בס"ד
פגשתי את האישה הטובה ביותר שראיתי בחיי
כולה פגישה אחת ושיחת טלפון, מה אתה נסחף כמו איזה ילד. ובכל זאת, עם תחושות אי אפשר להתווכח. ניסיתי למתן את המחשבות האלה. גבר, תירגע, מה יש לך. היא לא מושלמת. הרי גם היא בן אדם, גם לה יש ימים רעים, ובטוח – די בטוח – שגם היא מלאה בחסרונות בדיוק כמוך
יצאתי השבוע לפגישה עם הבחורה המושלמת מבחינתי, מבחינת כמעט כל גבר שפוי לדעתי. חכמה ברמות שבהן עוד לא נתקלתי, אשת שיחה מרתקת ועם טקט נדיר, רגישה מאוד וגם מצחיקה, נראית מצוין. "החבילה המלאה", מה שנקרא. היה פגישה נחמדה, וסיכמנו שנדבר.. אז התחיל שלב התהיות עליה. האם אני מספיק טוב בשבילה, האם אני נסחף והאם חושב יותר מדי. התשובות לשתי השאלות האחרונות הן בוודאות כן.
מהשלב של סיום הפגישה התחילו אצלי שני תהליכים. הראשון הוא האדרה לא הגיונית של תכונות זאת שנפגשתי איתה, השני – כמעט במקביל – הוא המחשבה מה הבחורה המושלמת הזאת, נזר הבריאה ממש, האישה החכמה, המרתקת, המתוקה ביותר איתה נפגשתי מאז ומעולם, מה לה ולי. מודע לאירוניה בין שני התהליכים. סביר שהיא לא מודעת בכלל לחרדות האלה, כי אצלה בתפישה היא לא חושבת שהיא טובה יותר ממישהו. גם בכתיבה של הדברים זה נראה לי מגוחך. הרי אף פעם לא חשבתי שמישהו או מישהי טובים יותר ממני. כל הטרמינולוגיה הזאת. מה זה טוב יותר או פחות בכלל. אי אפשר בכלל לעשות את ההשוואה הזאת בין בני אדם.
עבר כבר זמן מה מאז שהרגשות הציפו אותי
גם כולה פגישה אחת ואיזה שיחת טלפון שעוררה בך חיוך אחריה, מה אתה נסחף כמו איזה ילד. ובכל זאת, עם תחושות אי אפשר להתווכח. ניסיתי, ביני ובין עצמי, למתן את המחשבות האלה. גבר, תירגע, מה יש לך. היא לא מושלמת. הרי גם היא בן אדם, גם לה יש ימים רעים, ובטוח – די בטוח – שגם היא מלאה בחסרונות בדיוק כמוך. הרי גם את החסרונות שלך היא עוד לא זיהתה. כמו שהיא לא יודעת על כל השריטות והדפיקויות שלך, גם אתה לא יודע על שלה. מאחר שהיא בת אנוש, נראה שיש גם לה צדדים מוצלחים פחות. הרומנטיקן שבי עוד לא רואה אותם, אבל הם שם.
עבר כבר זמן מה מאז שרגשות הציפו אותי כך. נכון, לפני משהו כמו חודש – אולי קצת יותר - הייתה מישהי שהייתי מה זה בטוח שפספסתי איתה אהבה גדולה, אבל במחשבה נוספת עליה, היא הייתה אשליה. שם לא היה סיכוי להצלחה. סירבתי להכיר ברמזים ובסימנים, למרות שזיהיתי אותם מראש. שם היה משהו שונה. סגנון שונה,אופי פתוח מידי, מה שחשבתי שיתאזן עם הזמן אבל בדיעבד הבנתי שלא. זוגיות טובה, ככל הנראה, לא הייתה מתפתחת שם. חוסר התאמה.
האם גם עכשיו מדובר באשליה, באהבת האהבה, כך שהיא מטעה את שיקול הדעת כמו שקורה לא פעם? הבגרות שמבינה שכנראה יהיה בסדר לא משנה מה מטרידה, אבל אני מתעלם ממנה. בכל מקרה המחשבות האלה מרגיעות אותי.
פתאום אני שם לב שהתפתחו אצלי מנגנוני מחשבה של מישהו שנמצא כבר בעולם הגרושים הרבה זמן. אם לפני שנה, כל צורת המחשבה שלי הייתה זוגית, עם הביטחון שמתלווה לכך – עם האמונה שיש לי מה לתרום לקשר, לכל אישה, לפתע כל זה נעלם. יש בעולם הלבד הזה משהו שמערער אותך. אם בזוגיות הייתי בטוח שלכל אדם יש מה לתרום לקשר, וזה רק עניין של התאמה, זה השתנה. הביטחון הזה נעלם.
פתאום צמחו מנגנוני הגנה. אם לפני חצי שנה הייתי מוכן להבטיח לעצמי שבחיים, אבל בחיים, לא אתלבט יותר מידי בנושא ואזרום עם מה שתביא הרוח... פתאום הכול נעשה קשה יותר... לאנשים רגישים, אין ספק, העולם הזה קשה הרבה יותר.
בכל אופן, מאז הפגישה שלנו אני רק יושב וחושב איך אני לא דופק את זה. האם להביע עניין מתון או להראות לה עניין רב? להמשיך בדרכי עד כה, שזה אומר להביע בה עניין באופן גלוי מהתחלה, גם במחיר של דחייה. דרך שלמעט פעם אחת בחיים לא קידמה אותי.
הישירות שלי בכל תחום אחר בחיים עובדת מצוין. מצד אחד, אני אומר לעצמי – לך בדרכך. הרי מי שבסופו של דבר תהיה האישה שלך, אהבתך, צריכה להכיר בדרך שלך ולקבל אותה. מצד שני, אני אומר לעצמי - זה לא שאתה משנה תכונות אופי, אתה רק משנה טקטיקה. גם אתה, כשמישהי שמעוניינת בך יותר משאתה מעוניין בה, נרתע מעניין יתר בהתחלה.
אוף, כמה שהיא מוכשרת.
