| נשלח ב-11/8/2011 12:12 |
 |
| |
צורך בשליטה על העתיד
היי לכולם
אני חדשה פה, זה נראה לי פורום נהדר ואני מאד מקווה להעזר בו ולעזור
צריכה עצות למשהו שמאד מטריד אותי במחשבות:
אני פחות מדי עסוקה בהווה יותר מדי דואגת לעתיד וחושבת על דברים עתידיים ומה אעשה אם יהיה כך ומה אעשה כדי שלא יהיה אחרת ואיזה קשה יהיה כשיהיה דבר מסויים ומדובר בדברים שאמורים להתרחש בעוד שנים.
לדוגמא:
קראתי כתבה על החופש הגדול הארוך ואיך מעסיקים את הילדים ואיך הם משתעממים וכו' ואח"כ כמה ימים חשבתי ונלחצתי מה יהיה כשהבנות שלי יהיו בחופש חודשיים שלמים, איך אעסיק אותם וניסיתי למצוא פתרונות יצירתיים ונלחצתי וכדומה. (עדיין אין לי בנות, אם התעניינתם :-)
אם וכאשר אני אלמד כמה שנים מקצוע שמעניין אותי- מה יהיה אח"כ, איפה אעבד, האם זה יעניין, איך זה יהיה, כולל דמיון מדויק של כל הפרטים ושינויים קלים בכל פעם
אני אחרי לידה- אז במקום לחשוב על עכשיו ולמצוא פתרונות לבעיות של עכשיו כל הזמן אני תופסת את עצמי במחשבות 'אם בפעם הבאה אני לא אעבד לא יהיו לי תלושים למעון, אז איך אסתדר מבחינת ארוחות עם כל המרכיבים החשובים והמפחידים, אני אצטרך לדאוג לכל זה לבד כשהילד של הפעם הבאה יהיה בן חצי שנה... (הקטן שלי כרגע בן חודש וחצי... ועד עכשיו עבדתי כך שהדאגה היא לא על עכשיו) ואני ממש עסוקה בזה וחושבת אולי אני אמצא צהרון ואולי אני אכין כל יום לבד ואולי בכלל אני כן אעבד ויהיו לי תלושים'
טוב, שאני דואגת כל הזמן איך נחתן אותם זה ברור, אבל זה בעוד הרבה הרבה דברים קטנים ומתוסבכים.
הבו לי עצות. לא רוצה לחשוב על זה. רוצה לדעת לחיות את היום כי בינתיים אני לא מצליחה להנות כי המחשבה שבעתיד יהיו דברים אולי קשים אולי מלחיצים אולי יחסר כסף וכדומה לא נותנת לי להנות מהרגע.
ניסיתי להתחזק באמונה בה', לדעת שהכל מאיתו אבל לא ממש הלך לי. כלומר אני מאמינה, ברור, אבל המחשבות נשארות.
מה עושים???
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 12:22 |
|
| |
אילו היית יודעת שלרוב האנשים סביבך שנראים מתפקדים יפה יש בדיוק אותן מחשבות ולחצים, זה היה מקל עלייך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 12:57 |
|
| |
זה רק מראה עד כמה את עמוקה. את יכולה להיות מאושרת בזה שכשתגיעי למצבים - לא תופתעי, חשבת עליהם כבר. זה עדיף מאשר להיות רדודים, וכשמגיעים למצבים בחיים... לא יודעים איך להתמודד בכלל.. בהצלחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 13:06 |
|
| |
רדידות מאין כמוה היא לדשדש בהווה ובלבד. וטפשות עזה במיוחד היא, לחיות את העבר.
היכולת לחיות את העתיד היא מעלה, אם כי כדאי לשים לב שהרגליים נשארות בהווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 15:31 |
|
| |
זה לא מעודד אותי שאני עמוקה או שלחיות עתיד זו מעלה . לדעתי לא.
הקב"ה שם אותנו כאן בעולם שבנוי כך שבכל רגע נתון נוכל לחיות רק אותו.
כלומר, לא יודעת איך להסביר בדיוק, אבל אמורים להתרכז בהווה, מתוך מחשבה בריאה על העתיד כמו תכנון חסכון וכדו' ברמה נורמלית. אבל לא אובססיבי לחשוב על כל התרחישים. אני כאילו מרגישה שאם דמיינתי הכל אז זה בסדר, אז לא אמות מרוב קושי מכל מה שהולך להתרחש אבל בתכלס אני עכשיו מתה מרב לחצים על דברים שבסוף בד"כ מסתדרים הרבה יותר טוב ממה שחשבתי...
יש עיצה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 15:42 |
|
| |
לאט לאט תלמדי לשלב את חיי הרגע עם החיים העתידיים. גם לי זה לקח זמן, אבל זה קורה בסוף. אל תתיאשי מעצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 16:14 |
|
| |
אני בטוח שיש פסיכולוגים שיש להם רעיונות איך לפתור את הבעיה, ואולי גם יודעים להסביר ממה זה נובע
אבל בגדול, רוב האנשים בעולם סובלים מלחצים וחרדות מהעתיד ברמה כזו או אחרת, והסיבה שהם ממשיכים לתפקד כי הם יודעים שאין ברירה, או שמתפקדים או ש..., ולכן ממשיכים כאילו הכל רגיל
השאלה אם את מסוגלת למרות המחשבות המטרידות לפחות חיצונית לתפקד כרגיל, שאז עדיף לך להמשיך כך
אם לא - זה כבר סיפור אחר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 22:56 |
|
| |
חיצונית אני בד"כ מתפקדת כרגיל... אז אין מה לעשות. זה מה יש? טוב, תודה לכולם
|
|
|
|
|
