מטא הלכה: האם מותר להטיל מום בעצמו למען שמירת הלכה?

תגובתך אינה מובנת, יירוט תגובות חשובות מאוד הם בגדר סתימת פיות.

הלינק של ספרן אודות מיימוני הוא חשוב ביותר.

לראות את השאלות אודות מיימוני כחוצפה אינה אלא קטנוניות.

אך טבעי הוא, שאדם כמו מיימוני שהוא ממש דומיננטי פה בפורום, וברור שאין דיעותיו קונבנציאליות המקובלות על הקונצזס החרדי שמיימוני נמנה לפחות מבחינה סוציולוגית עליו, רוצים חברי הפורום החדשים לדעת עליו.

אם הדברים כבר נעשו פעם בצורה מסודרת, ולא על ידי דיונים משניים שמהם ניתן ללמוד יתכבד מיימוני או מישהו אחר ללנקק לדיון ההוא.

לצאת בהתקפות או ביירוטים אין זה לא מן החכמה ולא מן האנושיות ולא מן המוסר, כל הדברים שחכמי הפורום ומנהליו כל כך מתהדרים בו.

אני ממש לא מבין אותך.

תתבונני קצת יותר לעומק בדברים במקום לתקוף.

אינני מכיר את חברי הפורום החדשים, וגם לא את הישנים, את עצמי אני מכיר, אני חושב שאני אדם משכיל פתוח ונכון לשמוע.

את ביתי מפאר כמו כל ספרי היהדות הקלאסיים, כמו כן מפארים את ביתי ספרי גדולי הפילוסופיים לדורותיהם, וכמו כן שאר ספרי מחקר חשובים בכל התחומים, וליתן דופי במקום לענות ענייני, לא מעיד לא על חכמה ולא על חוזק, ודי בזה.

 אני מודיע שאם הדיון ימשך על טיבם של האנשים ולא על טיב הדעות אני לא אמשיך.

היה דיון מרתק על ספרו של החדש של בני בראון, הצגתי שם סוגייא לדיון, כל זמן שהדיון היה ענייני היה נחמד וטוב, למרות שדינו שמשום מה מאז נעלם השתדל כל הזמן לרדת עלי ועל אחרים אישי.

אבל לאחר מכן התחיל להיות דיון אם אני חבדניק וכוו', שהוציא את המיץ מכל הדיון הנכבד והנפלא, כך שבמטותא מינך, אל תיגררי את הדיון למקומות האלו.