|
|
| נשלח ב-19/8/2011 17:10 |
 |
| |
ירוחם!
תעזור לי להבין אותך, למה אתה בטוח שעל פי פשט גר שבשעריך כולל גוי שלא נכנס לתוך העם היהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 18:23 |
|
| |
כפי שהבטחתי, חלק א'
מבוא לכללי הפרשנות והפסק לפי התלמוד והראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 18:25 |
|
| |
צבי
בכל מקום בתורה ובנ"ך כשכתוב גר הכוונה לגר שהוא גוי- כך לפי כל הפשטנים והפרשנים, העיוות הזה לקרא ליהודי שהתגייר גר היא המצאה גזענית מאוחרת יותר.
הרי הדברים הגיוניים- אם היתה לך הו"א שהגר הכתוב בתורה הוא גר של היום. הרי כיהודי הוא אינו צריך אזהרה מיוחדת, הרי לפי ההלכה הוא יהודי לכל דבר. וחלים עליו דיני התורה כיהודי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 20:29 |
|
| |
ירוחם, חסוך הצהרות בומבסטיות המלוות באצבע מאשימה ומגנה כלפי מסלף היהדות התורן לפי דעתך. כידוע לכל לומד אונקלוס, פעמים שהוא מתרגם גר - דייר, ופעמים שמתרגם גיורא. ואם אונקלוס אינו פשטן, מיהו פשטן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 21:31 |
|
| |
אונקלוס הוא פשטן?
"את המילה "גר" במקרא אנו מוצאים במשמעות אדם זר, מארץ אחרת, שבא להתגורר בארץ זרה לו. זאת, בניגוד ללשון חז"ל, בה בדרך כלל סתם "גר" הוא "גר צדק", כלומר, מי שנכנס לכלל ישראל במילה וטבילה, וקיבל עליו מצוות.
דוגמא למשמעות המקראית מופיעה בפסוקים שלנו: "כי גרים הייתם בארץ מצרים": במשפט זה בוודאי לא מדובר על איזה תהליך המרת זהות, אלא המשמעות היא שהתגוררנו בקרב עם זר. גם במקומות רבים נוספים בתורה, מוזכר שעם ישראל היו "גרים" במצרים[1]. דוגמאות למשמעות זו בהקשרים אחרים הם: "גר ותושב אנכי עמכם" (דברי אברהם לבני חת, בראשית, פרק כ"ג, פסוק ד'); "ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" (דברי משה בקריאת שם בנו, שמות, פרק ב', פסוק כ"ב). כך גם פירש רש"י: [1] עיינו, למשל, שמות , פרק כ"ב פסוק כ', פרק כ"ג פסוק ט'; פרק י"ט פסוק ל"ד, ועוד.'
הסתירה בין פשטי המקראות לבין ההלכה בביאור המילה "גר":
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/13-parsha/45ekev.rtf
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 21:41 |
|
| |
"הפשטנות" של אונקלוס:
דוגמאות:
- שמות יב, יב: ועברתי בארץ מצרים - והתגליתי בארץ מצרים .
שמות י"ט כ-וירד ה' על הר-סיני - והתגלה ה' על הר סיני -
בראשית כח, יג: והנה ה' ניצב עליו - והנה כבוד ה' ניצב עליו -
ויקרא כו, יב: והתהלכתי בתוככם -
ושכינתי תשרה בתוככם.
ויש שיבוא שינוי בלשון גם כאשר יש צורך לנהוג כבוד באבות האומה: - בראשית לא, יט: ותגנב רחל את התרפים - ותקח - שם כז, לה:
בא אחיך במרמה = בא אחיך בחכמה .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 22:16 |
|
| |
פשטן לא חייב לתרגם מילה במילה ואינו חייב להגשים את הבורא. לא הבנתי מה בקישור שסיפקת רלוונטי לשאלה כיצד פירשו הפשטנים את המילה "גר", אבל בכל אופן אין לי כוונה להיכנס לדיון על אונקלוס (לדעתי יש בפורום כמה אשכולות עליו ועל תרגומו). קפצתי בגלל הודעה בומבסטית מסויימת ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 23:13 |
|
| |
מקסוול
איפה הבומבסטיות- צענע היטיבה להסביר לך את ההגיון במילה גר- כשההמשך הוא כי גרים הייתם בארץ מצריים.
ואם גם אתה חושב שגר הוא יהודי- אז למה הציווי המיוחש בשבילו? ואם הוא יהודי מדוע הוא צריך ציווי לאהוב אותו במיוחד. הרי על יהודי נאמר כבר ואהבת לראך כמוך. אז בשביל מה התורה חוזרת מעל 37 פעם על הגר = היהודי הזה.
בעיקר שאלתי- איפה הבומבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2011 09:36 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/08/2011 09:37:47
|
|
|
|
|
