני לשלוח את ילדיהם לארץ ישראל ???
זו הרי חשיבה מטורפת, וזה לא התורה שלנו, התורה שלנו היא חכמתכם בעיני העמים, היא לא מוסלם ולא נצרות ח"ו
תוקן על ידי maxmen ב- 11/08/2011 22:18:44
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 22:26 |
|
| |
| אברך_צעיר כתב: | | מקסמן
מה המקור לצניעות האישה אם לא היצר הרע של הגבר ? |
|
מה המקור לחלק בין צניעות האישה לבין צניעות הגבר, שניהם עושים צרכים במקום סגור לבד, שניהם אוכלים עם כפית ומזלג,
ושניהם ישנים בבית ולא בחוץ, בקיצור צניעות לא קשורה לאחד מהמינים, שניהם מחויבים בהם באותו חיוב,
שהם לא להגעיל את הזולת, צניעות = לא לגרום לגעל לזולתך,
|
|
|
|
|
