אברך צעיר עילוי גדול באחד מהישיבות המכובדות, בב"ב התחתן וקיבל מחותנו 100000 דולר, בעצת חותנו הוא השקיע את הכסף אצל אחד מהגבירים הגדולים של העיר. בהתר עיסקא כמובן ,בתשוא קבועה של 5%.- והכל הלך למיישרים, יום אחד הוא בא לחותנו ודרש שיוציא את הכסף מהגביר- ויעביר אותו לאחר. עשיר אבל רחוק מהגבירף ובתשואה של 4% אמר לו חותנו- אולי אתה עילוי בישיבה, אבל לא איש עסקים, ורחוק מלהבין בכספים, להמיר את הגביר בפלוני? להמיר 5% ב4%. זה לא הגיוני. אמר האברך- חותני היקר אולי אתה צודק, אבל הכסף שלי! וכך אני רוצה! עשה חותנו כמובקש- והנה לא עברו ימים רבים- והגביר הגדול פשט את הרגל ברעש גדול- ואמלל הרבה משפחות. שאל החותן המופתע את חתנו- כלום נביא אתה? רוח הקודש נכנסה בך? איך ידעת שהגביר האדיר יפשוט את הרגל? השיב החתן- לא נביא אנוכי ולא רוח הקודש נכנסה בי. אלא מעשה שהיה כך היה.- בשבת אחר הצהריים טיילתי כמו תמיד ברבי עקיבא, ולפני טייל הגביר עם אשתו, ובלי רצון מיוחד, שמעתי אותו מדבר עם אשתו, על המשיח שצריך לבא. דנתי עם עצמי- מה חסר לגביר הזה, שהכל יש לו ב"ה? מה פתאום הוא רוצה שהמשיח יבא? אלא-- סימן שהמצב שלו גרוע!
|
|