| נשלח ב-11/8/2011 23:04 |
 |
| |
מה שהיה אסור פעם - היום מותר?
לפני עשרים שנה, בשנת תשנ"א יצא לאור בירושלים דוגמא של תלמוד בבלי ובצידו פירוש מאחד מרבני הזמן כמו פירוש שוטנשטיין, עוז והדר, לובלין, וכו'. וקיבל על כך הסכמות מהרב פריינד - ראב"ד העדה החרדית, הרב פנחס מנחם אלטר - אז ראש ישיבת שפת אמת, הרב שיינברג, הרב משה הלברשטאם, הרב זלמן נחמיה גולדברג, והרב חיים ברים.
אולם הרב שך לא ערב לו פירוש זה, והוציא מכתב נגד זה ביום כ"ו תשרי תשנ"א, בו הוא כותב: "הנה לא נוכל לעבור על זה, שלא להתריע בשער בת רבים, על מה שמרשים לעצמם מחברים בני זמנינו, להדפיס ליקוט פירושים כפי הכרעת שכלם, כמו פירושים על החומש והש"ס, כמו רש"י, ומציינים למטה שזה לקחו מפירוש ראשון זה, וזה לקחו מפירוש ראשון אחר. הנה בדורינו דור היתום, להכריע כפי קטנות דעתם בפירושי הראשונים דלא כרש"י, כפי שכל המחבר, וגם מכניסים שם מפירושי האחרונים כפי הכרעת שכל המחבר מה ללקט, וקובעים שזהו פשוטו של דבר, דלא כרש"י, וזהו המומלץ ללמד לתלמידים. והיא פרצה נוראה, אשר היתה להחריד כל לב שומע, כי אחריתה מי ישורנו, וגם הפירושים עצמם שהביאו, ראיתי שנכשלו גם בזה. וזה נובע ממה שהתחילו להדפיס במן האחרון כעזר להקל, אבל האמת היא לא כך, ואדרבה תורה נקנית בעמל, וכל הרוצה להיות עמל ויגע מובטח שימצא, ובאתי בזה למחות שח"ו לעשות זאת, וקיומה וחיזוקה של תורה הוא למנוע הדבר". עד כאן נוסח מכתבו של הרב שך.
והרב אליישיב כתב על זה: "הנני מצטרף להנ"ל כי לא יעלה על הדעת שמחבר בן זמנינו ירשה לעצמו להדפיס את הש"ס, וליד דברי ראשונים כמלאכים רש"י ותוס', לצרף פירושו וליקוטיו".
וביתד נאמן שיצא לאור אחר פטירת הרב שך, נכתב כי מחבר הספר הנ"ל אמר כי הוא מוכן להתחייב שלא לפרסם עוד את הספר עם הפירוש, וביקש לשקול שלא יפרסמו עוד את האיסור. אך נמצאה רשימה אחר כך מהרב שך שכתב לעצמו: "אחרי שכתבנו כל הנ"ל, הודיע לנו המחבר שחזר מפירושו על החומש ועל הש"ס ולא ימשיך בעבודתו זאת. אולם דעתינו שזה מעוות לא יוכל לתקון, יען והרבה טופסים המודפסים כבר פוזרו לרבים ואין להחזירם, וברבות הימים שוב יתחילו להדפיסם. על כן אמרנו מוכרחים להתריע ברבים ולהזהירם באזהרה חמורה כי יש בזה שימת יד ח"ו בקודש הקדשים, שיסוד אומתינו עומדת היא התורה הקדושה עם דרך הלימוד שנמסרה לנו מרבותינו הקדושים הוא פירוש רש"י הקדוש, ועוד, ואין להכניס פירושו במקום שהראשונים ורש"י והתוס' עומדים, וכל דבר חדש אסור מן התורה".
עד כאן ממה שהיה לפני כעשרים שנה.
ואני שואל מה נתשנה אז מהיום, למה היום מותר להדפיס ש"ס עם פירוש רש"י ותוס' ומצורף לזה פירוש ממחברי זמנינו?
וגמרא שוטנשטיין יש בה הסכמה של הרב אליישיב, שבזמנו הצטרף למכתב הרב שך כגון פירוש כגון זה, ונמצא שנעשה עוול למחבר הנ"ל שיצאו נגדו וגרמו לו להפסיק לכתוב ולהדפיס את פירושו.
ואם כן השאלה במקומה עומדת: מה נתשנה אז מהיום? האם דעת התורה נשתנתה מאז?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:13 |
|
| |
שוטנשטיין ועוז והדר ולובלין מפרשים לפי רש"י ולא לפי ליקוטי שכלם והכרעותיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:25 |
|
| |
גם אותו מחבר פירש לפי פירוש רש"י ועשה עבודה בדיוק כמוהם, יש לי את החוברת אלא שאיני יודע איך להעלות צילום ממנו לכאן. המחבר הינו חרדי, וכתב את שמו על גב החוברת: "הרב שלום דובער שטיינברג, רחוב אלקנה 12 ירושלים".
וחוץ מזה הרב שך כתב בטעמו של דבר שאי אפשר שמחבר בן זמנינו ישים פירושו ליד פירוש רש"י והראשונים, וחדש אסור מן התורה, וזה שייך לגבי הוצאות הנזכרות, כך שאיני רואה שום הבדל ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:32 |
|
| |
בשוטנשטיין ודומיו לא שמו את פירושם "ליד" פרש"י אבל אותו מפרש אכן שם "ליד" רש"י [באותו עמוד] ולכן הכה הרא"מ שך על קדקודו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:38 |
|
| |
מזל שרש"י היה לפני הרב שך. אחרת גם נגד פירוש רשי הוא היה יוצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:45 |
|
| |
בודאי כך היה לו לעשות כי רש"י לא הביא מיסת הנדרש מפירושי הגאונים [ומן הסתם לא רצה להביא מפירושיהם בגלל סיבה חיצונית, היינו שאותם פירושי גאונים יצאו לאור ע"י רעפארמים ולכן נאלץ להסתפק בפירושי שלושת רבותיו].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:47 |
|
| |
נו באמת, מה הבדל אם זה באותו עמוד, או בעמוד ליד, תחשוב ששתי הדפים כפי צורת ההוצאות הנ"ל הם דף אחד גדול מקופל.
התשובה לכל זה כנראה שיש ירידת הדורות, ואין כיום את הרגש העדין והדק של הדור הקודם שדוחה דברים כדגומה הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:52 |
|
| |
בל נשכח בדומה לזה אם זכרוני אינו מטעה אותי שהרב שך יצא גם נגד הגהות הרב פישר מהעדה החרדית שנדפס על המשנה ברורה, וכן נגד גליונות חזון איש, וכל זה מהסיבה הנ"ל, והיום מדפיסים משנה ברורה עם פירושים והגהות ממחברי זמנינו, וקצרה דעתי עתה מלמנותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:52 |
|
| |
והתשובה היותר נכונה היא שכידוע אותם פירושים שעושים כיום אינם לשם שמים גרידא וגם מחשבת מחיה וכלכלה יש בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:54 |
|
| |
מחשבת המחיה והכלכלה היא למוציאים, השאלה היא על הקונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2011 23:59 |
|
| |
הקונים מן הסתם אינם יודעים על אותו מחבר ועל מה שהרא"מ שך כתב אודות פירושו, שהרי רוב הקונים הם מי שלא גדלו בתוך הישיבות או בחורים צעירים שלא שמורים אצלם זכרונות רבים מדי משנת תשנ"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2011 07:19 |
|
| |
בדיחת "לא יעלה ולא יבוא" במהדורה ליטאית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2011 11:47 |
|
| |
חילוקים דקים הם אחת מהסגולות שנתברכו בהם גדולי ישראל התלמודיים. אני מניח שישנו חילוק דק בין השניים גם אם מי שמחזיק בשני הטפסים לא מוצא בהם כל הבדל. עיון מדוקדק יגלה את ההבדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2011 12:14 |
|
| |
קשה לי לומר שהרב שך ביוצאו נגד אותו ביאור שם לנגד עיניו כמה סוגי ביאורים שהחילוקים ביניהם הוא דק מן הדק עד בלתי נבדק, ויצא דוקא נגד הביאור הזה. ועוד, למה לצאת נגד אותו מחבר שחשב לזכות את הרבים, היה אפשר להסביר מה לא טוב באותו ביאור כדי שישפרו, ולא לצאת נגדו. אלא ודאי שהרב שך התכוין נגד הרעיון בכללות.
הרב שך היה שמרן מטבעו, וכל שינוי החריד אותו, הוא פחד מכל ה"יעלה ויבוא", אף אותם שאינם ראויים, ולכן הוא דגל ב"לא יעלה ולא יבוא".
הוד ידע שכשהוא חי עוד יש סיכוי שמישהו ירגיש בהבדלים הדקים, כי עוד ראה את הדורות הקודמים והנהגתם, ופחד שבדורינו לא יהיה מי שראוי לכך. ובמידה מסויימת הוא הוא צדק בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2011 12:58 |
|
| |
גדול בישראל לא צריך להניח לפניו כמה סוגים כדי לחוש בהבדל, דיו בעצם תורתו כדי להרגיש מה לרחק ומה לקרב. אנחנו שרואים לאחר מעשה את מה שקירב ואת מה שריחק, אמורים לגלות את ההפרש הדק שבין תכלת לקלא אילן. יש כאלו שקוראים לזה סיעתא דשמיא או דעת תורה וכיו"ב, אני קורא לזה נשמת תלמיד חכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2011 13:52 |
|
| |
הרב שך לא קירב רק ריחק, אנחנו שמקרבים מנסים לעשות הבדלים וחילוקים מה שהרב שך לא חשב ולא עלתה על לבו.
|
|
|
|
|
