| נשלח ב-9/12/2011 03:13 |
|
| |
תודה. אספר כאן משהו - סבלתי מדיכאון בעקבות אירוע טראומתי ומצוקה קשה. כך היה מספר שנים כשהלכתי לטיפול אצל מטפלים מהשורה הראשונה. וכל טיפול יש תקופת הסתגלות, ואורך זמן עד שמסיקים שאינו מועיל ומנסים משהו חדש. כך עברה תקופה ארוכה ללא שינוי משמעותי. ואז, בקיץ האחרון, קמתי בקר אחד - עם מצב רוח טוב! זה היה מוזר, אחרי כל כך הרבה זמן. מפחיד - שאולי ייעלם לי שוב עוד רגע ויחזור הדכאון. והכי הרבה - מרגש, התחלתי להתלהב ולעשות כל מה שלא בא לי לעשות כל התקופה: קניות, חברות, ניקיון... ברוך ד', זה לא נעלם מאז, ואני מרגישה מבחינה זו הרבה יותר טוב. הדבר הכי חזק שהחויה הזו נתנה לי, זה את ההבנה הברורה שזה לא בידיים שלי. פתאום, הגיע הזמן לגאולה...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 03:26 |
|
| |
חזק מאוד ומחזק. תודה על הנכונות לשתף!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 03:37 |
|
| |
תודה לך על הרגישות והנכונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 09:28 |
|
| |
מקווה גם בשבילי לגלות את האור ביום בהיר אחד. ובולטימור- מאחר שלא הספקתי לראות מה כתבת, אני סקרנית...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 00:36 |
|
| |
בוודאי שתראי אותו, זה לא אומר כמובן לשבת ולחכות שיגיע... מקווה גם בשבילך!!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 17:38 |
|
| |
העיקר לא להרים ידיים. תהיו בטוחים שאנחנו בידיים טובות. בידיו האמונות של הקב"ה "אבינו שבשמים", אפילו אם הוא מכאיב לנו, כנראה אנו צריכים לעבור איזשהו טיפול רוחני שרק ייטיב לנו בסוף. אם היינו יכולים לראות ולדעת מה בדיוק מתרחש ובגין מה, היינו חותמים במו ידינו על הטיפול והכאב הכרוך בו. האור נמצא, לא בקצה המנהרה, אלא כאן ועכשיו. אולי איננו זוכים לראותו, אבל זה נמצא, יש וילון שמסתיר אותו מפנינו. צריך לדבר אל הקב"ה כל הזמן. לדבר אליו אפילו בלי מילים, אלא בתליית עיניים לשמים, כמו שתינוק קטן שלא יודע לדבר תולה עיניים מתחננות אל אמו או אל אביו, וההורה מתמלא עליו רחמים ואהבה ללא גבול. כך הקב"ה כביכול, אנו תולים אליו עיניים, אנו אפילו לא יודעים מה בדיוק כואב לנו ואיפה זה כואב, אבל אנו יודעים שאנו בהחלט חסרי אונים ואנו זקוקים ליד תומכת ומכוונת שתעודד ותכוון אותנו. והוא ב"ה מושיט לנו אותו אפילו אם איננו רואים כלום. חזקו ואמצו כי ה' אתנו. ומקרא מלא הוא: קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 23:05 |
|
| |
בולטימור- יישר כוחך! ובכוחי הדל אשתדל לזכור וליישם ולו מעט מדבריך...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 11:06 |
|
| |
עפה, מה שלומך היום?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 12:41 |
|
| |
| ציפורעפה כתב: |  | בולטימור- יישר כוחך! ובכוחי הדל אשתדל לזכור וליישם ולו מעט מדבריך... |
|
אלה הם לא דברי, אלא דבר ה'! בשעה שאדם בצער, שכינה מה אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי! (כלומר, כבד עלי ראשי, כביכול, כבד עלי זרועי, כביכול) כנסי לאשכול "שיר", קיבלתי שיר יפה בנושא, אולי זה יכנס ללב בקלות יחסית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 10:15 |
|
| |
2 ניחושים למה אני מרגישה יותר טוב היום...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 11:54 |
|
| |
השיר של בולטימור? אלוקים שלח לך מצב רוח ? :) בכל סיבה, בכל אופן, אני שמחה שטוב לך... תמשיכי ככה! 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 13:46 |
|
| |
עפה, אני לא יודעת מה עשה לך טוב היום אך רק למקרא האחווה שנוצרה פה כבר עושה טוב בלב 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 15:20 |
|
| |
הי מרימי כיף לראות אותך איתנו...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 16:11 |
|
| |
צפורבודד, כיף לשמוע:) לאמיתו, אני תמיד פה (קוראת אך לא תמיד במצב רוח לכתוב)
|
|
|
|
|